אם ה-NBA לימד אותנו משהו זה שהוא לא צפוי, בכלל. לפני כל עונה יש שחקנים שמצופה מהם לתת קפיצה כלשהיא, עבור חלק מהשחקנים קפיצה משמעותית תהיה לקלוע כמה נקודות יותר או לחלק יותר אסיטים, עבור חלק אחר פחות מ-20 נקודות למשחק יהוו כישלון. בתקופה הזו של השנה, במשחקי קדם העונה של קבוצות ה-NBA אוהדי כל 30 קבוצות הליגה מצפים משחקנים הצעירים ברוסטר להמשיך ולהתפתח. כמו בכל עונה חלק מהשחקנים יצליחו להתקדם ולהתפתח וחלק אחר ינפץ את התקוות העתידיות של האוהדים. ובכן, עונת 20/19 תחל בעוד פחות משבועיים וזה בדיוק הזמן לנסות לנבא מי יהיו עשרת השחקנים שיעשו את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר.
הבהרה: הרשימה לא מסודרת לפי פוטנציאל השחקנים או היכולת הנוכחית שלהם, אלא לפי גודל הקפיצה שחזיתי להם. בנוסף נמענתי מהכנסת רוקיס ושחקני עונה שנייה כיוון שקשה להבין מתי שחקן כל כך צעיר חווה עונת ברייקאוט.
מספר 10: מריו הזוניה (23, עונה רביעית)
את הרשימה שלי פותח הפוורורד הקרואטי החדש של הניקס, מריו הזוניה. במבט ראשוני על המספרים שלו, הזוניה נראה כמו שחקן שלא שייך ל-NBA, בשתי עונותיו הראשונות בליגה הוא נתן 6 ו-5 נקודות למשחק (בהתאמה ומעוגל כלפי מעלה) ולא פלא שאורלנדו ויתרה על האופציה להשאיר אותו בקבוצה לעונה רביעית תמורת 5.2 מיליון דולר. עכשיו נראה, שאורלנדו מצטערת על כך-בעונה כולה ממוצעיו של הזוניה עומדים על 9.6 נקודות למשחק אך כאשר מפרקים את העונה ניתן לראות שהזוניה נתן למג'יק קצת יותר מזה. בחצי השני של העונה הקרואטי נתן 13 נקודות בממוצע במעל ל-45%, מילא את החורים של אורנלדו בעמדה מספר 4 והראה שיפור בהגנה. נכון שהעמדה הטבעית שלו היא בכנפיים, בעמדות 2-3 אך בעונה שעברה הזוניה בילה 58% מדקותיו בעמדה מספר 4 שבה לניקס כרגע יש בעיה רצינית עד שפורזינגז יחזור. עד אז אני מצפה שהזוניה יבלה הרבה דקות בעמדה זו ויפצה ובמעט בחיסרון של הניקס בספק נקודות (עד שפורזינגז יחזור כמובן).
מספר 9: יאקוב פולטל (22, עונה שלישית)
הסנטר האוסטרי היה חלק קטן בעסקת קוואי-דרוזן הגדולה ולכן כמעט ולא הרגשנו שהוא עבר מטורנטו לספרס בהמלך הקיץ. פולטל היה אחד מהשחקנים החשובים בספסל של טורנטו, שהיה הספסל הטוב ב-NBA בעונה שעברה. העונה אני מצפה מפלוטל לפרוץ כי לסאן אנטוניו יש בעיה לא קטנה במצבת הגבוהים שלה מבחינה הגנתית. פאו גאסול, למרקוס אולדריג' ודיויס ברטנס לא שחקני הגנה מדופלים בלשון המעטה, בניגוד אליהם פולטל היה בוענה שעברה מעולה מבחינה הגנתית וחלק מהעונה אפילו עדיף על ולנצ'ונס, הסנטר הפותח של טורנטו. אומנם פלוטל משפר את הספרס בהגנה אך הוא לא מוצר מושלם עדיין- האוסטרי מתקשה בריבאונד הגנה, דבר שעלול לפוגע בכמות הדקות שלו אצל פופ. בכל זאת אני מאמין שפופ ימצא פתרון גם לזה וככל הנראה יצילח לשפר את פולטל גם באספקט הזה של המשחק.
