ולאדה דיבאץ' חוגג 49 חורפים ומגזין" JSPORT", עושה כבוד לסנטר הסרבי שפתח את השוק לשחקנים האירופאים לליגה הטובה בעולם לאחר שהיווה כאחת הסנוניות הראשונות המוצלחות שהגיעו לNBA מהיבשת האירופית, והשחקן שבזכותו קובי ברייאנט הגיע ללייקרס. תעשו הרבה כבוד לואלדה דיבאץ' נטול הכינויים.
03.02.1968 בפרייפוליה שאז עוד הייתה חלק מיגוסלביה הגדולה (היום סרביה), נולד ולאדה דיאבץ' עתיד להיות אחד הסנטרים האירופאים הטובים בכל הזמנים בNBA. הסרבי עזב את בית הוריו בגיל 12 על מנת לפתח קריירה בכדורסל ובגיל 16 חתם על חוזהו המקצועני הראשון בחייו במדי סלוגה. לאחר שהעמיד ממצוצעים יפים יחסית לגילו (16.6 נק' למשחק), עבר לשם דבר בכדורסל הסרבי למועדון הפאר פרטיזן בלגרד וגם שם מספריו היו מאוד מרשימים (20 נק' ו-11 כדורים חוזרים למשחק), וכל זה עוד לפני שמלאו לילד 20.
כבר בגיל צעיר דיבאץ' זומן לנבחרות האולימפיות של יגוסלביה והיה חלק בלתי נפרד מבנבחרת הדי מצליחה, אך אחד הרגעים הזכורים לרעה מתחילת דרכו הבינלאומית של ולאדה בנבחרת היה משחק חצי הגמר נגד ברה"מ ולאחר שיגוסלביה הובילו ב-9 הפרש כשנותר שניות ספורות לסיום ההתמודדות אך ברה"מ הצליחה לעשות קאמבק מסרטים כולל חטיפה לדיאבץ' ושלחו את המשחק להארכה וידעו לנצח את המחשק בסופו של דבר, היגוסלבים ההמומים הסתפקו בארד בלבד.
דיבאץ' הצליח לכפות על אותו טורניר לאח"כ מכן כשזכה עם הנבחרת היגוסלבית במדליית זהב פעמיים באליפות העולם ב1990 וב2002 ופעמיים סיים כסגן אולימפי בסיאול 1988 ובאטלנטה 1996.
ארצה להתעכב על אליפות העולם ב1990 ולאדה יצא לעוד טורניר אירופאי כאשר יגוסלביה זכתה במדליית הזהב קרתה תקרית דיפלומטית רגישה כאשר אחד האוהדים שהתנגד ליגוסלביה ותמך בעצמאות קרואטיה והניף את הדגל קרואטיה. מי שניגש לפנות את אותו אוהד לא היו הסדרנים אלא דיאבץ' בכבודו ובעצמו והפך בן רגע לאליל העם הסרבי אך מיהר להגיב לאחר מכן: "גם אם זה היה אוהד עם דגל סרביה הייתי ניגש לפנות אותו".
בדראפט 1989 הרומן של דיאבץ' וNBA יצא לדרך לאחר שהסנטר הסרבי נבחר בסיבוב הראשון כבחירה ה-26 ע"י קבוצתו האהודה בילדות, לוס אנג'לס לייקרס.
בראיון שניתן לדן פטריק ב2001 נחשפה אהדתו לקבוצה מעיר המלאכים כאשר נשאל על השוואה בין לארי בירד למג'יק ג'ונסון: "בכן, הייתי מעריץ גדול של לארי, אבל הלייקרס היו הקבוצה שלי, אז אני תמיד עודדתי את המג'יק". השידוך של דיבאץ' והלייקרס היה מושלם, על אף הקושי של הסרבי בגלל חוסר השליטה שלו בשפה האנגלית הכריזמה והקסם שלו העניקה לו מקום כבוד בחדר ההלבשה המפואר של הלייקרס, וגם הניסיון שצבר מקארים עבדול ג'אבר ומג'יק ג'ונסון היוו כנכס צאן ברזל עבורו.
דיאבץ' נבחר בעונתו הראשונה לחמישיית רוקיז השנה, להזכירכם שהוא נבחר במקום ה-26 כך שההישג הוא אף יותר מרשים כשהוא קולע בעונתו הראשונה 8.5 נק' ומוריד 6.2 ריבואנדים למשחק.
