זה סיפור על יקום מקביל. במדינת בלאטרלנד מתקיימות בחירות לנשיאות בקרוב. "מה מצבנו הבוקר?" שואל הנשיא הבלתי מעורער, עם שלוש קדנציות רצופות בשלטון, בדרך לרביעית. "הסקרים לטובתנו, אבל עדיין לא הצלחנו ליצור את הרוב שאנחנו צריכים בשביל לסגור את הסיפור" עונה לו מזכירו ויועצו האישי. "אנחנו צריכים עוד תמיכה", ממשיך המזכיר בעודו מגיש לנשיא את האספרסו ארוך שלו. "מישהו עם כוח ועוצמה להשפיע". הנשיא לגם שלוק קל מכוס הקפה שלו וחשב מעט. "ראש העיר של פלאטין-סיטי" זרק לאוויר לאחר כמה רגעים, וחיכה לתגובה. חיוך זהיר הופיע בפניו של היועץ. "אתה חושב שיש מה לעשות איתו?" שאל אותו. "תשאיר את זה לי", ענה הנשיא וסיים את האספרסו. "הוא אחד מראשי העירייה הכי פופולאריים מזה הרבה זמן, ההשפעה שלו עצומה. הוא מסוגל לגמור בשבילנו את הסיפור אם הוא מביע בך תמיכה פומבית", פירט היועץ. "אני בטוח שהוא מכוון לנשיאות, ואם איך שהוא הפך את העיר בירה לכזאת אטרקטיבית ומושכת, היום הזה קרוב ממה שאנחנו חושבים". "תשיג לי אותו בטלפון, ותראה שהכל יהיה בסדר", סיים הנשיא את דיון הבוקר ברוגע האופייני שלו וקם אל עבר משרדו לקראת שיחה עם מכר ותיק.
ראש עיריית פלאטין-סיטי סיים לדבר בטלפון לאחר דקות ארוכות וחזר לחדר הישיבות. "מצטער על ההתראה הלא צפויה, אבל צץ לי עניין דחוף בבית ואני חייב לנסוע, נמשיך את הדיון מחר, יום טוב לכולם". הוא לא כל כך שיקר, ראש העיר. אכן צץ לו איזה עניין, ואת ההחלטות שצריך לקחת כשיש עניינים, הוא לוקח רק בבית. אף אחד לא יידע מזה, דיבר לעצמו בקול בביתו שלו בחדר עבודה. אני אקבל את מה שמגיע לי, והוא יקבל את התמיכה שלי בו. ניתן לו עוד קדנציה אחת ואז אני מתמודד מולו על הנשיאות ומסיים לו את הסיפור, הרים את קולו בהתלהבות של ילד. "הכל בסדר שם מישה?" שאלה אשתו מהמטבח. ראש העיר יצא מחדר העבודה בזרועות פתוחות ובחיוך רחב. "הכל מעולה יקירתי. האמת, שמעולם לא יכול היה להיות יותר טוב. תגידי לי רגע, כמה כרטיסים אמרת שאת צריכה למשפחה שלך? "50" עונה אשת ראש העיר בלי למצמץ. "הגמר הולך להיות מעניין השנה, אם תצטרכי עוד, עדכני את היועצת שלי, יש מספיק לכולם", חייך שוב, וחזר לחדר העבודה שלו.
"העניבה הכחולה או האדומה?" שאל ראש עיר מישה את אשתו האהובה. חלפו להם ארבע שנים, הזקנה עושה את שלה, אבל הנה הגיע הזמן, הוא הולך בכל הכח על הנשיאות. "העניבה האדומה ללא ספק, היא הרבה יותר מחמיאה לנשיא החדש", עונה בחמימות המוכרת שלה. הנה זה קורה, דיבר אל עצמו בקול. מן הרגל משונה שאימץ לעצמו בכדי להעלות מוטיבציה. אני אהיה הנשיא הבא, זה הזמן שלי. מה יכול לעצור אותי? הנשיא מושחת מהיסוד, אני דמות מוערכת ומוכחת. יש לי שם בכל העולם בזכות הפופולאריות שלי, והנה זה הזמן שלי! סיים שוב לדבר אל עצמו בהתלהבות של ילד, ענב את העניבה האדומה, ויצא ליום עמוס. יש הרבה פוליטיקה על הראש. בינתיים, אצל הנשיא היוצא של בלאטרלנד, הבעיות רק ממשיכות להיערם. "זה גמור", אומר בייאוש לא אופייני הנשיא לעוזרו האישי. שבע-עשרה שנה החזיק מעמד כנשיא הבלתי מעורער. היו רגעים יפים יותר והיו רגעים יפים פחות, אך את הבית ספר לשחיתות שהוא העביר במסדרונות הנשיאות, ייקח עוד זמן רב לנקות. "אני בהחלט אתגעגע לדיוני בוקר איתך על אספרסו ארוך", שיחרר הצהרת אווירת סוף קורס. "מה קורה מכאן?" שאל הנשיא את יועצו ומזכירו האישי. גם הוא השלים עם המצב החדש, אך עדיין הצרות רק המשיכו לבוא. "נפתחה חקירה נגד התשלום שהעברת לראש עיריית פלאטין-סיטי לפני ארבע שנים", בישר בחשש היועץ. "העברת 2 מיליון מחשבונות המדינה, היישר אל חשבונו האישי. החקירה עלתה על זה ושואלת שאלות. אנחנו בבעיה". "אל תדאג בקשר לזה. אתה זוכר שהוא היה עובד בחברת פרסום לפני 15 שנה בערך? אני פשוט אגיד ששכרתי אותו כיועץ תקשורת באותם זמנים כדי לעזור לי להתניע את הקמפיין בחירות. נצליח איכשהו להחליק את זה". "להחליק את זה?" נתקף היועץ כולו הלם. תמיד העריך את קור הרוח הבלתי רגיל של הנשיא, כאחד שהיה צמוד אליו בכל כך הרבה מצבים, הוא תמיד ידע איכשהו לצאת מכולם. לפעמים שנא אותו, את הנשיא הבלתי מעורער, שגם במצבים שאולי היה צריך לעצור הכל ולהגיד יפה שלום ולמזער נזקים, תמיד רצה עוד, תמיד סגר עוד עסקאות, שעוד רבות ידובר עליהן בעתיד. ועכשיו, אחרי שהחקירה כבר מריחה יותר מדי דם, הוא עדיין לא מוכן לסיים את הסיפור שלו כנשיא בכבוד, או לפחות מה שנשאר ממנו. לעולם לא יודה בכלום, ידע היועץ, השקרים אצלו לעד ישחקו תפקיד. אבל הפעם, הבין, שום דבר כבר לא יעזור. החקירה העלתה הילוך וכעבור זמן קצר הודיעה: נשיא בלאטרלנד מואשם בשחיתות ובמספר רב מדי של עבירות הון ואתיקה. ראש עיריית פלאטין-סיטי מואשם בקבלת שוחד. השעייה ל-8 שנים לשניהם. הפעם זה סופי, לשניהם.