מספר 8: סם דקר (24, עונה רביעית)
סם דקר לא נמצא כרגע באיפה שציפו ממנו בקריירה ההפכפכה שלו. בדראפט 2015 יוסטון בחרה אותו עם בחירה מספר 18, לפני שחקנים כמו בובי פורטיס, ג'וש ריצרדסון, לארי נאנס ג'וניור ועוד, ובכל זאת (והרבה בגלל חילופי מאמנים ועונה גרועה של יוסטון) שיחק דקר רק 6 דקות, לא בממוצע לערב, אלא בעונה כולה! בעונה שלאחר מכן, עם הגעתו של מייק ד'אנתוני דקר היה שותף ב-77 משחקים ותרם עם 6.5 נקודות לערב כולל התפוצצות מול ממפיס עם 30 נקודות במשחק הראשון שהוא פתח בקריירה שלו. בקיץ של אותה עונה עבר לקליפרס בעסקת כריס פול, פה ציפיתי ממנו לקחת צעד נוסף קדימה כיון שהקליפס שיועו לשחקן בעמדה 3 אבל דקר המעיט לשחק וגם בדקות ששיחק לא הרשים בכלל. בקיץ האחרון דקר הגיע בטרייד די מוזר לקליבלנד, שדומה בסגנון שלה לזה של יוסטון יותר מאשר לקליפרס ונטולת סמול-פורוורד טבעי. לכן אני מאמין שדקר יצליח לתת קפיצה מדרגה העונה ולפחות לחזור ליכולת שלו מימיו תחת קואץ' D. דקר הוא הסמול-פורוורד הטבעי היחיד בסגל של קליבלנד ואחד מהשחקנים הצעירים בקבוצה שהחלה תהליך רי-בילד,ולמרות שלא יפתח מ-day one אני מצפה מדקר להשיג את המקומו בחמישייה הפותחת במהלך העונה.
מספר 7: דראגן בנדר (20, עונה שלישית)
מספר 7 ברשימה שלי הוא לא אחר מאשר דראגן בנדר מיודענו, הפאור פורוורד של פיניקס סאנס. אני בטוח שכולנו צחקנו על פיניקס כשהם בחרו בו בבחירה מספר 4 בדראפט של 2016, מהיכרות שלנו איתו מימיו במכבי ידענו מה בנדר באמת שווה, באמת כך היה בעונתו הראשונה של בנדר שהיה השחקן עם ה-PER הנמוך ביותר ב-NBA באותה עונה. בעונה השנייה בנדר הראה שיפור מסוים, בעיקר ביכולת הקליעה שלו כשהוא עמד על 37% מחוץ לקשת. למעט יכולת זו בנדר עדיין לוקה בחסר בכל האפסקטים במשחק אך בכל זאת אני מאמין שהעונה בנדר יצליח להתפתח בצורה משמעותית. הסאנס בחרו את דיאנדרה איטון בבחירה מספר אחת בדראפט האחרון, סנטר עם יכולות התקפיות שלא נראו בפיניקס זמן רב והיכולות הללו של איטון עשויות לעזור לבנדר בצד ההתקפי. פיניקס מינו בקיץ מאמן חדש, איגור קוקושקוב הסרבי, שמגיע ל-NBA עם סגנון אירופי יותר שיתאים לבנדר. נראה גם כי בהנהלה של פיניקס מאמנים בבנדר שכן הם העדיפו לוותר על מרקיז כריס ולא על בנדר למרות שיוסטון העדיפו בוודאות את בנדר על פניו ובכל זאת פיניקס לא וויתרה על הפורוורד הקרואטי שלה. הסיבות הללו מראות למה אני מאמין שבנדר יצליח לתת קפיצה מדרגה העונה ולא ישחזר את יכולתיו ממכבי.
