אלכסיס סאנצ'ס הוא סופרסטאר ברמה עולמית, מהבודדים שמכילים את השילוב הקטלני בין קצב דרום אמריקאי מסחרר למשמעת אירופאית נוקשת. אל ההישגים אליהם הגיע אלכסיס, בין אם זו החתימה בברצלונה בגיל 22, התקופה בה היה השחקן החם ביותר בצד האדום של לונדון או שיאן השכר בממלכה כשעבר ליונייטד, הוא הגיע בזכות הכישרון שיש לו ברגליים ועבודה קשה. עכשיו הוא מתמודד לראשונה בקריירה עם צומת דרכים מסובכת מאד.
באמצע העונה הקודמת אלכסיס סאנצ'ס כוכב ארסנל כבש צמד בניצחון הבית של קבוצתו המדשדשת על קריסטל פאלאס והגיע לשער ה80 שלו במדי התותחנים. אוהדי ארסנל לא דמיינו לעצמם ששבועיים לאחר מכן הוא ילבש אדום אחר- זה של מנצ'סטר יונייטד. אלכסיס סאנצ'ס אחד השחקנים הפעילים הבולטים בדרום אמריקה והטוב ביותר בצ'ילה (יש שאומרים שגם הטוב במולדתו בכל הזמנים), נחת באולד טראפורד בגיל 28 אחרי קדנציות מרשימות ביותר בברצלונה ובארסנל ובתור אלוף הקופה אמריקה פעמיים ברציפות. "אל ניניו מרבייה", ילד הפלא הצטרף לשני אייקונים נוספים ביונייטד- פול פוגבה ורומלו לוקאקו ויחד איתם היה אמור אלכסיס להכניס המון כסף לקופת המועדון והמון שמחה ליציעים, גם בתקופה בה היריבה העירונית בניהולו של פפ גווארדיולה פשוט לא ניתנת לעצירה.
חצי שנה חלפה לה, אלכסיס נטמע במועדון ואף כבש ובישל שערים, יונייטד הייתה שווה אליפות אך לא זכתה בשל העונה המפלצתית של היריבה מהצד השני של הכביש. בקיץ האחרון המשברים בהנהלה ובחדר ההלבשה התחילו לצוף מעל לפני השטח- החל מהמנכ"ל וההנהלה ועד למריבות בתוך חדר ההלבשה שהתפלג בין תומכיו של פוגבה ולבין תומכי המאמן ז'וזה מוריניו. ישנם דיווחים כי הכוכב הגדול של הקבוצה, פוגבה נמצא כבר רגל וחצי מחוץ למועדון, וכאשר גם חברו הטוב לוקאקו מושפע מהמצב ולא מציג את יכולת הכיבוש שאפיינה אותו בארבעת העונות האחרונות, היה צורך בגיבור חדש שייקח על עצמו את מלאכת הכיבוש.
מאז פתיחת העונה, השירה של אלכסיס שהוצג במועדון כאשר הוא מנגן על פסנתר את המנון הקבוצה, הפסיקה להישמע. גם את העונות הקודמות לא הצליח אלכסיס לפתוח בסערה, כאן שער ושם בישול, את המסה האמיתית של המספרים הוא מתחיל להביא בדרך כלל רק באמצע הסיבוב הראשון, כך שיש שיגידו שאין סיבה לדאגה. אך הפעם מדובר בבעיה מהותית ולא בסתם בצורת כמו אותה בצורת שסבל ממנה אדן הזארד לפני תקופה. מאז שהפך לשחקן מוביל, את העונה הגרועה ביותר שלו פתח אלכסיס עם 0 שערים ובישול בודד בשישה משחקי ליגה ואלופות, סופסל בהפסד גביע הליגה המביש מול דרבי קאונטי ורק לאחר שנסע עם הקבוצה ללונדון למשחק החוץ מול ווסטהאם, הודיע לו המנג'ר הפורטוגלי כי את אותו המשחק הוא יראה מהיציע כמו אחרון האוהדים ולא כמו הראשון מבין משתכרי הפריימר ליג. הסיבות למצבו העגום של אלכסיס סאנצ'ס הן רבות- היעדרותה של הנבחרת אותה מנהיג אלכסיס יחד עם ארתורו וידאל מהמונדיאל ברוסיה, הפילוג בחדר ההלבשה, הפציעות אך מעל הכל הקשר של הצ'יליאני עם מוריניו ושיטת המשחק שלו.
מוריניו הוא לא אחד שנותן דין וחשבון לאף אחד, גם לא למי שמרוויח סכומי עתק בכל שבוע. ברגע שבו אלכסיס סאנצ'ס קיבל ממנו את הודעת ההדחה מהסגל לאחר שכבר עבר עם הקבוצה את הדרך הארוכה ממנצ'סטר ללונדון, הוא הבין כי מוריניו מנסה פתוח חזית גם איתו ושהוא מקבל ממאמנו יחס של שחקן מקומי צעיר שעדיין לא קרע זוג נעליים ולא של סקורר ענק שזכה עם ברצלונה בחמישה תארים בשנה בודדת. בפן המקצועי, יחסי אלכסיס וההרכב הפותח, לא יכולים להישאר במצב של on and off , מוריניו צריך להחליט האם הוא מעניק לאלכסיס את המפתחות להתקפה ולשנות את המשחק ההגנתי של הקבוצה במעט או לשחרר את השחקן לאחת הקבוצות שמחזרות אחריו בשנים האחרונות כמו ארסנל, יובנטוס, פ.ס.ז או באיירן מינכן שכולן מציגות כדורגל מהיר בהרבה מזה של מוריניו.
אלכסיס סאנצ'ס לא נמצא במצב של שחקן שלא מצליח למצוא את הרשת או בבצורת זמנית אלא בצומת דרכים מהותית שתקבע את שירת הברבור של הקריירה שלו. הוא נמצא בין פטיש האנטי- כדורגל של יונייטד, משחק הגנתי משעמם שפוגבה ולוקאקו אמנם יכולים להסתדר איתו אך דריבליסט נמוך, צבעוני ומהיר כמו אלכסיס לא, לבין הסדן שהוא הרצון לשוב להיות כוכב בקבוצה שמציגה כדורגל שמח, מנצחת משחקים ולא עולה לכותרות בגלל יחסי מאמן- שחקן כאלו ואחרים.
מוריניו, חוסר הביטחון מול השער, חוסר היכולת למצוא את מקומו בשיטת המשחק המיושנת של מוריניו, אם נוכל לאחד את כל הסיבות שבגללן אלכסיס סאנצ'ס נראה כמו הצל של עצמו לציטוט בודד, זה יהיה ציטוטו של בלמה האנגלי של ארסנל בתחילת המאה, מרטין קיאון- "זה נראה כאילו הם החתימו את אחיו של השחקן מארסנל".
