לאחר 14 שנים בהן השוודי הגדול מכולם, זלאטן איברהימוביץ', כיכב בנבחרת המקומית ונתן הרבה רגעים בלתי נשכחים, "איברה" פרש מנבחרת שוודיה. המונדיאל הזה יהיה הטורניר הראשון מאז 2002 בו הנפיל המנוסה לא יהיה בחוד ההתקפה, וכנראה שזהו יהיה הטורניר הטוב ביותר שלהם הצהוב-כחול מזה עשורים.
שיעור היסטוריה:
השוודים הופיעו שנים עשר פעמים בגביע העולם, כאשר הפעם הראשונה הייתה ב-1934. התוצאה הטובה ביותר שלהם במונדיאל הייתה ב-1958, מונדיאל אותו הם אירחו. השוודים לא העפילו למונדיאל של 1954 בשל החלטה ביזארית של התאחדות הכדורגל שלא לשתף זרים שהתאזרחו בנבחרת. ההחלטה הזו הייתה תמוהה ביותר בשל ההצלחה האדירה של הנבחרת הלאומית בשנים טרם לכן: הם הגיעו למקום השלישי במונדיאל של 1950, בנוסף לכך, הם הרשימו במיוחד באולימפיאדה, שם זכו במדליית ארד לאחר שההתקפה שלהם כבשה הכי הרבה שערים בכל הטורניר. ההחלשה המשמעותית של הנבחרת התבטלה כמובן במהרה לאחר אי ההעפלה למונדיאל 1954, וב-1958 הצהוב-כחול באו עם רצח בעיניים, לחפות על מה שהפסידו. כבר משלב הבתים הם החלו ללהוט, הם ניצחו את הונגריה, פיינליסטית הגמר במונדיאל הקודם וטיילו בשאר המשחקים בכדי להתקדם לשלב הנוק-אאוט. הם פגשו במערב גרמניה, שהצמידו אותם עם הגב לקיר. התוצאה הייתה 1:0 לגרמנים בדקה 59' כששחקן שוודי חטף כרטיס אדום שהותיר אותם כמובן בחוסר ענקי. המוטיבציה שלהם הצליחה לסחוב אותם לניצחון, 3:1 מרשים ביותר. למרות תבוסה מביכה של 5:2 לברזיל בגמר, היה ניתן לחתום את הטורניר כהצלחה ענקית.
בשנים הבאות ההתדרדרות הייתה במדרון תלול במיוחד. השוודים לא הגיעו לטופ שלוש המקומות עד שנת 1994, ומשם לא חזרו למעמד גדולה באף מונדיאל.
ברוך הבא אדון איברהימוביץ', חיכינו לך:
12 דקות לסיום המשחק, רוי הודג'סון ישב על מושבו כמו על כיסא נוח. נבחרת שלושת האריות הובילה בתוצאה 2:1, לא נראה כי יש סיבה לדאוג. האנגלים היו יותר דומיננטיים עד הדקה הזו, ולא נראו סימני שינוי. אמנם, רוב השחקנים השוודים לא נראו לחוצים כלל. הייתה תחושה של אופוריה באוויר בנבחרת של הויקינגים הצהובים-כחולים, הם לאחרונה חזרו מפיגור 4:0 נגד גרמניה הגדולה. וכל אחד ואחד מאנשים שצפו במשחק ידעו שזאלטן איברהימוביץ' יכול לכבוש מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. זלאטן כבש שתי שערים ב-10 דקות בקירוב, שערים שהעלו את השוודים ליתרון. אולם, השער הגדול ביותר עדיין לא הגיע: ממש בתוך תוספת הזמן, השוער האנגלי מתח קצת את גבולות הרחבה שלו, יצא מהקווים שלה ונגח את הכדור בשביל להרחיק אותו. זלאטן, השחקן שתמיד במקום הנכון בזמן הנכון, שעט על הכדור, ניתר באופן קרקסי באוויר ושיחרר מספרת עוצמתית ואקרובטית לחיבורים. לרגע, מדינה שלמה עצרה מלכת. כולם הניחו את שולחנות ה"ביורגן פלורגן" שלהם, הפילו את עפרונות העץ המיניאטורים שלהם וקפצו מאושר טהור. השדרן השוודי נשמע לרגע קצר וקסום כמו שדרן ספרדי מתלהב, התקשה בהסדרת הנשימה שלו. וכל זה, על שער לא משמעותי (השוודים היו מנצחים ממילא) במשחק ידידות.