מספר 5: צ'די אוסמן (23, עונה שנייה)
הטופ-5 שלי נפתח עם הרוקי של קליבלנד מהעונה שעברה, צ'די אוסמן. הטורקי של הפרשים התאמן בקיץ לצד שחקני על בדמות לברון, דוראנט, וקוואי ולאחר חצי שני מעולה שלו בעונה שעברה נראה שאוסמן בדרך למעלה. הטורקי הורסטלי יכול לשמור על שחקנים במעדות 1-4 ואף לשחק בכמה מעמדות אלו. בעונה שעברה אוסמן היה אולי השומר הטוב ביותר של הקאבס ויחד עם זאת קלע נהדר וגם התחלת תהליך רי-בילד אוסמן יוכל לשחק הרבה יותר דקות מבעונה שעברה ולהיות אחד מעומדי התווך של התליך הזה.
מספר 4: פסקל סיאקם (24, עונה שלישית)
פאסקל סיאקם כמו גם יאקוב פלוטל היה חלק מהספסל הטוב בליגה בעונה שעברה. סיאקם הוא הפאור פוורוד המודרני שקבוצות ה-NBA מחפשות היום, הוא יכול לשמור גם על שחקנים בפרימיטר, יכול להגן על הטבעת בצורה נהדרת ובעל יכולת כדרור טובה ביחס לעמדתו. בכל זאת סיאקם משחק מאחורי איבקה וממבט ראשון זה נראה שקולונגלזי די מונע מסיאקם את האופציה להתפתח אך בבמבט נוסף אפשר לראות את סיאקם מצליח בכל זאת להתפתח. איבקה בעונה שעברה היה בירידה ושיחק בפלייאוף בממוצע 26 דקות, המספר השני הכי נמוך מבין שמונה עונתיו בפלייאוף. מצד שני סיאקם צעיר ממנו בחמש שנים, אך היתרון הגדול באמת של הקמרוני הוא האתלטתיות שלו. סיאקם הוא אחד מהביג-מאנים האתלטים ביותר ב-NBA, הוא תמיד טס קדימה כשקבוצתו משיגה ריבאונד הגנה והוא תמיד מסוגל לתת צ'יסדאון בלוק בלברון סטייל. לדעתי ניק נרס צריך לנסות לשחק עם הרכבים הכוללים את איבקה וסיאקם יחד שיכולים להיות צמד ביג-מאנים שיכול להתסדדר עם הרבכים נמוכים יותר, יהיה מעניין לראות את זה קורה בטורנטו. בעונה שעברה ראינו את סיאקם עולה מ-18 דקות לערב לקצת יותר מ-23 ככל שהעונה התפחתה ואני מאמין שאם סיאקם יצליח לשפר את הקליעה שלו משלוש (שהיא כרגע החיסרון היחיד הגדול שלו) הוא יקח מאיבקה את המקום בחמישיה של טורנטו.
מספר 3: מיילס טרנר (22, עונה רביעית)
הסנטר של אינדיאנה חווה עונת ירידה בעונה אחרונה לאחר שבתי עונותיו הראשונות בליגה הראה פוטנציאל די גבוה. טרנר נבחר בדרפט 2015 וכבר מההתחלה הראה שהוא סנטר מסוג החדש, סנטר שמסוגל לשחק גם מחוץ לצבע ולהוות איום גם מאחורי קשת השלוש. בעונתו השנייה בליגה טרנר הציג מספרים של 15 נקודות ו-7 ריבאונדים (בעיגול) ומעל שני בלוקים (!) למשחק באחוזים נהדרים אך בעונה שעברה (שהיא גם השלישית שלו). הוא נפצע פעמיים וגם כשיחק היה נראה שהוא עדיין פצוע. הפייסרס מחפשים כוכב נוסף שיוכל לשחק לצד אולידפו ולהצעיד אותם צעד נוסף קדימה, אני מאמין שטרנר קורא את המצב ויצליח להגיע קרוב ל-20 נקודות בערב לצד הגנה משובחת ולהראות שהוא יכול להיות הסטאר הנוסף בקבוצה ושהוא שווה חוזה שמן בקיץ.