יום הולדת שמח ארגון אופ"א שחוגג 63 היום. ארגון אופ"א אחראי לכל מה שקורה בכדורגל האירופאי. החל מליגת האלופות המוכרת והאהובה, ועד שליטה על התאחדויות הכדורגל האירופאיות (כולל ישראל שהצטרפה ב-1994). הארגון הינו חלק מארגון העל פיפ"א, כמייצג את האזור האירופאי. ומה קורה שכדורגל,כסף וכוח מתערבבים יחד? ניחשתם נכון. מישל פלאטיני, שלדעת רבים נחשב לאחד משלושת השחקנים הטובים בהיסטוריה שנגעו בכדור, תפס את ראשות הארגון במטרה להפוך אותו לארגון הדואג לשחקנים ולאוהדים. על הנייר, בחירה חלומית. שחקן עבר עצום, שנשם את המשחק, יעשה הכל למענו. ומה קורה שכדורגל, כסף וכוח מתערבבים? ניחשתם נכון. פרשייה אחת שתשאיר כתם על הקשר האגדי של נבחרת צרפת, לפחות בכל הנוגע ליושר ואמון. מר שחיתות, ספ בלאטר (מוזמנים לקרוא על תעלוליו בטור הקודם "משחקי הכס(ף)"), שהיה הנשיא של פיפ"א, שיחד את פלאטיני ב-2011 בתמורה לתמיכה שלו מהצד האירופאי. 2 מיליון פרנקים שוויצרים שהועברו לחשבונו של קפטן נבחרת צרפת, שזכתה ביורו 1984 (פלאטיני גם סיים כמלך השערים של הטורניר עם תשעה כיבושים, בתור קשר), העלו חשדות כבדים כנגד בלאטר ופלאטיני. מר שחיתות אמר להגנתו שהוא העסיק את פלאטיני כיועץ בין השנים 1998-2002 בהסכם שנסגר בעל פה. למה רק אחרי 9 שנים נזכר מר בלאטר היקר להעביר לנשיא אופ"א את הכסף על עבודתו הקשה אתם שואלים? זה בדיוק מה שגם החקירה שאלה. אין קשר בין תזמון התשלום לעובדה שבלאטר היה בעיצומו של קמפיין לנשיאות נוספת בארגון. וכמובן שאין קשר לכך שבמקרה פלאטיני נשיא הגוש העשיר והמאסיבי מאירופה. צירוף מקרים אחד גדול גרם לשני הבוסים הגדולים של עולם הכדורגל לצאת מהדלת האחורית, ולהשאיר מיליוני אוהבי המשחק, כמיואשים ומדוכאים ממי שאמורים לעבוד בשבילם. כדורגל זה קודם כל האוהדים, ומבט אל עבר גמר הליגה האירופית (הנקרא בעבר גביע אופ"א) מראה תמונה עצובה. מנצ'סטר יונייטד נגד אייאקס. משחק עצום עם קהלים גדולים. הגמר נקבע מראש בשטוקהולם בשבדיה, באיצטדיון friends arena המכיל 50,000 מושבים. כמה הוקצו לאוהדי השדים האדומים ולאייאקס? 9,500 לכל אחד. סך הכל 19,000. כמה הארגון החליט שהוא לוקח לעצמו? 13,000 כרטיסים. לא פחות. יונייטד, רק לשם המחשה, מחזיקה בכ-55,000 אלף מנויים. תעשו את החשבון כמה, באחוזים, הגיעו לראות זכייה בתואר אירופאי. אז פלאטיני ובלאטר כבר לא, אבל הרפש והשחיתות, אותה שחיתות שנדמה כאילו לעולם לא עזבה את מסדרונות הארגונים, ממשיכה לשלוט. ביקום מקביל, כאשר ייערכו בחירות לנשיאות בלאטרלנד ולראשות עיריית פלאטין-סיטי, תושבי המדינה יחכו למושיע חדש, שינקה את כל הלכלוך ויחזיר את האמון. ויוציא אותם לתקופה חדשה ומשגשגת. אם לא ביקום שלנו, אז לפחות ביקום מקביל.
