בהמשך קצבי לכתבה הקודמת, דין ליברמן ממשיך את המסע שלו עם רוכבי הטור דה פראנס.
משלושה יוצא אחד- הכירו הפייבוריטים לזכיה בטור
יום שבת, 4 ביולי 2015, יצא לו לדרך הטור דה פראנס בגרסתו ה-102 מאז הוזנק אי שם בתחילת המאה ה-20, מהיר מתמיד, מותח מתמיד, מסקרן מתמיד והפעם יעסוק בסיפור בין 4 רוכבים גיבורי על ליתר דיוק.
האחד, קטן, זריז חמקן והמטפס אולי הטוב בעולם, היישר מהערים הקטנות בקולומביה-ניירו קינטאנה (קבוצת מובי-סטאר)
השני, מנוסה, אולי הכי מנוסה מכולם, בעל יכולת טיפוס פנומנאלית אבל הכי חשוב הוא יודע לקרוא את שדה הרוכבים- אי אפשר לתקוף בלי שאלברטו קונטאדור לא יבחין, ואם צריך גם יגשר על ההתקפה בעצמו!- אלברטו קונטאדור (קבוצת טינקוף-סאקסו)
השניים הבאים הם הזוכים האחרונים של הטור (2014,2013)
השלישי, המודל של הרוכב המושלם, מטפס, יורד טוב והכי חשוב קר רוח וסבלני לאורך כל ה3,400 ק"מ אז אל תנסו להוציא אותו משלוותו כי לא תצליחו…כריסטופר פרום (קבוצת סקיי)
הרביעי, הרוב יגידו שהוא הפחות טוב מבין הרביעייה, יש שיגידו שזכה בטור בשנה שעברה מההפקר אבל השנה, ביחד עם קבוצה אולי הכי חזקה בטור, הוא בא לטרוף את השבילים ואם צריך לנשום קצת אבק דרכים כי בסוף, האלוף המכהן הוא אחד המועמדים לנשום אוויר פסגות בפריז! וינצ'נזו ניבאלי (קבוצת אסטנה).
בכתבה זו נתמקד בשלושה, כולם זוכי עבר של הטור אבל מי מהם יעשה זאת גם השנה?
תעשו חימום אנחנו מתחילים…
אלברטו קונטאדור ( קבוצת סאקסו-טינקוף)
בשביל כאלה שלא מכירים את האגדה הספרדית, ה "אל פיסטולרו" (האקדוחן) כבר לא ילד,
לפני 32 שנים נולד במדריד, ילד שלישי מבין ארבעה אחים.
דווקא אופניים לא היו מושא הערצתו של קונטה, הוא רצה להיות כדורגלן או אתלט מקצועי אך לא השתלב במסגרות הללו ובגיל 14 התאהב בפדלים והגלגלים הדקים של אופניי הכביש.
קונטאדור הפך למקצוען בשנת 2003 (גיל 21) כאשר חתם בקבוצתו הראשונה ONCE-ארוסקי.
במהלך אחד המרוצים בפולין, קרתה תאונה, קונטה חש ברע ולאחר בדיקות מחשש לזעזוע מח, נתגלה קריש דם במוחו של אלברטו קונטאדור.
הוא ומשפחתו קיבלו את זה כשוק ואף היה חשש גדול מאוד לחייו ולא היה ברור אם יחזור להתחרות עוד.
אבל, כמו בסיפורים מהאגדות, קונטאדור עבר את הניתוח המסוכן בהצלחה וכתוצאה מכך נשארה לו צלקת הנמתחת מאוזנו לכל החלק העליון של ראשו (אאוץ').
אבל שלא יעציב אותכם, במהרה קונטאדור חזר למסלולים ואף ניצח לא מעט טורים בתקופת הנוער שלו.
הפריצה הגדולה של אל פיסטולרו קרתה ב2007, זכה במונומנט היוקרתי פריז-ניס ולאחר מכן בהיותו בן 24 בלבד (קטגוריית נוער עדיין!) הוא זכה בחולצה הלבנה בטור דה פראנס אבל גם בחולצה הצהובה- זכייה בטור דה פראנס.
מכאן, עבר המטאדור לקבוצת אסטנה הקזחסטנית והקריירה המשיכה לפרוח.
