אין אדם אחד שהיה, הינו או יהיה אי פעם אוהד היאבקות מקצועית ולא שמע או ישמע את השם ג'ון סינה. "הוא מוקדש לטובת מה שהוא עושה, הוא אוהב את מה שהוא עושה, והוא אוהב את מי שהוא עושה זאת עבורו". כך אמר עליו אביו לפני 5 שנים כשנשאל על המקום שהWWE תופס בחייו ובלבו של הבן.
בשנים האחרונות, הפך סינה לפנים של החברה, ושל הענף בכלל. הילד ממסצ'וסטס שגדל בליגות האבקות מקומיות, ומאז ומתמיד היה מנופח ושרירי כמו שאנו מכירים אותו כיום, היה מאחרוני דור הזהב של שנות ה-2000, שהגיעו מליגת הOVW מאוהיו ונשלחו להכנס לנעליו העצומות של דה רוק, שבאותה תקופה עזב את הספורט הבידורי לטובת הוליווד. ברוק לסנר, דייב באטיסטה ורנדי אורטון היו בין אותם הצעירים והמבטיחים של 2002. השלושה קיבלו כל אחד את דמותו ועד מהרה הפכו לשמות דומיננטיים בארגון, ואחריהם השתרך סינה. הילד האנונימי שערך את הבכורה שלו מול קורט אנגל בסמקדאון בשנת 2002, נותב להיות דמות מפתח כבר מאותה בכורה, כשהוא מציג קרב שלא מבייש אף אחד מהשמות שכבר הבטיחו את כיסאם בהיכל התהילה באותה תקופה, אך מפסיד לאנגל באופן צפוי, ומקבל ברכת "עבודה טובה" מאנדרטייקר האגדי בסצנה בלתי נשכחת מאחורי הקלעים.
עד מהרה סינה צבר פופולריות רבה בקרב הקהל כששינה את דמותו לדמות ראפר עם לשון חדה שמדבר בחרוזים וצוחק על אלו שעומדים בדרכו, והפוש המתבקש הגיע כאשר זכה בתואר הראשון שלו, אליפות ארצות הברית בקרב מרתק מול ביג שואו במרץ 2004, באירוע רסלמניה 20.
כשנה לאחר מכן, הרגע הגדול של סינה הגיע.
ברסלמניה 21, סינה הקפיץ את הקהל לשמיים כשניצח את JBL בקרב המרכזי של האירוע והפך בפעם הראשונה לאלוף הWWE. יש שיגידו שהעובדה שרק שנה חלפה מאז הפך סינה לאלוף ארצות הברית ועד שזכה באליפות המרכזית אינה מקובלת עליהם, ושהפוש שקיבל היה מהיר ולא הגיוני מבחינה עלילתית, אך מי שצפה בסינה באותה התקופה, ראה שהמהלך הזה נבנה בצורה נכונה, תוך כדי יריבויות מרתקות כמו עם בוקר טי וקארליטו שלקח לו את אליפות ארה"ב, ושהקהל פשוט חיכה בקוצר רוח שסינה יילך לטופ.
סינה המשיך לצבור אהדה כשהציג את חגורת האליפות החדשה שלו והמשיך ברצף הנצחונות, עד שהגיע אדג' וגרם לו להפסיד את האליפות בפעם הראשונה. השניים המשיכו ביריבות בלתי נשכחת עם קרבות משוגעים שהעיפו את הקריירות של השניים למעלה. בסוף היריבות סינה יצא עם ידו על העליונה, דבר שגרם לו להיות עוד יותר פופלרי ולאט לאט לקבל כיוונים של דמות בלתי מנוצחת.
מאז, המשיך סינה להיות הפייבוריט של הקהל, בעיקר אצל הנשים והילדים שראו בו הגבר שהן רוצות והמודל לחיקוי, לאור העובדה שעידן ושינה את דמותו תוך כדי הזמן לדמות שמדברת על ערכים, כבוד ורוח לחימה.
ואז הגיע המפנה. בשנת 2009 זכה סינה באליפות הWWE בפעם החמישית מול רנדי אורטון בקרב איירון מן מורט עצבים, והגן בהצלחה על האליפות כל פעם מחדש למשך פרק זמן ארוך מאוד, דבר שהחל להתיש ולייאש את הקהל, שכבר לא חיבב את דמות "סופר סינה" שנוצרה לו, ועם הזמן השנאה רק הלכה והתגברה. סינה הפך להיות לא מעניין ושבלוני, כשרק קהל הילדים והנשים נשאר נאמן.
אחד המקרים הכי בולטים שגרמו לשנאה כלפיו, היה בRAW, שנת 2011, כאשר ריי מיסטריו האנדרדוג הכל כך אהוב על הקהל, מצליח סופסוף לזכות באליפות לקול התשועות והאהבה, אך למרבה הצער, נשלח בפעם השנייה באותו ערב לזירה, מול אותו סינה שלוקח לו את האליפות. הנצחון הזה של סינה גרם לשנאה ולמיאוס בדמות המשעממת של סינה.
לאחר תקופה, הקהל כבר היה צמה לגואל שיושיע אותם מעידן סופר סינה, והשנאה פשוט לא הפסיקה.
ב-2011 היינו עדים לאחת היריבויות הגדולות בתולדות הארגון, כשסי.אם. פאנק היה אותו מושיע שחיפש הקהל, כשנתן "נוקאאוט" מהמם לסינה באירוע MONEY IN THE BANK, כאשר ניצח אותו וברח עם האליפות. השנאה כלפי סינה לפני האירוע, בזמן האירוע ואחריו הייתה פשוט עצומה. הקהל רק רצה שפאנק סופסוף ינפץ את בועת סופר סינה המשעמם.
