אם הייתי אומר לכם בתחילת השנה, שבחודש אפריל הדרבי של מנצ'סטר יכול לקבוע סופית את גורל האלופה, הייתם משתגעים. בטח הייתם מדמיינים את יונייטד וסיטי רצות ראש בראש כל העונה, קורעות את כל הלונדוניות והליברפוליות שבדרך. הייתם מדמיינים את מוריניו באפקט שנה שנייה המפורסם שלו, דורס ושובר שיאים, נותן פייט לפפ ולחניכיו בתכול. הייתם מדמיינים את פוגבה עם שערים ובישולים דו ספרתיים, מוכתר רשמית העונה ליורש של כמה גדולים ממנו שהיו על אותה עמדה באותו תאטרון. הייתם מפנטזים על לוקאקו בעונת בכורה מפלצתית ועל ראשפורד ומרסיאל עושים ככל העולה ברוחם נגד קבוצות עיקשות ואצטדיונים קשוחים. משחק אחד. דרבי אחד. תואר האליפות על הכף. וואו. ואז הייתי אומר לכם שהגיע הזמן להתעורר.
אז עכשיו אנחנו באפריל, ומנצ'סטר סיטי מחכה להניף את צלחת האליפות בשבת. כי בניגוד לצד האדום של העיר, השנה הם באמת שוברים שיאים בצורה לא מובנת. אחרי שנה ראשונה באנגליה שסיים במקום השלישי בלבד כולל הדחה כואבת בשמינית ליגת האלופות לחבורת הצעירים והמעזים ממונאקו, השנה פפ גאוורדיולה מראה עליונות מוחלטת בליגה הקשה בעולם. הם במרחק של 16 נקודות מיונייטד, שבעה מחזורים לסיום העונה. לא נתפס. המכונה של פפ פשוט הכי טובה בכל אספקט. היא כובשת 88 שערים עד עכשיו, 28 יותר מהשכנים האדומים. היא מעמידה את ההגנה הטובה בליגה והיא בעיקר דורסת כל קבוצה בכל מקום. אין ראויה ממנצ'סטר סיטי להניף את הצלחת אצלה בבית מול הקהל הביתי, ואין ראויה ממנצ'סטר יונייטד להיות הקבוצה שמולה יחגגו את ההנפה החמישית בהיסטוריה של המועדון.
(קרדיט:The Peoples Person)
ואז הגיעה ליברפול. יום רביעי ה-4/4/2018 ייזכר לדורות באנפילד. רבע גמר ליגת האלופות, התואר שעשירי המפרץ מאבו דאבי הכי רוצים. התואר שחסר לקבוצה הזאת שנרכשה ב-2008 על ידי סולימאן אל פאחים שהצהיר שמטרתו היא להפוך את מנצ'סטר סיטי לקבוצה הכי גדולה בעולם. מאז הרכישה של סולימאן: 2 אליפויות, גביע FA אחד ושלושה גביעי ליגה. באירופה: הישג שיא של חצי גמר והדחה לריאל שהמשיכה לזכייה בתואר (2016). אבל אף אחד לא חשב על מה שקרה באנפילד ביום רביעי האחרון. במשחק הראשון של רבע הגמר המייטי רדס הכו את האלופה המיועדת שלוש פעמים ללא מענה. עכשיו המצב הוא כזה: בעוד פחות משבוע הגומלין במנצ'סטר, ופפ צריך להכין את הקבוצה שלו למשחק שצריך להיות קונצרט מושלם. לחזור מפיגור של שלושה שערים, להיזהר לא לספוג שער חוץ ולהצליח להתעלות במאני טיים נגד קבוצה שערבי שלישי ורביעי אצלה זה חלק מה-DNA של המועדון. זאת משימה קשה. קשה מאד. תוסיפו את העובדה הבאה: פפ אימן במינכן שלוש עונות שבמהלכן הוא לא הצליח לעבור את מחסום חצי גמר ליגת האלופות, שבכל שנה נציגת ספרד אחרת חובטת בגרמנים: ריאל ב-2014 שהביסה אותו 4:0 באלינאץ, ברצלונה ב-2015 שניצחה בקאמפ 3:0 ואתלטיקו מדריד עם 2:2 בסיכום שני המשחקים ועלייה לגמר בעקבות שער חוץ במינכן. ועכשיו הסיוט חוזר, והוא קורה במרחק שעה נסיעה על כביש M32 ועוד ברבע הגמר. וכאן מגיעה הדילמה הגדולה של פפ. האם להעלות את ההרכב החזק ביותר כדי לעשות הכל בשביל לחגוג מול השכנה השנואה? או שמה להבין שהאליפות בכיס, ועם כל הכבוד ליונייטד, עדיף שאגוארו, דה בריינה ושות' ינוחו לקראת המשחק היותר חשוב למועדון ביום שלישי הקרוב נגד המרסיסייד. ואיפה הנמסיס מוריניו נכנס בסיפור? כי הוא, כמובן, חייב להיות חלק מסיפור גדול שקורה.