ב2008 התחיל להתחרות עם אסטנה, ובאותה השנה זכה גם בוואלטה דה אספנייה וגם בג'ירו די איטליה(!) שני גראנד טורים מתוך 3, הישג בלתי נטפס, בהתחשב שקיבל את ההודעה המתירה לאסטנה להתחרות רק ב2 הטורים האלו וההכנה הייתה דלה וקצרה לאור ההתרעה המוקדמת.
אחריי תקופה טובה באסטנה, קונטאדור היה על סף עזיבה בגלל חזרתו המפתיע לטור אחרון של לאנס ארמסטרונג האגדי.
למרות זאת, ארמסטרונג העיד מספר פעמים כי קונטאדור הוא " הרוכב הגדול ביותר" ואף אמר שיעזור לו בטור, כתוצאה מכך קונטאדור חזר בו מאיומי הפרישה.
ב2010 הצטרף לקבוצת סאקסו-בנק (סאקסו טינקוף היום) ומאז הוא רוכב אצלה.
לקונטאדור יש אין ספו הישגים:
2 זכיות בטור דה פראנס (2007,2009), 2 זכיות בג'ירו די איטליה (2008,2015) ו3 זכיות בוואלטה דה אספניה (2008, 2012, 2014).
גובהו הנמוך יחסית (1.76 מ' בלבד) ומבנה גופו הצנום (62 ק"ג) לא רק שלא מורידים מאיכותו של פיסטולרו אלא מוסיפים לקסם שלו, הילד שחלם להיות שחקן ריאל מדריד הפך לאגדת רכיבה שתיזכר שנים.
והיום, 2015, אחרי שכבר הוכיח שהוא בכושר לא פחות טוב משהייה בעבר (זכה בג'ירו השנה), קונטאדור רוצה להוסיף עוד תואר למאזנו, למרות שהתואר ייחשב כפסיק בהיסטוריה הרווית הישגים חסרי תקדים של קונטה, הרעב לא נגמר גם בגילו המופלג.
דבר אחד כולם יודעים, כשאלברטו קונטאדור תוקף, גם אלוהים לא יצליח לתקוע לו מקל בגלגלים…
כריס פרום (קבוצת סקיי)
כריס "פרומי" נולד בניירובי לאב יליד אנגליה ולאם ילידת קניה ממוצא אנגלי, שם החל להתאמן ברכיבה באופני הרים. כשהיה בן 14 עבר עם משפחתו לדרום אפריקה והחל לרכוב באופני כביש ואף להשתתף בתחרויות מקומיות.
בניגוד לקולגה קונטאדור, פרום פרץ לתודעת האופניים ממש לא מזמן.
בשנת 2011 בוואלטה אספניה היה פרום פועל של בראדלי ויגינס שהיה הרוכב המוביל של קבוצת סקיי ואחד המועמדים לניצחון. פרום התבלט בכל קטעי ההרים כמטפס, ובקטע 10 במרוץ שהיה קטע נגד השעון הגיע למקום השני לפני ויגינס ועבר להיות המוביל במרוץ. למחרת עברה ההובלה לוויגינס כשהקדים את פרום בקטע הררי. פרום המשיך לרכוב כפועל של ויגינס אף שנראה היה בשאר קטעי ההרים כחזק ממנו. בשלושת הקטעים האחרונים במירוץ, לאחר שוויגינס נחלש ואפסו סיכויו לזכות במירוץ, עבר פרום לרכוב כמוביל, וזכה בסוף הוואלטה במקום השני, בפיגור של 13 שניות בלבד אחרי המנצח חואן חוסה קובו. לאחר המירוץ חתם פרום על חוזה לשלוש שנים נוספות בקבוצת סקיי.
פרום רכב בצילו של ויגינס לא מעט תחרויות, בשל כך למד את מיומנות האופניים הפנומנאלית של בראדלי וכך שיפר עוד ועוד את הטכניקה ובעיקר את היכולת לטפס ולא להסתכל אחורה.
תמיד ראו בפרום כיורש של וויגינס, בתחילת שנת 2012 סבל פרום ממחלה ומאוחר יותר פציעה, ולא השתתף כמעט בתחרויות. הוא נבחר לטור דה פראנס כפועל העיקרי של ויגינס. המזל הרע המשיך לרדוף אותו בהתחלת התחרות כשסבל מתקר בגלגל בקטע הראשון ומתאונה בקטע השלישי והפסיד כשתי דקות למובילים במירוץ. בקטע השביעי הוא ניצח לאחר שהוביל את ויגינס במשך העלייה לסיום.