מספר 2: דיאנג'לו ראסל (22, עונה רביעית)
דאנג'לו ראסל, השחקן שלטעמי הוא בעל הפוטנציאל הגדול ביותר ברשימה הזו ושבעתיד יהיה שחקן טופ 10 בליגה. עד כה בשלוש העונות של ראסל הוא הראה המון ניצוצות אך לא המשכיות, אבל את חוסר ההמשכיוות אפשר להסביר כשמתחנים קצת יותר לעומק את הקריירה שלו עד כה. עונתו הראשונה בלייקרס הייתה לצד קובי בעונת פרישה שחיפש לתת הצגות ולצד ג'ורדן קלקרסון שהיה הפתעה גדולה בעמדת מספר אחת בעונה שקדמה לזו. את עונתו השנייה ראסל פתח לא רע עם 17 נקודות ו-5 אסיסטים באחוזים לא רעים ובעיקר הראה מנהיגות אך לאחר חמישה משחקים ראסל נפצע. כשחזר מהפציעה, ברנדון אינגרם, ג'וליוס רנדל וג'ורדן קלארקסון כבר השתלטו על הקבוצה לראסל לקח הרבה זמן לחזור לכושרו, בסופו של דבר ראסל חזר לכושרו ובחודש מרץ העמיד ממוצעים של 19 נקודות ו-5 אסיטים אך זה היה מאוחר מדי והעונה הייתה כבר לקראת סיום. בעונתו השלישית ראסל חווה מספר פציעות ולא באמת הצליח להשתלט על ברוקלין כמו שציפו ממנו. כעת ראסל עומד בפני עונתו הרביעית, הגארד שהראה שהוא יכול להיות קלעי מעולה ומהסקוררים הטובים ב-NBA יצטרך להוכיח זאת לאורך עונה שלמה. אני מאמין שראסל יצליח לעבור את רף 20 הנקודות לערב ויכנס למשחק האול סטאר הראשון שלו העונה אך בשביל זה הוא יצטרך קודם כל להישאר בריא למשך עונה שלמה.
מספר 1: ג'מאל מארי (21, עונה שלישית)
והמקום הראשון ברשימה הולך ל………. ג'מאל מארי!
לפני כמה שבועות, כשרק עלה הרעיון במוחי לכתוב מי יתן עונת פריצה ב-NBA הייתי בטוח שג'מאל מארי יהיה רק ברשימה שלי, עברו הימים וראיתי בלא מעט מקומות שממארי מצפים לתת עונת שיא עם מספרים של אול סטאר. בעונה שעברה הבחור מדנוור עבר מעמדה 2 לעמדה 1, וכולם ראו איך הוא פורח בעמדה זו כשהוא השתפר משמעותית בכל אספקט במשחק ולראייה המספרים:
שיפור אדיר של מארי(ויקיפדיה)
מארי הראה סגנון משחק די דומה לזה של סטף קרי, קליעה מצויונת, סוקרריות טובה ושליטה מעולה בכדור, תוסיפו לזה כמה התפוצצויות שלו ותקבלו הייפ די מטורף סביב הבחור. יחד עם זאת דנוור מחפשת שחקן שיוכל להיות הטופ-סוקרר שלה- גארי האריס, ניקולה יוקיץ', פול מילאספ ועוד רבים וטובים משחקני דנוור שווים מספר דו ספרתי של נקודות בערב ואף חלקם מתקרב ל-20 , אך לאף אחד מהם אין את הפונצטיאל לחצות את רף ה20 נקודוות למשחק למעט מארי. קבוצת התקפה מהטובות שבליגה (טופ 5 בעונה שעברה) מחכה לשחקן כזה שיוליך אותם קדימה ואני בטוח שמארי האיש הנכון למשימה.