זה מה שזלאטן הביא לשולחן, הוא קוסם, אמן וחיית קרקס בגוף אחד. למרות היהירות שלו שמגיעה עד איסלנד, אי אפשר לשנוא אותו. "איברה" החל את הקריירה שלו בנבחרת בשנת 2002, החלוץ סיפק רגעים אדירים במדים הלאומיים. כמובן שהשער מול האנגלים הכי זכור בתודעת הציבור הרחב, בנוסף לשער השיוויון הקריטי במסגרת יורו 2004 מול איטליה בדקה ה-85', שער שהבקיע עם העקב שלו וגם בעיטת ה"ראבלה" הבלתי עצירה מול היוונים.
השנה, אף על פי שרמז שהוא רוצה לחזור ללבוש את המדים הלאומיים גם ב-2018, מקריצה לאוהדים שנתן בתוכנית אירוח לילי אמריקאית ועד ציוץ שצייץ שנאמר בו ש"הסיכויים שלי לשחק במונדיאל הם בשמיים", לא ניתן לו לשחק בשל ניגוד אינטרסים עם פיפ"א (לאיברהימוביץ' יש נתח בחברת הימורים ממלטה ולכן לא יכול להשתתף).
טרום משחקי ההכנה, רבים חשבו שהנבחרת תתפרק מנטלית ללא הכוכב הגדול ביותר בתולדות המדינה. אולם, זה היה רחוק מהמציאות. החלקים התאחו יחדיו בצורה מצוינת תחת המאמן יאנה אנדרסון, שיש לתת לו קרדיט רב על המשמעת ההגנתית שהחדיר בקבוצתו. ב-12 משחקי הכנה, השוודים שמרו על שער נקי 7 פעמים, יותר מ-50%. בנוסף לכך, אחד מהנתונים המעניינים שנתקלתי בהם הוא כמות הנבדלים שהם מכריחים את יריבותיהן. היריבות של השוודים מבצעות בממוצע 2.59 נבדלים כל 90 דקות, הכי הרבה בפער תהומי מהמקום השני. הנתון הזה מלמד על תזמון של היחידה ההגנתית, אספקט קריטי מאוד של המשחק שלרוב עובר מתחת לראדאר.
המערך שאנדרסון מריץ הוא ה4-4-2 הקלאסי, מערך ששומש בשנות האלפיים המוקדמות על ידי הנבחרת שהבליט את פרדי ליונברג, פורמציה המבליטה גם את הכוכב החדש של הנבחרת: שחקן הכנף אמיל פורסברג. העובדה שהוא יכול להשתלט על כל צד שמאל ויש לו עזרה מקיפה מחוליית הקישור במשימות ההגנתיות משחררת אותו לעשות כרצונו, היצירתיות שלו היא בלתי נלאית ובשל כך הוא יוצר מצבים רבים, הוא אמן במצבים נייחים, העיקר בעיטות חופשיות לא שגרתיות. פורסברג היה מלך האסיסטים בבונדסליגה, כאשר צבר 19 בישולים ב-30 משחקים בלבד במדי ר.ב לייפציג.
יחד עם קבוצה מלוכדת ביותר, השוודים יכולים בהחלט להפתיע כמה אנשים. הם הסוס השחור הכי גדול לטעמי.
נתוני סיכום:
- השוודים ממוקמים במקום ה-22 מבחינת שווי קבוצתי כולל (103.4 מיליון יורו), נבחרות כמו רוסיה (104.6 מיליון יורו), מרוקו (105.5 מיליון יורו) וחברתה לבית, מקסיקו (129.4 מיליון יורו) מקדימות אותה.
- סוכנויות ההימורים של ווגאס נותנות לשוודיה ליין של +135 לעבור את שלב הבתים, כאשר הם נותנים למקסיקו ליין של +115 (ז"א, אם תשימו כסף על שוודיה והואיל וההימור יצליח, תרוויחו יותר כסף).
- בשלוש השנים האחרונות, אחד מהשחקנים בשניים הראשונים של טבלת הבישולים בגרמניה עבר לפרמייר ליג (הנריק מחטריאן מבורוסיה דורטמונד ליונייטד, קווין דה ברוין מוולפסבורג למנצ'סטר סיטי ורוברטו פירמינו מהופנהיים לליבוופול). רצות שמועות שפורסברג גם יעבור לליגה האנגלית הבכירה בקיץ הקרוב.