נדמה שכולנו היינו צריכים את שני לילות המנוחה הללו לאחר משחק מספר 1 בסדרה, שלא חסך מאיתנו דבר וסיפק דרמה בהתאם למעמד. האורחים מקליבלנד יודעים שהחמיצו הזדמנות פז לגנוב את הביתיות, וכלל לא היו בטוחים שיקבלו משחק 2 צמוד באותה מידה.
מהזווית המנצחת של ליל חמישי היה חשש עיקרי אחד ושמו קליי תומפסון. אחרי שנפגע בצורה לא נעימה בברכו כתוצאה מהתנגשות עם ג'יי אר סמית', הוא הוגדר בספק למשחק הלילה אך לבסוף עלה לשחק. לעומתו, אנדרה איגודלה הוגדר גם כן בספק אך הוא יוסיף להיעדר, למשחק שישי ברציפות – גולדן סטייט קיוותה להסתדר גם כשהיא לא כשירה במאת האחוזים והייתה צריכה משחק נקי ודל בטעויות כדי לעשות כן.
טריסטן תומפסון, קווין לאב, ג'ורג' היל, ג'יי אר סמית'(שקיבל תשואות מהקהל המארח בעת הצגתו, ולאחר מכן קריאות M-V-P על קו העונשין) ולברון ג'יימס פתחו אצל קליבלנד, בעוד סטיב קר ביצע שינוי בודד בחמישייה – ג'אבל מגי פתח בתור האיש הגבוה על חשבון קבון לוני, ו-80 אחוזים מחמישיית המפטון הצטרפו אליו – דריימונד גרין, קווין דוראנט, קליי תומפסון וסטפן קרי.
גולדן סטייט לבשה את הגופיות השחורות שלה למשחק, מה שאומר שקליבלנד פתחה לראשונה בפלייאוף עם הגופיות הלבנות. ג'אבל מגי נכנס לעניינים מהר עם שני הטבעות בשני הפוזשנים הראשונים, וגם עם חסימה לא חוקית בצד השני שנתנה לג'יימס את שתי הנקודות הראשונות שלו במשחק. גולדן סטייט ניצלה את הגנת החילופים של קליבלנד והריווח שיצרה על המגרש כדי להגיע לסל ביתר קלות – אחרי כמעט ארבע דקות לו לקח את פסק הזמן הראשון שלו, אחרי דאנק של גרין במתפרצת שקבע 15:6 למארחים, שקלעו את כל שבעת הניסיונות הראשונים שלהם מהשדה. הווריורס המשיכו לקלוע באחוזים מעולים אך קליבלנד נשארה קרובה, הרבה בזכות לברון ג'יימס, שנתן 10 נק', 5 אס' ו-3 ריב' ברבע הראשון וגם סחט עבירה שנייה מקווין דוראנט, כשעדיין נשארו כארבע דקות לסוף הרבע. לא ראינו יותר מדי הגנה ברבע הזה, שהסתיים בתוצאה 32:28 לווריורס.
דוראנט חזר לרבע השני והמשיך את הפתיחה המעולה שלו למשחק, עם פיידאווי נהדר בפנים של לברון ג'יימס, שלשה וגם אסיסט לקליי תומפסון, שסידרו לגולדן סטייט שוב יתרון של 9 נקודות בתחילת הרבע. שחקן אחד שפתח לא טוב את הרבע הוא ג'ורדן קלארקסון שהמשיך את הכושר הרע ואת בחירת הזריקות הבעייתית שלו. שון ליווינגסטון, מצד שני, נתן תפוקה טובה מהספסל(8 נק' ללא החטאות), ועם כשש דקות לסיום הרבע, שלשה של קרי גררה עוד פסק זמן של לו כאשר היתרון כבר עלה ל-11 נקודות, 47:36. הנעת הכדור המוכרת של גולדן סטייט נכנסה לקצב מלא כשהמוציא לפועל העיקרי ליד הטבעת שוב היה ג'אבל מגי. גם ההגנה נראתה טוב ולא איפשרה כמעט זריקות קלות, מה שעזר לגולדן סטייט לשמור על יתרון גדול יותר ברבע הזה. קרי עצר מיני-ריצה עם שלשה אופיינית, ועוד אחת כזאת הביאה את מאזנו ל-16 נק' והזניקה את היתרון ל-15. למחצית שתי הקבוצות ירדו כאשר הג'מבוטרון מראה 59:46 לווריורס, שנראו כמו הקבוצה שהייתה כל כך חסרה במשחקים האחרונים.
קליבלנד ניסתה להראות שהיא עדיין כאן, כאשר פתחה עם חמש נקודות רצופות, אך נראה שלגולדן סטייט הייתה תשובה מיידית וכמעט בכל פוזשן אחרי סל היא חזרה עם סל משלה. האסיסט העשירי של לברון ג'יימס, הפעם לתומפסון, צימצם ל-72:66 והכריח פסק זמן של סטיב קר, מה שרק עיכב במעט את ניסיון הקאמבק של קליבלנד שצימצמה לפיגור 5, שלוש פעמים שונות במהלך הרבע, למרות עבירה טכנית לחובת טיירון לו שהתווכח על החלטת שיפוט. איש אחד שהתעורר ברבע השלישי הוא קווין לאב, שעזר עם 3 שלשות ו-13 נק' ברבע. אבל זה אפילו לא הספיק כדי לרדת מדו ספרתי – קווין דוראנט, עם האסיסט השביעי שלו במשחק, סידר שלשה מהפינה לדייוויד ווסט, והרבע הסתיים עם 90:80 לגולדן סטייט.
שלשה בלתי אפשרית אפילו במונחי קרי בסוף שעון העלתה את גולדן סטייט ליתרון 14, ונראה היה שעל זה הווריורס התחילו לבנות בריחה – דוראנט העלה אותם ליתרון שיא של 16. קרי המשיך להפציץ והפעם סחט מהלך של ארבע נקודות מקווין לאב, ועם השלשה השמינית שלו השווה שיא שלשות למשחק גמר בודד. זה כנראה היה אגרוף הנוקאאוט שהיה באוויר למשך כל המשחק, ואם זה לא הספיק, קרי הוסיף את התשיעית בסל הבא ושבר את השיא המדובר. שתי הקבוצות העלו את המחליפים לשחק את הגארבג' טיים שנשאר, ובהישמע הבאזר, לוח התוצאות הראה 122:103 לווריורס.
קווין דוראנט קלע 26, בדיוק כמו במשחק 1, רק באחוזים טוב יותר ובנוסף ל-9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. קרי סיים עם 33, שבעה ריבאונדים, שמונה אסיסטים וכאמור, תשע שלשות – שיא חדש למשחק גמר בודד. לברון ג'יימס היה מעט יותר אנושי הלילה וקלע 29, ביחד עם 9 ריבאונדים ו-13 אסיסטים. הוא יקווה לפחות להשיג ניצחון במשחק 3 – כל הקבוצה תצטרך שיפור הגנתי רציני כדי לעשות זאת.
