גרג צ'ארלס פופוביץ' (פופ) נולד ב-28 בינואר 1949 באינדיאנה הוא מאמן כיום את סן אנטוניו ספרס מליגת ה-NBA.
ב-1987 הצטרף לראשונה לליגה, בתור עוזר המאמן של לארי בראון בסן אנטוניו. ב-1992 הבעלים החליטו על פיטור כל הצוות המקצועי ומשם המשיך "פופ" לגולדן סטייט, שם שימש כעוזר לדן נלסון, עד שנקרא שוב לסן אנטוניו לשמש כמנג'ר וכמאמן, לאחר שהבעלים הוחלפו ב-1994. מאז ועד היום הוא נמצא אצל הספרס.
(EPA)
פופוביץ' נחשב למאמן הטוב ביותר כיום בליגה, יש שיגידו בעולם ויש שיגידו בהיסטוריה. הוליך את סן אנטוניו כג'נרל מנג'ר ומאמן לחמישה תארי אליפות בשנים 1999, 2003, 2005, 2007 ו-2014. פופוביץ' הוא המאמן הפעיל בעל מספר האליפויות הגדול בליגה כיום. הוא גם המאמן שמחזיק ברצף שנות האימון באותה קבוצה הארוך ביותר בליגה כיום, כאשר הוא מחזיק במשרה החל מעונת 1994/1995.
בתחילת עונת 1996/1997 נפצע כוכב הקבוצה דייוויד רובינסון. ומקבוצה שהגיעה עונה אחר עונה לפלייאוף לא יכלו לקבל כזאת כמות הפסדים בתחילת העונה. עקב כך פיטר פופוביץ' את מאמן הקבוצה בוב היל לאחר 18 משחקים והפך למאמן בעצמו. רובינסון לא התאושש והקבוצה גמרה את העונה בתחתית הליגה, מחוץ לפלייאוף.
ב-2002 ויתר פופוביץ' על תפקידו כג'נרל מנג'ר לטובת סקאוט הקבוצה ביופורד שהגיע למועדון הטקסני ביחד איתו בשנת 1988 לצוות האימון של לארי בראון ושימש רק כמאמן, בסוף אותה עונה נבחר פופוביץ' למאמן השנה באן בי איי.
(AP)
למרות העונה הגרועה (1994/95) יצאה דבר אחד טוב ששינה את פני הקבוצה לנצח, הקבוצה זכתה עקב העונה הגרועה, בבחירה הראשונה בדראפט. בדראפט היא בחרה בטים דאנקן. ביחד עם רובינסון סן אנטוניו הציגה את אחד מהקווים הקדמיים הטובים באן בי איי ופופ זכה באליפות הראשונה שלו כעבור שנתיים.
בשנים הבאות הקבוצה בחר פופוביץ' בדראפט בבחירות נמוכות את השחקנים טוני פארקר (בחירה 28) ומאנו גי'נובילי (בחירה 47). ביחד עם טים דאנקן הם היו הבסיס לקבוצה המנצחת של העשור 2000-2010 שזכתה בשלוש אליפויות נוספות ותמיד הייתה בצמרת.
פופוביץ' הראה בבחירות שלו במאנו ובטוני את היכולות שלו כמנג'ר, אף אחד לא זיהה את מאנו, וטוני פארקר לא הרבה נתנו לו סיכוי, בגלל גודלו הפיזי. אבל כנראה שפופ יודע יותר.
אמנם גם באליפות ב-2014 הם היוו חלק חשוב, אבל שם קוואי לאונרד שנבחר מקום 15 בדראפט שיחק את התפקיד העיקרי.
הרבה מעלות יש לפופ, היכולת שלו לגרום לשחקנים לשחק את השיטה שלו. גם השחקנים הכי אנוכיים אצלו הפכו למוסרים. כששאלו את טוני פארקר אם הוא חושב שהיה נהפך למה שהוא היום בקבוצה אחרת, הוא ענה כנראה שכן אבל רק אם פופוביץ' היה המאמן שם.
טים דאנקן אמר לא פעם, בלי פופ בספק אם היינו זוכים באליפות אחת. ואני אומר ללא ספק בלי פופ הם לא היו זוכים. כי בסופו של יום מי שגיבש כזה כמות אייקיו ואינטלגנציה בקבוצה אחת, וידע להוציא את הטוב (מהטוב במקרה הזה) זה פופוביץ'.
היכולת שלו לזהות פוטנציאל ולהוציא אותו החוצה מהשחקנים לדוגמה קוואי לאונרד, ביישן, לא מדבר עם אף אחד, לא סומן כאיזה סטאר עתידי אבל הגיע לסן אנטוניו ושם פופביץ' כבר טיפל בשאר. לא הרבה מאמנים יכולים יכלו או יוכלו לעשות את זה.
גם העונה הוא בנה קבוצה שתתחרה חזק בצמרת, בהנהגתו של קוואי לאונרד. העונה זאת תהיה העונה האחרונה שלו בליגה הטובה בעולם, אחרי העונה הוא יהפוך למאמן נבחרת ארצות הברית. הרומנטיקנים מפנטזים על עוד אליפות העונה, האמת יש סיכוי טוב עם איך שהקבוצה משחקת, אבל עוד חזון למועד.
פופ גם אוהב להתעלל בשדרי הקווים והעיתונאים.
(AP)
לא אחת הוא חטף קנסות מהליגה על הפה הלא מסונן שלו. והוא חוזר ומציין שהראיון בין הרבעים הוא מיותר לגמרי ומפריע. לכן הוא משתדל כל פעם להציק לשדר הקווים, כל שדר יודע שראיון עם פופ יכול להפוך אותו לבדיחת היום.
קחו לדוגמה את זה או איך אומרים " Turnovers".
זכור גם הפעם שבה שלח את הכוכבים שלו בטיסה מסחרית, בחזרה הביתה, ביום משחק כדי שכולם יראו שהם לא משחקים, במחאה על העומס של המשחקים. על זה הוא קיבל מאה אלף דולר קנס, אך שלא תהיה טעות, התנצלות לא הוציאו מפופ.
אז מזל טוב לדמות המסוגננת, שכולנו נתגעגע אליו מעונה הבאה. נשאר לנו עוד חצי עונה וקצת להנות ממנו, ובתקווה לאליפות שישית, כי בסופו של יום זה מגיע לו. במיוחד אחרי השלשה ההיא של ריי אלן מהפינה, שלא נעשתה עברה, כי פופ דוגל בשיטה ולא חורגים וזזים ממנה. נתגעגע אבל עד אז "Turnovers" כבר אמרנו.