(קרדיט:Sports Illustrated)
אז הנה עובדה שבטח לא הרבה יודעים: מוריניו ופפ היו חברים מאד קרובים. מאד. קרובים עד כדי כך שז'וזה הודה שהוא מחזיק עד היום בתמונה שלהם מחובקים מחגיגות הזכייה בגביע אירופה למחזיקות ב-1997. הפורטוגלי החל את מסעו בברצלונה כמתורגמן של בובי רובסון בברצלונה אי שם בשנת 1996. לאחר כשנה רובסון עזב את ברצלונה ולואי ואן חאל הגיע לקבוצה. הוא התרשם עמוקות ממוריניו השאפתן והעצים לו סמכויות. ז'וזה הפך להיות עוזרו בקטלוניה והחל להיות מעורב יותר עם הקבוצה ושחקניה. חיבור מיוחד נוצר עם אחד ממנהיגי חדר ההלבשה, פפ גאוורדיולה. וכך, נוצרה חברות קרובה וקשר עמוק בין עוזר המאמן לסמל הגדול והקפטן של הקבוצה. הכל החל להשתנות ב-2008. רייקארד פוטר מאימון ברצלונה, ונחשו מי בדיוק פוטר מצ'לסי והיה פנוי לסגור מעגל. מוריניו נחשב דאז למועמד בכיר לחזור לברצלונה, על תקן מאמן ראשי. הוא אף הציע בפגישותיו הרבות לפני החלטת ההנהלה שפפ, שאימן אז את קבוצת המילואים יהיה עוזרו בקבוצת הבוגרים. יותר מרגש מזה? אבל, הנשיא בזמנו ז'ואן לאפורטה והמנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין (היום בסיטי על אותו תפקיד) החליטו שהולכים אחרת ונותנים לגאוורדיולה את המפתחות. מוריניו לא אהב את זה. הוא חיכה בסבלנות לנקמה שלו. אחרי שנה ראשונה מופלאה שפפ זוכה בטרבל היסטורי, אינטר של מוריניו הגיעה בחצי הגמר של 2009 לעשות צרות. אחרי 1:3 בסן- סירו, מוריניו עלה בשיטה הגנתית שלא הייתה זכורה שנים במפעל. אינטר הפסידה 0:1 מינימלי ועלתה לגמר נגד באיירן בדרך לזכייה היסטורית בגביע ובטרבל משלה. אבל את החגיגות של ז'וזה על הדשא בקאמפ נואו לא ישכחו לו אף פעם. הפורטוגלי רץ בהתרסה על הדשא, כשהוא חוגג בצורה מופגנת, בדרכו אל יציעי אוהדי אינטר. מאז אותו משחק, היחסים בין החברים הקרובים לשעבר, עלו על מסלולים שונים. מוריניו עבר לאמן את ריאל מדריד, מה שיצר אינספור ריבים ואש בין המאמנים של שתי הקבוצות הכי גדולות בעולם והיריבות המושבעות הנצחיות. השיא הגיע בשנת 2010/11, בה ריאל ובארסה נפגשו 4 פעמים ב-18 יום. מוריניו לא הפסיק להתלונן על שיפוט מוטה לבארסה, ופפ פשוט קילל אותו במסיבת עיתונאים. נמאס לו. בחלוף הזמן ולאחר 14 תארים כמאמן, גאוורדיולה לקח שנת שבתון, עבר לאמן בגרמניה שלוש שנים ואז חתם בסיטי. וכמה מופלא שחברו לשעבר נמצא באותה העיר, רק בצבע אחר שלה. המפגשים ביניהם בליגה האנגלית לא נמצאים ברמת שנאה ועקיצות ארסיות כמו בימים של ספרד, אבל סמכו עליהם שתמיד יהיה על מה לריב. במפגש האחרון בליגה באולד טראפוד, סיטי של פפ ניצחה 2-1. הדיווחים מספרים על חגיגות מוגזמות של שחקני סיטי בחדר ההלבשה. מוריניו, בכבודו ובעצמו, ניגש לחדר ההלבשה האורח ושם החלו קללות, גידופים וקטטה המונית בין שחקני שתי הקבוצות. במסיבת העיתונאים אחרי המשחק מוריניו התלונן על השיפוט, ופפ הגיב לכך: "כמו בשנה שעברה, ניצחנו ומוריניו מתלונן בסוף".
(קרדיט:The Indian Express)
אז איך ייראה המפגש הקרוב בין שני המנג'רים? אצטדיון האיתיחאד ילבש חג. הקהל יגיע לבוש בתכול-לבן, מתרגש. הוא רוצה לראות הנפה בבית מול השנואים ביותר. מול הקבוצה מאותה העיר שכל כך הרבה שנים השפילה אותם, חגגה עליהם. מנצ'סטר יונייטד היא האחות המוצלחת שכולם אוהבים ומעריצים, וסיטי תמיד הייתה האחות הדחויה, המלוכלכת, שאף אחד אף פעם לא הבין מה המהות שלה. אבל ההיסטוריה משכתבת את עצמה מחדש כל הזמן. ודברים משתנים ממש מול העיניים שלנו. לנו נותר לחכות למשחק, לשבת ולצפות בעוד אירוע היסטורי בליגה המעניינת בעולם. כל תוצאה פה, כל אירוע, עם פוטנציאל השפעה גם על הגומלין של הסיטי ביום שלישי, וגם על עוד פרק בספר הבלתי נגמר של פפ גאוורדיולה נגד ז'וזה מוריניו. פעם חברים טובים, היום יריבים מושבעים. ואם איך שהעולם עובד, אולי גם אותם עוד נראה יחד, מחובקים כמו אז בשנת 1997, משחזרים רגעי חברות מיוחדת מימים יפים, שמים את המשקעים הרבים מאחור ומובילים נבחרת מרגשת אל עבר תהילת עולם. עד שזה יקרה, לנו נותר להגיד תודה, ולראות עוד פרק בהיסטוריית הליגה הטובה והמעניינת בעולם נכתב ממש מולנו.
יתר משחקי המחזור:
אברטון-ליברפול
בורנמו'ת-קריסטל פאלאס
ברייטון-האדרספילד
לסטר-ניוקאסל
סטוק-טוטנהאם
ווטפורד-ברנלי
ווסט ברום-סוונסי
ארסנל-סאומת'המפטון
צ'לסי-ווסטהאם
