ב-2014 הוכתר ג'ואקים נואה לאחד השחקנים המובילים ב-NBA כאשר זכה בשחקן ההגנה של העונה ונכנס לחמישייה הראשונה של ה-NBA' וכל זה קרה בעונתו השביעית של הסנטר בליגה. היינו מצפים שמנקודה זו ואילך הקריירה של הסנטר תהיה בנסיקה, אך למעשה מאותה עונה אדירה של נואה החלה ירידה דרסטית ביכולת שלו עד לנקודת השפל לפני כשנתיים, בה הוא למעשה נחתך מהניו יורק ניקס, אחרי עונה כמעט שלמה בה הוא בילה ביציעים ללא מחויבות להשתתף באימונים מצד הניקס.
נואה נולד בניו יורק לאבא צרפתי ואמא שוודית ולמעשה החזיק בשלוש אזרחויות שונות, אביו היה טניסאי וסבו היה כדורגלן. את רוב ילדותו העביר נואה בפריז ובגיל שלוש עשרה חזר לארה"ב. נואה סומן מגיל צעיר כפוטנציאל, ובשנת 2004 הוא דורג במקום התשעה עשר בעמדת הפוואר פורוורד, בה שיחק בשנותיו המוקדמות בקולג', ובמקום השבעים וחמישה הכללי. נואה נרשם לדראפט של 2006 ואפילו סומן כבחירה חמישית באתר DraftExpress, אבל לבסוף החליט יחד עם חבריו בפלורידה, קורי ברואר ואל הורפורד, להישאר עוד שנה ולהירשם לדראפט שאחרי. בעונת 2006/07 בקולג' זכה בתור השחקן הכי מרשים בפיינל פור ונבחר בדראפט של 2007 במקום התשייעי לשיקגו בולס.
נואה תמיד לקה בחסר בכל הנוגע לטכניקת הזריקה שלו אך היה ידוע בזכות כדרור לא רע בכלל לסנטר ויכולות הגנה וריבאונדינג יוצאות דופן. עונת 9/10 היית העונת הדאבל דאבל הראשונה של נואה עם 10.7 נקודות למשחק ו11 ריבאונדים למשחק בתוספת של 1.6 חסימות ב-30.1 דקות למשחק. יש לציין שמעונת הרוקי של נואה הוא הציג עליה מתמדת במדד היעילות שלו ורשם כמות מכובדת מתוך הריבאונדים שלו כריבאונד התקפה, בערך כ3.5 למשחק מה שמן הסתם שיפר את היכולת של הקבוצה להשיג נקודות מהזדמנות שנייה.
בעונת 10/11 הוארך חוזהו של נואה בבולס, שכלל שכר גבוה של כ-60 מיליון דולר לארבע שנים, אך את מרבית העונה נואה בילה על הספסל עקב פציעה. בעונת 2012/13 הפך נואה בפעם הראשונה לאולסטאר וגם הציג עלייה משמעותית בממוצע האסיסטים והחסימות למשחק, ואפילו רשם משחק אדיר נגד פילדלפיה, אותו סיים עם טריפל דאבל, כאשר הפגיז 23 נקודות, 21 ריבאונדים ו-11 חסימות. עונת 13/14, כאמור, הייתה עונת השיא של ג'ואקים. הוא פתח בכל 80 המשחקים בהם שיחק והציג את מדדי השיא שלו בכל קטוגריה למעט החסימות שירדו מעט.
החל מעונת 14/15 זה כבר היה סיפור אחר. פתאום הגיעה ירידה דרסטית בכל המדדים של נואה, מוזר? אז זהו, שממבט על הנתונים של הבולס בעונת השיא של נואה, הבולס היו במקום ה-28 בליגה מתוך 30 בניסיונות זריקה לשלוש ובמקביל היא גם במקום ה-28 בניסיונות יריבה לקליעה משלוש. מה ניתן להסיק מזה? על אף שהבולס סיימו את אותה עונה במקום הרביעי במזרח הם הודחו בסיבוב הראשון על ידי וושינגטון וויזארדס עם 4:1. האמת? בסדרת הפלייאוף רוב המשחקים היו צמודים מאוד וקשה להצביע על נקודה סטטיסטית לפער הזה בין הקבוצות, אך כן ניתן להסיק מהנתונים של הבולס בעונה הסדירה באותה עונה לפחות לגבי נואה, שהם הצליחו להשיג כמות ניצחונות ולהציג יכולת טובה בניגוד למגמה שהליגה החלה לעבור והיא סוגיית השלשות. בהגנה, מן הסתם שהמשמעות שלא זרקו הרבה שלשלות נגד הבולס היא שלא היה צורך גדול מדי מצדם לבצע הגנת חילופים, משמע, נואה לא נדרש לשמור יותר מדי על גארדים באזור הקשת. בעונת 14/15 הבולס עלו בכ-400 זריקות משלוש (עליה של כ-3.6 שלשות למשחק) בניגוד לעונה שקדמה לה זינוק דרסטי למדי. מן הסתם עלייה כזו בממוצע הפכה את נואה לפחות רלוונטי מבחינה התקפית וממוצע הזריקות שלו למשחק ירד מ-10 ל-6.4. עוד נתון שיעיד על המעורבות של נואה במשחק ההתקפה הוא הירידה בכמות הזריקות שלו מהעונשין. באותה עונה הייתה 2.6 זריקות מן הקו לעומת 4.2 בעונת השיא.
