ה-13 בספטמבר 1973 הוא תאריך קדוש לאוהבי הכדורגל האיטלקי, היום בו נולד פאביו קאנאברו, מי שנחשב לאחד הכדורגלנים האיטלקיים הטובים בכול הזמנים.
הוא נולד בנאפולי ואף שיחק במדי הקבוצה המקומית, שהיום נחשבת לאחת האימפריות החזקות באירופה כולה. באותו זמן שהוא שיחק שם הוא שיתף פעולה עם אגדה הגנתית נוספת, צ'ירו פרארה.
בהתחלה, לפני שעלה לקבוצה הבוגרת, הוא היה מביא הכדורים במהלך משחקים של הקבוצה, שם עוד הספיק לראות את דייגו מראדונה הגדול. כחלק מהקוריוז הוא גם שימש בתפקיד הזה במהלך המשחק בין איטליה לארגנטינה במונדיאל 1990.
אבל במהרה הוא צד את עיניהם של הצוות המקצועי של הקבוצה הבוגרלת של נאפולי ולראשונה שיחק במדיה ב-1992 ומאז נחשב לשחקן שכל קבוצה הייתה רוצה אותו בשורותיה.
לאחר תקופה יחסית קצרה, נדד פאביו לפארמה שהייתה אז מחזיקת גביע אופ"א והייתה נחשבת לאימפריה הגדולה ביותר של הכדורגל האיטלקי בתקופה זו.
הוא שיתף פעולה עם ג'יג'י בופון וליליאן תוראם הצרפתי ויחד הם נחשבו אז להגנה הכי חזקה בליגה האיטלקית, הגנה שהודרכה על ידי קרלו אנצ'לוטי הנפלא.
הוא עזר לה להגיע למקום שני בליגה כאשר הם מרחק נקודה בלבד מיובנטוס, והצעיד אותה לזכייה בגביע אופ"א ולזכייה בגביע האיטלקי , שניהם הושגו באותה עונה.
בקיץ 2002, הוא עשה את מעבר לאינטר אחרי שפארמה שקעה בחובות קשים והתפרקה מרוב נכסיה (בופון עשה אז את המעבר ליובה).
בקבוצה זו הוא שיחק כשנתיים תחת הקטור קופר, אבל איכזב וחווה אוסף של פציעות לא נעימות.
אבל בקיץ 2004 למרות הכישלון הנחרץ של איטליה ביורו (בו זכתה יוון), הוא קיבל הצעה מיובנטוס ולא היסס ועבר לשם.
הוא חזר לשתף פעולה עם תוראם ובופון – ואכן הם חזרו להיות ההגנה החזקה בליגה שוב והוא חזר לעצמו. בשתי עונותיו בקבוצה זכה בשתי אליפויות הליגה האיטלקית וחזר להיות הבלם האגדי של איטליה.
ב-2006 עקב קריסתה של הגברת הזקנה בגלל פרשת הטיית משחקי סרייה א', עבר לריאל מדריד מספרד , יחד עם חברו לקבוצה – אמרסון. קנאברו היה אז אלוף עולם טרי עם איטליה וזוכה כדור הזהב (האחרון שחולק לשחקן לא התקפי נכון לעכשיו) וכשיובה הורדה לליגה השניה, כמו לא מעט שחקנים, הוא החליט לנטוש.
הוא זכה עם הבלאנקוס באליפות כבר בעונתו הראשונה, וב-2009 שוב חזר לגברת הזקנה.
לאחר שנה אצל הביאנקונרי, הוא חתם באל אהלי מדובאי אך לאחר שנה נופה מהקבוצה, וב-2011 פרש ממשחק פעיל.
בנבחרת איטליה יש לו 136 הופעות בהן כבש רק 2 שערים אך חסם עשרות אחרות שעפו לכיוון השער שלו.
הואשיחק בכל הנבחרות הצעירות של איטליה וגם בנבחרת האולימפית, איתה שיחק באולימפיאדת אטלנטה 1996.
בנוסף להיות שחקן עבר הוא גם מאמן ואף אימן את אותה אל אהלי דובאי בה שיחק. כיום מאמן קנאבארו את אלופת סין גוואנז'ו אוורגראנדה.
ב-2007 יסד יחד עם צ'ירו פרארה קרן שמטרתה היא סיוע ברכישת ציוד למחקרים וציוד לניתוחים של מחלת הסרטן בבתי חולים בעיר הולדתם, נאפולי.
מעניין יהיה לראות מי שחקן ההגנה הבא שיזכה להניף את תואר "שחקן השנה בעולם".