ואלדה היה נמשל לעוף מוזר בנוף האמריקאי. באותה תקופה לא היה נהוג ששחקני פנים(למעט אלג'ואן שגם זה שיפר עם השנים), שידעו לקלוע מבחוץ כולל שלשות דיאבץ' הוכיח אחרת לעם האמריקאי. הסנטר הסרבי גילה יד רכה מחוץ לקשת ובנוסף לחוכמת משחק ורמת IQ גבוהה מאוד גילה נדבך נוסף לתפקיד הסנטר, הוא ידע לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר במינימום פעולות הוא ידע בדיוק לתזמן את פעולותיו. הוא לא היה אתלט כמו קארים או פיזי כמו אלג'ואן אך ללא ספק אחד הביג מנים האינטליגנטיים שידע הNBA.
דבר נוסף מאוד אפיין את הענק הסרבי וזה היה כמובן כמות הפלופים שהבנאדם היה סוחט במשחק, דיבאץ' היה מתסכל ומחמם את יריביו מנטלית(כמו שכל סרבי טוב יודע לעשות), ופשוט היה מוציא אותם משווי משקל דרך המשחק המוגזם שלו. כיום כידוע הליגה נלחמת בתופעת הפלופים ומי שתמך באופן מפתיע בצעד שנקבע ב-2012 היה אותו מלך הפלופים, דיבאץ' כשטען: "שהיום יותר מידי שחקנים משתמשים בטריק הזה" לא בטוח שזה מה שהוא היה אמור בעודו שחקן פעיל.
ב1996 הלייקרס העבירה את דיאבץ' בטרייד אחד המשמעותיים בקריירה שבו קובי בראיינט הועבר בטרייד ללייקרס בתמורה לדיאבץ' גם לולדה עצמו ברור מי יצאה מרוויחה מהטרייד הזה: "בראייה לאחור אני חושב שגם אם אני הייתי הGM של הלייקרס הייתי עושה את הטרייד הזה, קובי הוא ללא ספק אחד השחקנים הטובים בליגה" לא פלא שהיום הוא הGM של הקינגס אם ידע להעיד על הטרייד הגדול הזה של הלייקרס גם אם זה היה על חשבונו.
הקדנציה בשארלוט לא הייתה מזהירה מבחינה קבוצתית ולאחר שנתיים במדי ההורנטס דיאבץ' חתם כשחקן חופשי במדי הקינגס. אפשר להגיד בפה מלא שהתקופה הטובה ביותר של הסרבי בNBA הייתה עם הקינגס. ביחד עם בן ארצו פראדרג סטויקוביץ(שילוב נדיר של שוער מכבי חיפה בעבר ושוער מכבי ת"א כיום), הידו טורגולו וכריס וובר הצליחו להגיע לעונת השיא מבחינתם בשנת 2001-2002 שהקינגס מסיימים במאזן הטוב בליגה והסנטר הסרבי לראשונה עושה אולסטאר דווקא לקראת סוף הקריירה שלו.
את סוף העונה הזאת אי אפשר היה לשכתב בצורה טובה יותר אך הקינגס נוצחו ב-7 משחקים בגמר המערב ללייקרס ודיאבץ' נשאר בידיים ריקות פעם נוספת.
IF YOU CAN BEAT THEM JOIN THEM (פתגם אמריקאי נפוץ), זה הקו שהנחה את ולדה דיבאץ' בהחלטתו לחזור לקליפרוניה בשאיפה סוף סוף לענוד טבעת אליפות על אצבעו, אך רצוןנות לחוד ומציאות לחוד. גופו של הסרבי בגד בו (בעיקר הגב), ולאחר שבקושי הצליח לשחק 15 משחקים וגם הפעם לא הצליח לקחת את האליפות החליט לפרוש הענק הסרבי בסוף שנת 2004-2005.
ולאדה דיבאץ' מה בכל זאת נזכור מהענק הסרבי, בעיקר את היכולת לשנות את תפקוד הסנטרים לאורך השנים עם חוכמת המשחק שהוא הביא לנבא, בפרט ראיית המשחק. את הכריזמה העצומה שבאה לידיי ביטוי במשחקי הנבחרת וגם בפעולות המוניטריות שביצע באפריקה ובסרביה למען ילדים, אך מה שאני בעיקר יזכור מולדה זה את התכלתיות שהביא למשחק בלי פוזות ופעולות מיותרות וכן גם בלי כינויים מגוחכים. "האם יש לך כינוי?" (דן פטריק), "לא ממש כולם קוראים לי ולאדה"