עונת 2015/16 הייתה לגמרי עונת השפל של נואה עד כה. במהלך העונה, הרבה הבחור עם הקוקו להיפצע, אך הוא גם סופסל לא מעט עקב העדפה ברורה של פאו גאסול וניקולה מירוטיץ' עליו בחמישייה, מה שכירסם משמעותית את דקות המשחק של נואה וכמובן את כל שאר המדדים שלו.
עונת 16/17 על אף שתי עונות לא טובות של נואה, בלשון המעטה, הוא קיבל חוזה לארבע שנים בניקס על סך 72 מיליון דולר. אם יש נקודה אחת שחשוב להתייחס אליה בהקשר של עונה זו, היא השינוי החד שעבר תפקיד הסנטר. עד העונה הזו הסנטרים היו יותר בסגנון של נואה, כלומר פיזיים מאוד, משחק רב בצבע, או בקיצור ריבאונדרים קשוחים, בעונת 16/17 פתאום ראינו יותר ויותר סנטרים מוסיפים לסל הכישורים שלהם את היכולת לקלוע מחוץ לקשת. ברוק לופז ומארק גאסול מהווים שתי דוגמאות נהדרות לכך. עד העונה הזו, שני אלה זרקו בממוצע 0.1 זריקות מחוץ לקשת במשחק. בעונה הזו ברוק לופז קפץ ל-5.2 זריקות מחוץ לקשת וגאסול ל-3.6. אז כמה שלשות זרק ג'ואקים נואה? א-פ-ס. יש לציין שנואה גם בחצי מרחק לא היה קלעי כל כך גדול. כזכור, טכניקת הזריקה שלו הייתה מאוד לא אסטטית ולא איכותית. מירב הנקודות של נואה היו בהטבעות או מתחת לסל בזכות הרבה אגרסיביות ,ולהבדיל מלופז וגאסול שהתאימו את עצמם למגמת השלשות ההולכת וגדלה בליגה, נואה כצפוי נדחק החוצה. ממש כמו אבולוציה, או כמו שצ'ארלס דרווין אמר, לא החזק ישרוד אלא מי שיתאקלם הכי טוב.
הקריירה של נואה בניקס הייתה כישלון חרוץ והוא סומן כאחת ההחתמות הגרועות בהיסטוריה של המועדון, ובצדק. נואה זכה להזדמנות שנייה במדי ממפיס בעונה שעברה והוא הציג מדד יעילות לא רע בכלל. נעשה רושם שהוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, אך בקיץ הוא מצא את עצמו ללא קבוצה. בחודש מרץ, רגע לפני כל הטירוף שנוצר בעקבות נגיף הקורונה, חתם נואה על חוזה לעשרה ימים בלוס אנג'לס קליפרס, קבוצה קונטנדרית על הנייר עם שחקני הגנה מהטובים והקשוחים בליגה, ביניהם פטריק בברלי, פול ג'ורג', קוואי לנארד ומונטרז הארל. נואה לחלוטין הצטרף לחבורה הזו בתור שחקן משלים כדי לתת יותר מנוחה לביג מנים של הקבוצה, והשאלה הגדולה היא האם נואה יכול לשחזר בגיל שלושים וחמש את הסנטר ההגנתי והיעיל שהוכתר לשחקן ההגנה של העונה. ובכן, לאחר שהתברר שהליגה תחודש, סביר להניח שהקליפרס לא יחתימו את נואה על חוזה נוסף עד לתום העונה, מאחר ויש להם את זובאץ והארל על המשבצת שלו, מה שיותיר את נואה שוב שחקן חופשי, ושוב נשאלת אותה השאלה של האם לנואה בגיל 35 יש את היכולת לשקם את הקריירה שלו כפי שכרמלו אנת'וני, דרק רוז ודוויט הווארד עשו, או שמא זה סוף עגום לקריירה של הסנטר, שלצערו הכדורסל של היום שונה בתכלית מהכדורסל אותו שיחק כאשר רק נכנס לליגה.
