לקראת שמינית גמר הגביע האנגלי

מנצ'סטר יונייטד נמצאת במקום השני בליגה, בשמינית גמר ליגת האלופות וכמובן בשמינית גמר הגביע, אז למה האוהדים שלה כל כך לא מרוצים? על הנייר, הקבוצה השיגה את כל מטרותיה העונה עד כה, למעט התמודדות על האליפות, אך קשה להאשים אותה בכך, את התלונות אתם צריכים להעביר לפפ גווארדיולה. אוהדי יונייטד ישלחו את התלונות שלהם אל מאמן אחר, המאמן שלהם, מוריניו, שלטענתם (המוצדקת) הפך את הקבוצה למשעממת וחלשת אופי. הפורטוגלי תמיד האמין שכדורגל יעיל עדיף על כדורגל יפה אך

במשחקים האחרונים נראה שהוא איבד את שניהם. המיוחד עלה עם הרכבים לא מתאימים לקבוצה שמשחקת נגדו, וגם החילופים שביצע בדקות קריטיות של המשחק היו פשוט נוראיים. קודם כל, ההצבה של מרסיאל באגף ימין כשאלכסיס משחק בשמאל היא תמוהה ביותר: מדוע להציב את מרסיאל שמתורגל לשחק רק בצד שמאל, בימין, כשסאנצ'ז שמשחק בפועל בשמאל מסוגל לשחק גם בימין? בעיה נוספת שפשוט זעקה בהפסדים נגד טוטנהאם וניוקאסל היא מרכז הקישור של האדומים. בשני המשחקים הללו פתח מוריניו עם מאטיץ' ההגנתי, פוגבה היצירתי אך הלא תורם בהגנה ולפניהם ג'סי לינארד כקשר התקפי שעוזר בעיקר במשחק הלחץ בחצי היריבה. מול התרנגולים השלישיה הזאת פשוט לא הייתה קיימת, טוטנהאם פתחה עם דמבלה ודייר החזקים שפשוט אכלו אותם לארוחת בוקר ולקחו את השליטה באמצע לחלוטין. כשיונייטד תקפה, רוב הלחץ הלך על פוגבה, השחקן היצירתי והיוזם בקישור, ולכן לא הייתה אף התקפה מסוכנת של האדומים מהאמצע. כשאתה סגור מהאמצע, באופן טבעי אתה תנסה מהצד, אך כשמרסיאל בצד ימין לא מתפקד, קשה מאוד לבנות ככה התקפות. גם בהגנה יונייטד לא הסתדרה: כריסטיאן אריקסן שפתח בימין נטש את העמדה שלו פעמים רבות ונכנס מהאמצע, מה שיצר יתרון של שחקן לבן בקישור מול הקישור הרך גם ככה של יונייטד. חילוף של לינגארד בהררה היה כל כך מתבקש, אך מוריניו העדיף להכניס את פלאייני, חילוף שהוא לא רע מאוד אך יחד איתו פוגבה יצא ומאטה נכנס, מה שחיסל סופית את הסיכויים של יונייטד להוציא משהו מהמשחק הזה. ניהול המשחק של המאמן הפורטוגלי במשחקים האחרונים הוא קטסטרופאלי והאוהדים וייתכן שגם בעלים מתחילים לחשוב שנית אם ההחלטה להאריך את חוזהו עד סוף 2020. הדיבורים על כך שהוא כבר לא רלוונטי הולכים יותר ויותר נכונים, ואם מוריניו לא יתעורר בקרוב אולי עוד נראה מאמן חדש על הקווים באולד טראפורד, בטח בעידן שבו מעמד המאמן מעורער עד לא קיים. בינתיים הוא צריך לתקן את הרושם ולסיים את העונה הזאת כמו שצריך: לסיים  במקום השני בליגה, להגיע לפחות לרבע גמר הצ'מפיונס וזכיה בגביע/הגעה לגמר, אם ישיג את אלה, מוריניו יבטיח לעצמו עונה נוספת בתיאטרון החלומות. המסע לתיקון יתחיל כבר במשחק הקרוב.

אמנם שתי הקבוצות נמצאות מתחת לקו האדום אך גם קבוצות תחתית בפרמייר ליג יודעות לספק משחקים נהדרים, בדיוק כמו שעשו השתיים לפני כשבועיים כשסאות'המפטון גברה 3-2 על הבאגיס.

ברומיץ' מגיעה למשחק אחרי רצף של 3 הפסדי ליגה. בשלב הקודם של הגביע היא ניצחה 3-2 את ליברפול בהרכב הראשון שלה, הישג מרשים למדי עבור קבוצה שנמצאת במקום האחרון בליגה. מאז כאמור היא רשמה 3 הפסדים רצופים אך שניים מהם היו מול מנצ'סטר סיטי וצ'לסי, השלישי היה ההפסד המדובר ליריבתה במשחק הנוכחי. לברומיץ' סגל טוב עם הרבה שחקנים מקומיים, אך היא סובלת מחוסר יציבות ופציעות של שחקנים במשחקים חשובים, כשהמשמעותי שבהם, נאסר צ'אדלי, שיחק רק 117 דקות העונה. הבלגי הבינלאומי שהיה כה קריטי עבור הקבוצה בעונה הקודמת,  אמור לחזור בעוד שבועות ספורים, והוא יהיה תוספת כוח משמעותית עבורה במלחמה נגד הירידה. בינתיים החברים שלן צריכים לעשות את העבודה בגזרה הזאת, ועל הדרך אם אפשר, ואפשר, להשאיר את חלום הגביע בחיים, זה יהיה מצוין.

לסטר-שפילד יונייטד
צ'לסי-האל
שפילד וונסדיי-סוונסי
ברייטון-קובנטרי
רוצ'דייל-טוטנהאם
וויגן-מנצ'סטר סיטי