לאחר הקטע ה-11 במירוץ נשמעה ביקורת על פרום על כך שבמהלך הקטע תקף פרום את הדבוקה בדיוק כשוויגינס נחלש ובניגוד להוראות הקבוצה. פרום טען שלא שמע בקשר ולא ראה שוויגינס נחלש. היו שפירשו זאת כמחאה על כך שהוא אינו המוביל של הקבוצה, אף על פי שהרגיש חזק מוויגינס. את הטור סיים פרום במקום השני, 3:21 דקות אחרי ויגינס.
החוזק של פרום לסיים במקום השני לאחר בן קבוצתו התבטא בגדול וראשי סקיי כבר לא יכלו להתעלם בזה שפרום עוצר את עצמו רק בשביל מטרות הקבוצה וכי הפוטנציאל שלו עצום.
בטור דה פרנס של אותה שנה השתתף פרום, הפעם כמוביל של קבוצת סקיי.
עם תחילת המירוץ, נקלע לתאונה אך לא נפגע. בקטע השמיני שהיה קטע ההרים הראשון בטור ניצח פרום ונטל את ההובלה בדירוג הכללי, כדקה לפני בן קבוצתו ריצ'י פורט וכשתי דקות לפני שאר המועמדים לניצחון. בקטע ה-12 שהיה קטע נגד השעון הגיע פרום במקום השני 12 שניות אחרי טוני מרטין, והגדיל את יתרונו בראשות הדירוג ליותר מ-3 דקות. למחרת, בקטע ה-13 קונטדור וקבוצתו, סאקסו בנק, הצליחו לפצל את הדבוקה במישור כאשר פרום נשאר מאחור. הם הצליחו לקזז כדקה מיתרונו בדרוג הכללי. בקטע ה-15 שהסתיים במון ונטו ניצח פרום והגדיל את יתרונו לכ-4 דקות. בקטע ה-17 שהיה קטע נגד השעון בהרים, ניצח שוב פרום. בסיום המרוץ ניצח פרום בפער של 5:03 דקות לפני נאירו קינטנה.
פרום שלט ביד רמה לאורך כל הטור, סוף סוף הילד מניירובי הצליח לממש את הפוטנציאל והיה ברור שיש עוד לפניו. באותה שנה זכה פרום גם בפרס אופני הזהב המוענק על ידי מגזין האופניים הצרפתי "Vélo Magazine
אך טור דה פראנס 2014 נגמר מהר עבור כריס פרום כאשר נפל פעם אחר פעם מאופניו, עם שלל פציעות חסרות מזל שלהן פרום כבר לא היה יכול.
השנה זה כבר סיפור אחר לגמריי, הרבה מנוחה ואימונים אינטנסיביים מביאים את הילד המנומס בן ה30 מניירובי לטור שבפתיחתו הוא שוב מועמד רציני לשלוט בו.
עם שני קטעי נגד שעון ושלל טיפוסים שרק הוא יכול לחייך בזמן עלייתם, פרום הוא הפייבוריט של רוב סוכנויות ההימורים.
אבל השאלה הנשאלת היא לא האם מאמינים בפרום אלא, האם לאחר שנתיים כל כך קשות פרום מאמין בעצמו?
וינצ'נזו ניבאלי (קבוצת אסטנה)
נתחיל בזה שניבאלי הוא זוכה הטור דה פראנס 2014 והאלוף המכהן.
וינצ'נזו ניבאלי הוא הגאווה האיטלקית של ענף האופניים, רוכב מנוסה שזה גם בטור דה פראנס (2014) ג'ירו די איטליה (2013) וגם בוואלטה דה אספניה (2010) כלומר השלים זכייה בכל אחד מהגראנד טורים היוקרתיים.
ניבאלי, בדומה לשניים שהוזכרו לפני, שועל קרבות וותיק.
בן 30 וכבר 10 שנים שהוא רוכב בצורה מקצוענית באופני כביש.
בניגוד לשניים האחרים, לניבאלי אין סיפר סינדרלה אבל זה כל היופי שלו, בן אדם צנוע ומופנם אבל בד בבד קילר על הכביש ואחד שקשה לנער מאחורייך כי הוא תמיד יהיה שם.
