קווין דה בריינה עבר את אחת העונות הגדולות של סיטי באנגלית ובכלל בקריירה שלו. ניהול משחק, בישולים ושערים. תחת פפ דה בריינה פרח. וזה התחיל מהעונה שעברה, אחרי שפפ הציב את דה בריינה לעמדת הפליימייקר/קשר התקפי. במילים אחרות, פפ הציב אותו כאינייסטה הבלגי.
במונדיאל, המאמן הלאומי, רוברטו מרטינז, שזו היא כבר הקדנציה השניה שלו, משחק במערך 3-5-2 עם שני קשרים אחוריים, ובונה את המשחק סביב אדן הזאר, כוכבה של צ׳לסי. את דה בריינה הוא הציב כקשר 50/50 או הגנתי. קווין דה בריינה לא יוכל להביא את היכולת של סיטי לבלגיה.
הסיבה העיקרית היא שהמאמן לא זימן את קשר רומא, ראג׳ה ניינגולן, הקשר האחורי, שיכל לעבוד בצורה מצוינת אם לא מושלמת מאחורי קווין, וליד אקסל ויטסל. אבל באופן מפתיע, מרטינז לא זימן את ניינגולן, האחרון פרש מן הנבחרת, פלאייני לא בכושר, וזה גרם לדה בריינה לרדת אחורה.
שיטת המשחק השונה של בלגיה היא אחרת משל סיטי. פפ משחק עם לחץ גבוהה ושליטה בכדור, משהו שדה בריינה מאוד אוהב. בנבחרת יש היררכיה, השחקנים משנים מיקום כל הזמן, והכל צריך לעבור דרך אדן הזאר, ללא לחץ גבוה רק במרכז הזה. כל זה מוביל לירידה במספרים של דה בריינה במונדיאל. בנבחרת, בלגיה מסתגרת בחלק מן הזמן במשחקיה, ובסיטי, דה בריינה לא צריך לדאוג לפעולות ההגנתיות שלו בגלל שיש לו את סילבה ואת פרננדיניו שמחפים עליו.
קווין דה בריינה צריך דחוף לשנות עמדה, מרטינז צריך להזיז אותו למקום אחר, אולי אפילו לשנות מערך כדי להוציא את המיטב מהשחקן השני הכי טוב באנגליה. אם בלגיה רוצה לרוץ רחוק במונדיאל, היא צריכה את דה בריינה בכושר מצוין. ובינתיים, הוא לא נראה כך.
