הרשו לי לספר לכם סיפור קצר על אחוזי ההצלחה של מארחת המונדיאל במשחק הפתיחה. מתוך 21 מארחות (20 טורנירים, יפן ודרום קוריאה נספרות בנפרד כמובן) אין אחת שהפסידה במשחק הפתיחה! 14 נצחונות, 7 תוצאות תיקו. לא רע. עכשיו הרשו לי לספר את סיפורה של המארחת הנוכחית, נבחרת רוסיה.
הרוסים מגיעים לטורניר הזה בטיימינג הכי גרוע שיכול להיות מבחינתם. סגל השחקנים הקיים לא היה מצליח לעלות לטורניר אם לא היה נקבע שהמדינה הענקית הזו היא זו שתארח את התחרות השנה. השוער? לא יציב, והוא גם משמש כקפטן. ההגנה? כל מי שהתרגלתם לראות הזדקן/פרש/לא זומן ומחליפים ראוים אין, עד שכבר מגיע בלם סביר שייכנס לנעליים של התאומים ברזוצקי, הוא נפצע ולא ישחק בטורניר. הקישור? האחורי נראה בסדר, ההתקפי כולו חווה עונה מזעזעת כששחקן כמו אלן דז'אגוייב בקושי מפגין שליש מהיכולת האמיתית שלו. וההתקפה? אוי ההתקפה. החלוץ הפותח של הנבחרת נבחר להיות האיש הכי לא יציב ברוסיה, אלכסנדר קוקורין. הבחירה ב-"קוקו" נעשתה מהסיבה הפשוטה שבתחילת העונה הוא היא הדבר הכי חם בליגה הרוסית. קוקירין שיפר את ההתנהגות שלו, עליה ספג לא מעט ביקורת, נכנס לקילר זון מבחינת ניצול מצבים והיה היחיד שתפקד במדי זניט גם כשהמועדון דעך ונפל מהמקום הראשון לשלישי. מה שקרה לאחר מכן הוא רצף אירועים שאף אחד במחנה הרוסיה לא דמיין בחלומות הכי רעים שלו. לא רק שהבלם העתידי של הנבחרת ויקטור ואסין, מי שאמור היה לרשת בגאווה את התואמים ברזוצקי קרע את הצולבת ונעדר מהטורניר, גם קוקרין ספג את הפציעה הארורה הזו ששלחה אותו מחוץ למונדיאל. האלטרנטיבות? בינוניות מינוס. חברו לזניט ארטיום דז'יובה הסתכסך עם המאמן שלו, סופסל ואז נבעט בבושת פנים לקבוצת התחתית אמקאר פרם. אנטון זבולוטני שבא על תקן המחליף שלו בזניט פשוט לא פגע, פיודר סמולוב לא באמת חלוץ 9 אלא יותר שחקן כנף ועל מקסים קנוניקוב לא הייתי סומך בנבחרת פנמה. תוסיפו לזה שגם רוסלאן קמבולוב, עוד בלם עתידי מבטיח, נפצע ונעדר מהטורניר ותבינו באיזה מצב נואש הרוסים שהם שכנעו את סרגיי אינגנאשביץ', עוד רגע בן 39, לחזור לפרישה היישר להרכב הנבחרת!
אם נחזור לפסקה הראשונה שכתבתי, כנראה שהמסורת לא תישבר כי ערב הסעודית, עם כל הצרות שיש לרוסיה ועם כל הכבוד להתקדמות של "הירוקים" בזמן האחרון, עדיין הרוסים אמורים לצאת עם שלושת הנקודות מהבית הזה. אבל המוקשים הבאים, אורוגוואי ומצרים, לא יהיו קלים לפיצוח כלל. נתחיל מזה שגם אם כל הסגל של המארחת היה כשיר ובשיא כושרו, אורוגוואי בשיא שלה היא נבחרת עדיפה ולכן כל העניינים מתרכזים למשחק מול מצרים. תגידו מה שתגידו, מצרים זה לא רק מוחמד סלאח. אם תסתכלו קרוב לבחור מליברפול תשימו לב לעוד כמה שחקנים שמתרוצצים במגרשי הפרמיירליג דוגמת רמאדאן סובחי ואחמד חגאזי, אבל גם אלו שנמצאים בליגות נידחות יותר יודעים לתת את הטון, מוחמד טרזגה, מוחמד קהראבה ועבדאללה סעיד בהחלט כוח התקפי משלים נהדר עבור סלאח שכבר הודיע שיהיה כשיר לפתיחת הטורניר, בטח שלמשחק השני שיהיה מול המארחת.
אז מה צפוי לנו בטורניר הזה מכיוון רוסיה? עצבים, בלאגאן וכנראה הדחה בשלב הבתים. עד כה רק דרום אפריקה השכילה להגיעה ל-"הישג" הזה. אולי סוף סוף הכותרות בעיתונים לא יהיו על הסכסוך הרוסו-בריטי, רק חבל שזה מגיע על חשבון נבחרת הכדורגל.