לפני 23 שנה, עולם ההאבקות אמר תודה בפעם האחרונה לאיש שבעבור הזמן, יהפוך לסמל הכי גדול של הספורט הבידורי. אנדרה רוסימוף, או כפי שכונה – אנדרה "הענק", היה מחלוצי עליית ההיאבקות המקצועית לתודעה, וזה ש"בנה את הרצפה עבור כל האגדות שבאו אחריו", כך אמר עליו סמל אחר, האלק הוגאן.
רוסימוף נולד בעיר גרנובל שבצרפת בשנת 1946, לשני הורים מהגרים ממזרח אירופה. במשפחת רוסימוף, לא היה שום דבר יוצא דופן. האבא בוריס והאמא מארי-אן, היו ככל שאר הסובבים בצרפת, וכך גם ארבעת אחיו של אנדרה. אבל כשגדל הילד אנדרה, הוא גדל, ועוד איך. כבר בגיל 10, הילד ממשפחת רוסימוף החל להראות סממנים של מחלה הנקראת "ג'איינטיזם", או בעברית – "ענקיות". מחלה זו גורמת לעודף הורמוני גדילה בגוף האדם, וההשפעה על גופו של אנדרה לא איחרה לבוא. בגיל 12 בלבד, אנדרה התנשא לגובה של 1.90 מטר והגיע למשקל גוף של 110 קילוגרם. שנים ספורות לאחר מכן, עזב אנדרה את ביתו בצרפת על מנת להגשים את שאיפותיו להקלט בעסקי ההאבקות המקצועית בצרפת.
רבים היו שפקפקו באנדרה, וחשבו שבשל גודלו וגובהו, לא יוכל לתפקד בצורה שוטפת ומהירה בזירה ולכן לא יימצא את עצמו בעסקי ההאבקות. אנדרה לא התייחס לביקורות והחל לצבור לעצמו שם של ממש בצרפת. המתאבק הקנדי אדורארט קרפנטיאר לא יכל להשאר אדיש לאור המפלצת שהתגברה על כל מגבלותיה בזירה והצליחה להשתלב בעסקי ההאבקות הטובעניים, והחליט לקחת אותו אל הליגה של הגדולים, צפון אמריקה. אנדרה שהיה כבר איש בוגר, עזב את משפחתו בצרפת ועבר יחד עם מאמנו החדש לצפון אמריקה, שם התאבק בכל מיני ליגות מקומיות, ובכל מקום אליו הגיע, הפך מהר למסמר הערב כשמשווקי הקרבות מדביקים את דמותו בפוסטרים כדי למשוך עוד ועוד אנשים לצפות במפלצת הבלתי מנוצחת מצרפת. לאט לאט, כל אנשי ההיאבקות בעולם, שמעו את השם אנדרה רוסימוף, וכך גם היה עם וינס מקמהן האב, שמיהר לקלוט אליו את היהלום המנצנץ בדמות הענק מצרפת, אל הWWWF, העסק שלו דאז.
ב26 במרץ, שנת 1972, אנדרה הגשים את החלום שלו והשיג את הדבר שנחשב לפסגת העולם למתאבקים מקצועיים, חוזה הופעות בWWWF. הנער שחלה בענקיות, נהיה ל"אנדרה הענק". הדמות של אנדרה הפכה בין מהרה לדמות המפלצת הבלתי מנוצחת, כשכבר בקרב הבכורה שלו, הוא מנצח מבלי להזיע את באדי וולפי שנחשב אז לדמות דומיננטית וחזקה, מול קהל הומה ב"מדיסון סקוור גארדן" שבניו יורק. אנדרה המשיך לצבור לעצמו שם של ממש בארגון, כשהוא ממשיך לנצח ללא הפקה רבים וטובים שעומדים בדרכו.
בשנת 1987 אנדרה הפך את דמותו ונהיה היל, כשהוא בוגד במי שהיה חברו הטוב, אלוף הWWF האלק הוגאן. אנדרה כיוון אל התואר ונקלע ליריבות עם הוגאן. השניים נפגשו לקרב המרכזי של אירוע "רסלמניה 3", קרב שהפך להיסטורי כשהאלק הוגאן ביצע על אנדרה את ה"באדי סלאם שכל העולם שמע", מול קהל מריע של 93,000 אנשים. הוגאן ניצח את אנדרה, אך היריבות המשיכה בין השניים, עד שהרגע הגדול של אנדרה הגיע. המנג'ר של אנדרה דאז, "איש המיליון דולר" טד דיביאסי לא הצליח לשכנע את הוגאן למכור לו את האליפות והשניים קבעו קרב באירוע "הקרב המרכזי" בפברואר 1988, בו אנדרה סופסוף זכה באליפות. למרבה הצער, במהלך מתוסרט ושנוי במחלוקת על רוב האוהדים, אנדרה מכר את האליפות למנג'ר שלו, וטד דיביאסי נהיה לאלוף. השניים הצתווטו יחד והמשיכו להיות צוות דומיננטי שדורס כל מי שבדרכו.
שנה לאחר מכן, אנדרה חזר להיות פייס אהוב על כולם והמשיך להתאבק בצוותי זוגות למשך השנתיים הבאות. אנדרה עזב את הWWF והתאבק בארגון היפני NJPW למשך שנתיים, עד שפרש מהאבקות מקצועית.
מעבר להיותו ספורטאי ענק ומתאבק נדיר ומיוחד, אנדרה היה מפורסם בעיקר בגלל מי שהיה מחוץ לזירה. אדיבותו, רוחב לבו והנחמדות שבו, גרמה לכל מי שעבד איתו או הכיר איתו, להשבות בקסמו של מי שכונה בידי כל -"הענק הנדיב". בשנת 1993, נפתר אנדרה מאי ספיקת לב. על פי כל מי שהכיר אותו, לבו היה בגודל הירח. התכונה הכי נפוצה שיוחסה לו הייתה רוחב הלב הבלתי נגמר שלו. כמה אירוני שבעקבות גדילת גופו, לבו, גדול ככל שהיה, לא היה מסוגל לשאת בגוף האדיר שנקרא אנדרה "הענק" רוסימוף. כמה שבועות לאחר מותו, נחנך היכל התהילה של הWWF, אנדרה "הענק" היה הראשון להיות חבר בו.