ב-2014, סינה, שהפך למבוגר האחראי והמנוסה והאיש הוותיק של הרוסטר (מבחינת הדמות) אך עדיין היה שנוא נורא בקרב רוב הקהל, דיבר על העובדה שמבחינתו הוא השיג כבר את כל מה שרצה במהלך הקריירה, ושהארגון הזה הוא אהבה ענקית עבורו. לכן אמר סינה כי הוא ידאג שדור העתיד של הארגון יעבור קודם כל דרכו. מאותו הרגע, סינה נמצא במגמת ירידה ומפנה את הבמה המרכזית לדור העתיד. לפני שנה, הWWE ניסו להחזיר את אהדת הקהל אל סינה במהלך מבריק, כשתפרו לו יריבות עם רוסב, שרק העליב והשפיל את הקהל האמריקאי. ומי יגיע לעזרתם של הקהל האמריקאי? סופר סינה כמובן. ברסלמניה 31, זכה סינה באליפות ארה"ב בקרב מול הבולגרי שדי השיג את מטרתו כשגרם לקהל להריע לסינה כשניצח ביד רמה.
סינה בתור האלוף, מציע בכל פעם מחדש אתגר פתוח לכל אחד שיש לו האומץ לנסות לזכות באליפות. אך למרבה הפלא, בכל אתגר שכזה הוא מנצח. סופר סינה המשעמם חזר, ואיתו שנאת הקהל, ששוב כמו שקרה ב-2011, חיכה למושיע. אותו מושיע היה קווין אוונס, כיום האלוף האוניברסלי, שהשאיר את הקהל פעור פה ושמח בו זמנית, כשניצח את סינה בקרב הראשון שלו אי פעם ברוסטר המרכזי ולקח לו את האליפות.
מאז, סינה דעך ואיתו כושרו הגופני, כוחו, גופו וגם דמותו כשהוא מפסיד בכמה יריבויות שונות כולל זו עם איי.ג'יי סטיילס, כיום אלוף הWWE. אט אט נדחק סינה לפינה ונתן לדור העתיד להראות מה הוא יודע.
כיום, סינה נמצא ברוסטר של סמקדאון, אך מופיע פעמים אחדות, כשרוב פעילותו בארגון היא בשיווק, פרסום ושיתוף פעולה עם ארגוני צדקה (בכל זאת, הערכים הם הדבר החשוב עבור סינה).
לפי דעתי, נעשה עוול אדיר לסינה כיום, כיוון שלכוכב כל כך מנוסה ומוכר, יש כל כך הרבה לתרום לרוסטר כמו של סמקדאון. הנסיון, הוותק, הכבוד שהקהל רוכש לו למרות כל השנאה, כישורי המיקרופון ואפילו רק השם ג'ון סינה, יעשה רק טוב לתכנית ולאחוזי הצפייה. אני חושב שסינה נמצא כעת בשלהי הקריירה, ולכן יש לשבץ אותו ליריבויות מעניינות עם סיפור טוב, איפושהו במיד-קארד. וכן, שגם יפסיד ביריבויות האלה, שייבנו בצורה טובה ומעניינת, רק זה יחזיר את אהדת הקהל לסינה. זה, והיל טרן. אוי כמה שהם רוצים כבר היל טרן…
מאותו הרגע בו הפך לסופר סינה המשעמם, שאלת ההיל טרן סביב סינה הפכה לנושא שלכל אוהד האבקות מה לומר עליו. היו כבר מצבים שהקהל כל כך רצה שסינה יהיה הרע, שהוא פשוט התעלם מכל "קשקושי" הערכים והגיב לו בבוז צורם בכל פעם שהופיע.
לפי דעתי, דווקא בשלב כזה של הקריירה, היל טרן יהיה דבר מצויין עבור סינה. אחרי שראינו ממנו כבר הכל ולקהל כבר נמאס מהשבלוניות, הגיע הזמן. סינה עצמו התייחס לנושא ההיל טרן מספר פעמים, ובאחת מהן אמר: "אשמח מאוד לעשות את זה, אך רק אם זה יהיה סיפור שייבנה טוב ובהדרגיות".
אז אדון סינה, יש לי בשבילך סיפור, בלי הדרגתיות ובלי בנייה מראש.
הדוגמה הבוהקת ביותר ל"תסמונת סינה" כיום, היא רומן ריינס. האיש פשוט מהווה לקהל ג'ון סינה 2, כשהוא סולל את דרכו לטופ בדרך מהירה ולא נעימה עלילתית. ריינס שנוא מאוד בקרב רוב הקהל, גם בשל כישורי הדיבור הלוקים בחסר שלו, בלשון המעטה.
לכן, הזמן הטוב ביותר להיל טרן של סינה יהיה כשהשניים יהיו באותה התכנית, ובשלב דומיננטי בקריירה של ריינס (קרב אליפות למשל) סינה יתערב ויגרום לריינס להפסיד. הקהל פשוט ישתגע מזה. היל טרן – נחוץ, לפני תום הקריירה להראות עוד צדדים וכישורים של סינה.
אין ספק שלילד ממסצ'וסטס מובטח המקום בהיכל התהילה, אחרי קריירה מפוארת, מעוטרת ומלאת עליות, מורדות ופציעות. "מהרגע שנכנסתי לחדר הכושר של התיכון בגיל 15, ידעתי שאיהיה חזק יותר מכל אחד אחר". ג'ון סינה נשאר וישאר פני הארגון, והענף כולו. בקטגורייה הזו, ובעוד רבות, הוא חזק יותר מכל אחד אחר.
