אי שם ב-2014 פלורטינו פרז השקיף אל עבר היריבה המושבעת, ברצלונה, כאשר שחקן ברזילאי צעיר ושמו ניימאר, שילש את ערכו. ריאל מדריד הוא מועדון בבעלות עמותת אוהדים, ואינו מועדון פרטי כגון צ'לסי, פ.ס.ז. או מנצ'סטר סיטי – משמע, הקבוצה אינה מקבלת מימון פרטי אלא מסתמכת על רווחיה וספונסרים בלבד. המחירים בשוק ההעברות נסקו לגבהים לא הגיוניים והדת ניתנה במדריד הבירה. "אין יותר גאלקטיקוס", הסביר הבוס לסקאוטרים של הבלאנקוס, "מעכשיו משקיעים במניות של צעירים מבטיחים בלבד." הארנק נסגר והפור נפל.
הראשון להצטרף למסע הצעירים המטורף של פלורטינו היה מרטין אודגור הנורווגי, ילדון אלמוני שהטריף את הליגה הנורווגית בגיל הבלתי נתפס של 15 שנים. לאחר מלחמה קצרה עם באיירן וארסנל על שירותיו של הכישרון הצעיר, זכתה בו ריאל מדריד ששילמה כארבעה מיליון אירו לקבוצת סטרמסגודסט הנורווגית. עכשיו, לאחר גלות ארוכה ומפרכת בהשאלות ברחבי אירופה, כשרבים ברחבי עולם הכדורגל בזו לו, הוא חוזר כמו הנסיך צוקו לקבוצה המלכותית, לאחר שהרוויח את הכבוד שלו ביזע ובעבודה קשה, והוא בדרך הנכונה לקבל את המקום הראוי לו בהרכב.
מרטין אודגור מציג: כך תכפילו את ערככם פי 11
המסע של הנורווגי המוכשר לא היה פשוט כלל. הוא נקלט בקבוצת המילואים של ריאל מדריד ב-2015 והתאמן עם הקבוצה הבכירה. המצב המוזר לא אפשר לו לשחק בקביעות בקבוצת המילואים, ולאחר הופעת בכורה פושרת למדי בה החליף את כריסטיאנו שירד לספסל עם שלושער פנומנלי בדרבי הקטן מול חטאפה, עבר לשחק בקסטיליה באופן קבוע והתאמן עמם, ככל שחקן אקדמיה מוכשר במיוחד בן גילו. כאשר הגיע פרקו לצאת להשאלה נבחרה הקבוצה הירנביין מהליגה ההולנדית הראשונה. הוא חתם בינואר 2017 לעונה וחצי והתחיל את תקופתו ברגל שמאל, בלשון המעטה. כל העיניים ממדריד שציפו לראות קסם מהבחור התאכזבו. קשה מאוד להצליח כשציפיות מכבידות על הכתפיים כשם שכדור הארץ מכביד על אטלס. כאשר ירדו הציפיות, הניצוץ נדלק. בעונה העוקבת הוא פתח קבוע בהרכב והיה לשחקן המוביל בקבוצה. בסיום העונה המוצלחת רדפו אחריו קבוצות מאירופה כולה. לברקוזן ואייאקס ביקשו לקנותו ולהשאילו, אך בסופו של דבר הוחלט להשאירו בהולנד ולצרפו לוויטסה ארנהם, שהבטיחה לו את מה שרצה – דקות משחק. הניצוץ הפך לאש, והאש התלקחה ללהבה. הוא היה למצטיין העונה בקבוצתו ויש שיטענו בכל הליגה ההולנדית, כאשר עקף בסטטיסטיקה את כל שחקני אייאקס האימתנית שהגיעה באותה שנה עד חצי גמר ליגת האלופות.
