לב גדול

השבוע יצוינו 28 שנים למותו של, יש שיאמרו גדול השוערים בכל הזמנים, אנו מדברים על לב איוואנוביץ' יאשין. יאשין, שנולד במוסקבה, בירת רוסיה, למשפחת פועלים מקומית התחיל בכלל כעובד מפעל זניח ולמרבה מזלו, התגלה ע"י מועדון דינמו מוסקבה והתחיל לשחק בשורות קבוצת הנוער של המועדון.

יאשין, שהצטיין תחילה כשחקן הוקי נהדר בקבוצת דינמו מוסקבה והיה בעל אינסטינקטים מרשימים ובעקבות כישוריו כונה "הפנתר השחור". יאשין החליט לערוק למגרש הכדורגל הקפוא לא פחות ממגרש ההוקי קרח במוסקבה והחל לשחק באופן קבוע כשוער בעקבות האינסטינקטים הנהדרים שלו. יאשין הגן על שערה של רוסיה בשלושה מונדיאלים שונים כשבמונדיאל בשנת 66 שנערך באנגליה הוביל את נבחרת ברית המועצות דאז עד לשלב חצי גמר כשהוא הציג יכולת מרשימה בין הקורות. בנוסף יאשין היה אחראי למספר לא קטן של הישגים בשורות הנבחרת והם: זכייה באליפות אירופה ב1960, סגנות באותה האליפות ארבע שנים אחרי, ומדליית זהב באולימפיאדת מלבורן ב56.

הישגים אלו לזכותו של השוער הנפלא הכניסו אותו לרשימה מכובדת ולשוער היחיד שזכה בתואר כדורגלן השנה באירופה בשנת 63. אין ספק שזכייה בתואר זה לזכותו של יאשין נתנה לו חשיבות גדולה בקרב השחקנים דאז, וכמובן משמעותי עד עצם היום הזה, גם אחרי מותו ולמרות התחרות שהלכה וגברה במשך השנים להשתוות אליו בתואר זה מצידם של נוייר, בופון וקסיאס, עלו בתוהו, הרבה בגלל לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו שהשתלטו על תואר כדור הזהב(השם החדש שניתן לתואר זה) והשאיר את יאשין בודד במעלה האולימפוס של השוער היחידי שזכה בתואר הנכסף.

יאשין נחשב בנוסף לרב אומן בבעיטות מ11 מטרים כשהדף 150 כאלה במהלך הקריירה האדירה ושמר במהלך 270 משחקים על רשת נקייה. הוא הטיל אימה על כל הבועטים שניסו להכניע אותו אך נשארו מתוסכלים. אך, למרות כל ההישגים הכבירים של "הפנתר השחור", הוא לא נהג לשמור על אורח חיים בריא בלשון המעטה. יאשין היה מעשן כבד והיה נוהג לעשן בצורה קבועה גם במהלך קריירת המשחק שלו ללא יוצא מן הכלל. נזקי העישון עשו את שלהם ויאשין נאלץ לעבור כריתה באחד מרגליו בעקבות נמק שנוצר בשנת 84 מה שלא הפריע לשוער הגדול להפסיק את הנאתו הגדולה ואהבתו לטבק הסיגריות. כעבור 6 שנים מאז הניתוח המסובך, נפטר יאשין כשהוא בן 60 בלבד בעקבות סיבוכים שנגרמו בגלל הפרוצדורה שעבר 6 שנים קודם לכן.

סיפור זה דומה למספר שחקנים כיום שגם לא מסתירים את חיבתם לטבק וגוררים אחריהם תגובות לא אוהדות. אחד מאותם שחקנים הוא ראג'ה נאינגולאן שנתפס מספר פעמים מעשן בחדרו לפני משחקים וגם אחרי ובעקבות כך הודח מסגל נבחרת בלגיה. דמות נוספת ומוכרת מחדרי העישון הוא מרקו וראטי, קשרה המצויין פריז סן ז'רמן ונבחרת איטליה שלא הסתיר גם כן את אהבתו לסיגריות ואוסיף גם את ג'ק ווילשר שחקנה של ארסנל ונבחרת אנגליה וחובב השערוריות הנודע מריו באלטולי שהצהיר שפאקט של מרלבורו אדום הוא פק"ל בכיסו. בתקופתו של יאשין, לא הייתה מודעות תקשורתית רחבה בנושא ולכן, אין לדעת כיצד היו מגיבים ומדברים על השוער האגדי כיום בגלל תמונות שהיו מתפרסמות בהיותו מעשן והאם המוניטין שלו היה נהרס או נפגם במעט בגלל ההרגל הלא מקצועי שיצר לעצמו.

יאשין היה סמל בעקבות 22 עונותיו בדינמו מוסקבה, ומנהיג על המגרש. השוער האגדי שלט ברחבת ה16 ללא עוררין וכולם ידעו מי בעל הבית כשהוא משחק בגלל קולו הרם, בין אם מדובר בחברי קבוצתו או כאלה ששיחקו נגדו. יאשין פרש בגיל 41, במשחק שנערך לפני כ100 אלף צופים באצטדיון לוז'ניקי לפני השדרוג למונדיאל הקרב ובא בקיץ הקרוב, ובמשחק שנערך שיחקו דינמו מוסקבה נגד נבחרת ברית המועצות(שבשורותיה הופיע 78 פעמים) כששמות כמו בקנבאואר, פלה, ואוזביו באו לכבד את יאשין במשחק הפרידה מהמשחק. כיום, אנו עדים לכך שעידן הסמלים נגמר והכסף הוא זה שמשחק תפקיד אך בתקופתו של יאשין, לשחק במועדון שבו הוא גדל ולמען מדינתו בטורנירים גדולים היה עולם ומלואו.