אליפות אוסטרליה אוטוטו נגמרת, ולכבוד הטורניר המרגש הזה, נציין את רגעי השיא של מדינתנו הצנועה, ישראל, על המגרשים ביבשת השביעית. מה היה רגע השיא, איזה פחות מוכר, ומה יהיה בעתיד? כתבתו של דוד בלאייב
״חיכינו לזה מהרגע שנולדנו. זה רגע בלתי רגיל עבורנו. זה יום גדול לנו, למשפחות ולכל עם ישראל״ – אנדיוני, 2008
אם תשאלו את אוהד הספורט הממוצע בארץ, מהו רגע השיא של הטניס הישראלי, הוא כנראה יענה לכם – ההעפלה של הנבחרת לחצי גמר גביע הדיוויס ב-2009. זהו הישג לאומי מרגש ומדהים, אך ללא ספק זה לא. הרגע המרגש המדובר, לא כלל את עמוס או את שלמה, ולא קרוב לשנות ה-80 וה-90, אלא הוא קרה, בסך הכל, שנה לפני. היום לפני 9 שנים, אנדי רם ויונתן ארליך זכו באליפות אוסטרליה.
בשנת 2008 (השנה המוצלחת ביותר בהיסטוריית הטניס הישראלי), כשהם דורגו במקום ה-8 בעולם, הגיעו שני החבר׳ה למגרשי הטניס במלבורן, אוסטרליה, שכמנהגם מארחים מדי שנה, בתחילתה, את אליפות הגראנד סלאם הראשונה של הקלנדר. בטורניר זה, בצל זכייתו הראשונה בהיסטוריה בטורניר גראנד סלאם כלשהו של נובאק ג׳וקוביץ׳, עוד היסטוריה נרשמה, כשב-26 לינואר, יום לפני סיומה של האליפות, אנדי רם ויוני ארליך, ניצחו את הצמד הצרפתי ארנולד קלמנט ומיכאל לודרה, וזכו באופן סנסציוני בגראנד סלאם, זאת מבלי לאבד אף מערכה בדרך. דקות ספורות לאחר תום המשחק, המשפט בכותרת נאמר מפיהם, וזה רק מראה עד כמה שאין ספק, שאנדיוני הם הטניסאים הגדולים בהיסטוריית ענף הטניס הישראלי לדורותיו, אבל הם לא הישראלים היחידים בעלי ההישגים באליפות הזו.
אולי זה מעט נעלם בצל זכייתם של אנדי ויוני, אך בדיוק באותו היום, עוד אירוע מדהים קרה. שחר פאר, שלמרות שעברה שנה מאוד לא מוצלחת, שיחקה ביחד עם אגדת הטניס ויקטוריה אזרנקה, והפסידה בגמר זוגות הנשים של אליפות אוסטרליה. למרות ההפסד, לא ניתן להתעלם מההעפלה עצמה למעמד שכזה, וכאחת שגם הצליחה לזכות באליפות הנערות על האדמה הזו ב-2004, אין ספק שבאותו הזמן היא הייתה אחת השחקניות הטובות בהיסטוריית ישראל. כמובן שמעמדה נפגע בצל פרשת חזניוק, ואולי גם בגלל אי יציבות מתמדת, אבל נשכח את כל זה אם היא תזכה במרתון תל-אביב, אליו היא מתכוננת בהתמדה בחודשים האחרונים.
לעם הישראלי יש עוד שתי שחקניות שהצליחו בגיל הנוער, שמותיהן הן רונה מאיר ולימור זלץ. השתיים הללו זכו בשנת 1992 באליפות אוסטרליה בקטגוריית זוגות נערות. זאת הייתה השנה הכי טובה של זלץ, שזכתה גם באליפות ישראל בפעם הראשונה והאחרונה בקריירה שלה, אבל היא לא הצליחה לעשות את קפיצת המדרגה לבוגרים, כמו כן גם רונה.
בואו נעבור לתקופה ארכאית יותר, בה שיחק שחקן היחידים הטוב בכל 69 שנות קיום מדינת ישראל, עמוס מנסדורף, שבשיאו דורג במקום ה-18 בעולם. בזמן האחרון הוא ידוע כמאמן נבחרת הפדרציה של ישראל, ובעבר שימש גם כמאמנם של סבטלנה קוזנצובה ודודי סלע, ואפילו כקפטן נבחרת הדיוויס. בתקופה בה חבט בעצמו במחבט הטניס, הוא קבע את הישג השיא שלו כאן, על האדמה הפורייה של אוסטרליה, כשהגיע לשלב רבע הגמר היוקרתי. גם ההפסד שלו לא היה נורא, הרי להפסיד לזוכה (ג׳ים קורייר באותה השנה) זה לא נורא.
נחזור עד קצת אחורה, לתקופת שלמה גליקשטיין, ששלט בטניס הישראלי. זוכה אליפות ישראל 9 פעמים ברציפות והמדורג במקום ה-22 בעולם לשעבר, גם הוא, קבע את הישג השיא שלו באליפות אוסטרליה, כשגם הוא הגיע לרבע גמר הטורניר היוקרתי, בשנת 1981, זאת עוד בתקופה שהאליפות הזו שוחקה על מגרשי הדשא (לפני השינוי ב-1988). לאחר שאיבד רק מערכה אחת בסיבובים הראשונים, גליקשטיין פגש את סטיב דנטון (שהגיע עד לגמר), לו הפסיד ב-4 מערכות.
ומה יהיה בעתיד? שחקן נבחרת דוד ופעמיים אלוף האורנג׳ בול (גילאים 12, 14) ישי עוליאל, הוא השחקן המבטיח ביותר של ישראל והאיש (הנער) שעליו חובבי הטניס שלנו סומכים. לאחר שזכה באליפות צרפת לנוער (זוגות) בשנה שעברה, היום, הוא הישראלי היחיד שנשאר באליפות אוסטרליה, כשהוא נמצא כעת ברבע גמר האליפות. הוא רק בן 17, וכבר מייצג את ישראל בכבוד. השאלה היא האם נראה אותו בעוד 4-5 שנים באותם שלבים בבוגרים? איך אמר נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז״ל: ״לא ירחק היום בו נזכה גם ביחידים״. משפט זה נאמר לפני 9 שנים, אולי כרגע זה נראה בלתי אפשרי, אבל אם ההשקעה הנכונה, אולי בעוד עוד 9 שנים מעכשיו, נראה את ישי עוליאל שלנו, עם מעט זיפים, מיליונים בכיס ומספר תארי אוסטרליה.