אם בעונה שלפני התעניינו בו קבוצות גדולות, הרי שבסיום עונה זו היו אלו קבוצות הפאר שנלחמו עליו, אך מטרתו מעולם לא הייתה ברורה יותר. הוא הסביר בראיון ל- Voetbal International שהחולצה היחידה שבאה בחשבון בסוף המסע, היא החולצה הלבנה. בסופו של דבר הוא סגר בלברקוזן, אך בהחלטה משותפת עם הצוות המקצועי במדריד, ברגע האחרון, הוא הושאל דווקא לריאל סוסיאדד על מנת להתפתח בליגה המקומית. המבקרים לא האמינו שמה שעבד בליגה ההולנדית יעבוד בלה ליגה, אך הוא השתיק אותם עם עונה פנומנלית, והיה ממנהיגי ריאל סוסיאדד ואחד ממצטייני הליגה. הוא הציג ורסטיליות רבה כאשר במהלך העונה שיחק באגף הימני, כקשר התקפי וקשר מרכזי. הדריבל ויכולת המסירה שלו יוצאות דופן, שליטותו מדהימה בבעיטות חופשיות, קריאת המשחק ברמה הגבוהה ביותר, ואפילו יכולת הגנתית משובחת. בפן הפיזי הוא פיתח שרירים ואופי, ומילד קטן קטנטן אך מוכשר הוא הפך לשחקן קשוח. במקור, התכונית הייתה להשאילו לשנתיים, אך בשילוב של משבר הקורונה והצורך ברכש, עם היכולות המרשימה שהראה בעונה, הוא נקרא לדגל ושב הביתה.
הפעם היחידה שהצלחה באה לפני עבודה היא במילון
האופי שהראה מרטין במסעו הוא מה שיש לצפות מכל צעיר מבטיח בכדורגל המודרני. מדיניות הצעירים במדריד ברורה. כעיקרון, צעירים יוצאים להשאלות ואם הם מוכשרים מספיק הם חוזרים לסגל, מדריד היא לא קבוצה להתפתח בה. לא מעלים שחקנים צעירים למגרש למלא חורים, כי במדריד אין חורים. העניין הוא, שעם שקיעתו של בייל, עזיבתו של כריסטיאנו והכשל בהבאת המחליף נוצרו חורים בחלק הקדמי והצעירים הברזילאים מלאו באופן חלקי, אך זוהי אינה הדרך. קרבאחל עשה את הדרך, רגילון וחכימי עושים את הדרך להפוך לשחקני על – קבלת דקות משחק בתנאים בהם ההתפתחות היא נוחה. אם וינסיוס היה יוצא להשאלה, הסיומת שלו הייתה נראית אחרת. אם ברהים דיאז לא היה מתעקש להישאר במדריד עונה שלמה על הספסל, אולי הוא היה כבר במעמד של כוכב. עברו הימים שבהם כוכב נוצר יש מאין. בימים כתיקונם שחקן כמו אנסו פאטי לא היה מקבל ולו דקת משחק בודדת. אפילו מסי בגילו הצעיר שיחק פחות מפאטי, מפני שבברצלונה בשנת 2006 לא היו חורים. הדרך להצלחה הייתה רק באמצעות עבודה קשה. מרטין אודגור הראה לכולם שיש אמת במשפט "רק הנושם אבק דרכים יזכה לשאוף אוויר פסגות".
במקום הנכון בזמן הנכון
עם עזיבתו של גארת' בייל, העונה החלשה שעברה על אסנסיו וההזדקנות של מודריץ', נפתחות במגרש שלל עמדות בהן אודגור יכול לשחק. האגף הימני בבירה הספרדית משווע לשחקן הרכב קבוע, יציב ולא פציע כבר כמה שנים, וקשר יצירתי בריאל מדריד דרוש מכיוון שהקרואטי שזכה בכדור הזהב כבר בגיל 35. הוא גם מתאים במיוחד לשיטתו של זידאן, שדוגל בהחזקה בכדור עד שנפתחת הזדמנות לפעולה אישית. הצורך בשחקן יצירתי ויציב הוא זה שקרא אותו לדגל, ועם האיכויות המרשימות שצבר, הוא סוף סוף צפוי לתת את הדיבידנד לבעלי המניות.
