שנה וחצי הילד הזה ישב בבית עקב מחלת הנשיקה. כן, שנה וחצי ללא מגרש, ללא כדור, ללא הדבר שהוא חי, אוהב, נושם ומתפרנס ממנו.
היום הוא נקודת אור מדהימה בבני הרצליה ונחשב לכוכב הישראלי של , כנראה הכי טוב מאז עזיבתו של יפתח זיו אי שם בשנת 2016.
אור בעיקרון , הוא עוד תותח על תוצרת התיכונים בארה"ב ומחלקת הנוער של מכבי תל אביב, בוגר הנבחרות הצעירות של ישראל. הוא עבר דרך קשה כדי להגיע למי שהוא היום, בין עם זה לחמם את ספסל מכבי תל אביב (מי שזוכר), דשדוש בליגה הלאומית, כרטיס כפול, ואז ההגעה להרצליה.
הוא נחשב כבר מזה שנים רבות לאחד השמות החמים אצלנו אך דווקא כאשר החל את ההתפתחות הכי רצינית שלו, מחלת הנשיקה תפסה אותו וגרמה להיעדרות ממושכת.
אבל אז הגיעה הבשורה הטובה, אור החלים מהמחלה, חזר להרצליה ונכון לעכשיו הוא הכוכב שלה. הסל ניצחון שלו על הפועל תל אביב הראה מי הווינר הגדול.
אור סלל את דרכו להרצליה בחזור כמו שרצה והוביל את הקבוצה מהשרון לכמה ניצחונות בתחילת העונה.
בעצם אור קיבל מתנה ענקית – החלמה מהמחלה שהשביתה אותו , חזרה ענקית לפרקט וסל ניצחון על הפועל תל אביב – רק כמו שהוא רצה .
אני , אישית , כבר רואה אותו מקבל זימון לנבחרת הבוגרת – אסור לקטש לפספס שחקן כזה של פעם בדור , והוא חייב לזמן את אור לאומי די בקרוב .
אור לאומי נותן לחימה על המגרש – וכאשר הוא חזר כולם שמחו ואפילו התרגשו אבל לא כול כך ידעו מה מצופה מהצעיר הענק הזה .
דרך אגב אני חייבת לציין שעד הסל ניצחון שלו על הפועל תל אביב – אנשים בקושי הכירו אותו , והסל הזה הפך אותו לכוכב של אותו השבוע , ומוכיח שאור לאומי חיי ונושם כדורסל מקצועני , ותמיד לצד קבוצתו מהרצליה .
אור נחשב לשחקן מאוד רעב לדקות משחק והאמת אני חושבת שמכבי ת"א פיספסה אותו, כי כשיוגב אוחיון (שחקן מכבי תל אביב בעבר וירושלים בהווה) היה בעתודה, יוגב לא הטביע, אבל כשאור היה בעתודה – אור הטביע, זה מראה כמה הוא אתלטי למרות שלכו תדעו, הוא אחרי מחלה, אבל עדיין לוחם בנשמה, לב כחול לבן באש ובמים.
לאור יש קליעה טובה מאוד מהשלוש ויש לו אסיסטים מצויינים ויד רכה לסל, כעת מה שנותר לו זה לשמור על רמה גבוהה בכדי להיות בטופ של הכדורסל הישראלי.