לניבאלי יש יתרון גדול בתחום הקבוצתי, עם פועלים בסדר גודל של ג'ייקוב פוגלסנג, מיקלה סקרפונה האדיר וליאו ווסטרה החזק, ניבאלי יכול להרגיש בטוח בזה שיש מאחוריו נבחרת שלמה שתמשוך אותו עד שער הניצחון בפריז.
ניבאלי ניחן בתכונות יוצאות דופן גם פיזיולוגית ביחס לשאר הרוכבים (1.81 מ') וגם שלווה ונינוחות מעוררות קנאה גם במצבים הכי מלחיצים והכי קשים כשהגוף מגיע למקסימום היכולת.
אז עם כל הניסיון, כל הנבחרת מ"אסטנה" ביחד עם ניבאלי הם ללא ספק אחת מקבוצות האופניים החזקות שנראו בטור דה פראנס איי פעם אך, האם האיטלקי השקט יכול לעשות ניסים מול האריות השואגים קונטאדור ופרום? קשה לי להאמין אבל לכו תדעו, עם ניבאלי באמת שהכל יכול לקרות.
מלבד שלושת הענקים, קיימים מספר שמות שיאיימו על הטופ 5 והטופ 10 בדירוג החולצה הצהובה:
ניירו קינטאנה הקולומביאני (קבוצת מובי סטאר)- מטפס בחסד עליון ויורשו של אלחנדו וולורדה, טור דה פראנס ראשון עבור הצוציק (בן 25) שאותו הוא רוכב כמוביל הקבוצה, לאחר שכבר הוכיח שיכול לנצח גראנד טורים בגילו הצעיר (ג'ירו די איטליה 2013) ובנוסף כשזכה בחולצה המנקודת ובחולצת הרוכב הצעיר הלבנה בטור דה פראנס 2013 לכן שימו לב כי החמקן הקולומביאני יבוא לעשות צרות, במיוחד שיחלו העליות.
הרוכבים הצרפתיים: מספר רוכבים צעירים ומוכשרים מצרפת, טיבו פינו (חולצה לבנה 2014) בא בכושר אדיר ויעשה צעד לכיוון העשירייה הראשונה, רומאן בארדט (6 בטור 2014) מטפס אדיר ומוכשר שיכול לעשות דברים יפים בקטעים הקלאסיים בעיקר המשלבים הרבה ירידות ועליות והשלישי והמבוגר ביותר הוא ז'אן כריסטוף-פרו הוותיק שיוביל את (קבוצת ל'מונדיאל) וביחד עם הקהל בייתי הוא יודע לעשות תוצאות יפות בטורים חשובים כמו זה.
הרוכבים האמריקאים טי ג'יי ואן גארדרן ואנדרו טלנסקי מצטרפים לרשימת המועמדים בשל כוחם הפיזי הגדול והיכולת להיות קונסיסטנטיים ועקביים לאורך טור שלם.
ואי אפשר שלא להזכיר את אלוף העולם מייקל קיאטובסקי שילבש את חולצת ה"ריינבואו" כאות להיותו אלוף עולם והוא אחד המועמדים לעשות קפיצה לעבר התמודדות על מקום בפודיום.
לכן בשביל שתדעו אחרי מי לעקוב רשימה קצרה של הרוכבים הבולטים בטור:
פייר רולנד, (קבוצת יורופקאר)
אנדרו טלנסקי ( קבוצת קנונדל-גרמין)
ניירו קינטאנה (מובי סטאר)
מייקל קיאטקובסקי (אטיקס-קוויק סטפ)
ז'אן קריסטוף פרו (איי ג'י 2 ל'מונדיאל)
אלחנדרו וולורדה (מובי סטאר)
טיבו פינו (FDJ)
טי ג'יי ואן גארדרן (BMC)
סיימון גראנס (אוריקה גרינאדג')
רוי קוסטה (למפרה-מרידה)
וזהו חברים, אלו הם הרוכבים שתראו בקדמת המירוץ השנה, מי יזכה?
תחזרו לתחילת העמוד ותבחרו את הפייבוריט שלכם כי אני מצטער אבל פשוט בלתי אפשרי לדעת…
אם אתם שואלים אותי,אני מאמין שבסופו של דבר, ידו של קונטאדור תהיה על העליונה.
הכתבה הבאה תהיה על המועמדים לזכייה בחולצה הירוקה הלא פחות יוקרתית ומעניינת אז אתם כבר פה, תתחילו לעשות מתיחות- אנחנו נכנסים לספרינט עצבני!
נכתב על ידי דין ליברמן.
