כל מה שידעתם ולא ידעתם או פשוט לא העזתם לשאול על דניס רודמן
שיקאגו בולס של מייקל ג'ורדן הייתה קבוצה נהדרת, איכותית מלאת שחקנים נהדרים. היא דרסה את הליגה ורשמה לעצמה בעונת 1996-97 את המאזן המטורף 72:10 עד שהגיעה גולדן סטייט השנה ושיפרה אותו ל-73:9. לצידו של ג'ורדן שיחקו אז טוני קוקוץ', סקוטי פיפן וסטיב קר הנהדרים שהרכיבו חמישייה נפלאה אבל הצלע החמישית באותה קבוצה דורסנית היה הבנאדם הכי הזוי, לא צפוי, אקסצנטרי ובעל תנודות מצב רוח שיכל היה להיוולד. מדובר כמובן בדניס רודמן.
דניס קית' רודמן נולד ב-13.5.1961 בטרנטון, ניו ג'רזי לאב שהיה דמות מפתח בחיל האוויר ולעקרת בית. אביו היה נווד ולא איש משפחה ובסופו של דבר הוא עזב את דניס עם אימו כאשר נסע להילחם במלחמת וייטנאם ואחריה עבר לגור בפיליפינים. רודמן עצמו מעיד כי הוא הבכור מבין 47 אחים מצד אביו. רודמן גדל בשכונת העוני אוק קליף בעיר דאלאס שבטקסס וחווה ילדות ענייה וקשה מאוד כשגם סבל בבית לדבריו מהעדפתה של אימו באחיותיו. אחיותיו של רודמן גדלו להיות כדורסלניות נהדרות והן היו לועגות לדניס הקטן שהיה מנסה לשחק איתן בשכונה בגילאי ההתבגרות שלהן. רודמן עצמו העיד באוטוביוגרפיה שלו כי הוא היה "משותק" ו" נפעם" מהנוכחות הנשית בבית. הוא העיד שנים אחר כך שזה מה שגרם לו ללבוש שמלה ולהצהיר על עצמו כדו-מיני בשנת 1998 כשהוא גם טען שהוא הולך להתחתן עם עצמו מכיוון שאף אחד אחר לא עושה לו טוב.
רודמן עצמו ניסה בכל הכוח להירשם לקבוצת הכדורסל של התיכון בו למד אבל גובהו (1.68) ו"חוסר יכולת מוחלטת לקלוע אליפו ליי-אפ פשוט" (לדברי מאמן קבוצת התיכון דאז) לא הכניסו אותו לסגל. ניסיונותיו להתקבל לקבוצת הפוטבול של התיכון כשלו גם הם בגלל מבנה גופו הצנום ורודמן סיים את התיכון עם שברון-לב ספורטיבי. לאחר סיום לימודיו הוא החל לעבוד כמנקה בשדה התעופה בדאלאס וחווה צמיחה מאוחרת של הגוף, הוא העמיס מסת שריר, גבה ולמרות שהתבייש בשינוי הפיזי הקיצוני, החליט שוב ללכת לנסות את מזלו בכדורסל.
חבר של רודמן המליץ עליו למאמן מכללת קוק קאונטי ורודמן התקבל. הוא העמיד ממוצע של 17.6 נק' ו 13.3 בעונתו היחידה שם לפני שנשר מהמכללה בגלל ציונים ממש נמוכים. משם הוא עבר לשחק באוניברסיטת אוקלאהומה והוביל אותה בשלושת עונותיו שם בממוצע נק', ממוצע ריבאונדים וממוצע אחוזי קליעה ל-2. משחקן שלא יכל לקלוע ליי-אפ פשוט הוא הפך למי שבעתיד יכונה "התולעת" בגלל היכולת שלו מתחת לסלים, להזכירכם הוא לא התקבל לקבוצת הכדורסל של התיכון בגלל מבנה גופו הצנום דאז. הצלחתו העירה התעניינות אצל הדטרויט פיסטונס ובמחנה קדם העונה הוא היה המצטיין. במהלך המחנה הוא התיידד עם בחור בשם ביירן ריץ' ועזר לו לצאת מהדיכאון בו הוא שקע אחרי תאונת ציד בה ריץ' הרג את חברו הטוב ביותר. ריץ' העיד כי אם לא חברותו של רודמן הוא היה שוקל התאבדות ורודמן התקבל בברכה את משפחת ריץ' באוקלאהומה למרות שבהחלה הם חששו מהחברות של בנם עם רודמן כי הוא היה שחור. רודמן מעיד על משפחת ריץ' בתור המשפחה המאמצת שלו שהעניקה לו את החום והאהבה שהיו חסרים לו בביתו הביולוגי אם כי בשנת 2013 הוא ניתק באופן תמוה את הקשר איתם.
ההתעניינות של דטרויט ברודמן לא חלפה וכשהוא העמיד את עצמו לדראפט של 1986 היו אלה ה"פיסטונס" כמובן ששמו את ידיהם עליו. בדטרויט רודמן חווה קשיי הסתגלות ובשבע עונותיו שם לקח לו זמן כדי שיבלוט, אם כי בעונה השלישית שלו שם הוא נבחר לשחקן ההגנה של הליגה ונתן את הטון בפלייאוף כשבין היתר הדיח את הקבוצה בה היה עתיד לבלוט הכי הרבה, שיקאגו של מייקל ג'ורדן.
Credit: Otto Greule Jr. /Allsport
במשחק 3 של סדרת הגמר הוא קטף 19 ריבאונדים למרות כאבי גב עזים מהם סבל והיה הדמות העיקרית מאחורי אותה אליפות של דטרויט. בשנת 1990, אחרי עזיבתו של ריק מאהורן, רודמן סופית הפך לדמות ההגנתית הדומיננטית של "הילדים הרעים" מדטרויט והיה שוב האיש שגרף את תואר שחקן ההגנה של הליגה. הדחה נוספת של ג'ורדן והבולז יחד עם סדרת גמר פנטסטית מול פורטלנד שנקטעה בגלל פציעה זיכתה את רודמן באליפות נוספת ובמעמד של סופרסטאר. אחרי צמד האליפויות, הגיעה הנפילה של דטרויט ושל רודמן עצמו והשיא הגיע כאשר מאמנו האהוב צ'אק דיילי, אותו רודמן החשיב כאביו החורג, החליט להתפטר. רודמן לא הופיע למחנה קדם-העונה ונקנס ב68 אלף דולר אבל הצרות המשיכו ליפול עליו כאשר אשתו ואם בתו, אנני בייקס, היו בדרך לגירושים. רודמן שקע בדיכאון וזה השפיע על משחקו כאשר הפיסטנס ניצחו רק 40 משחקים באותה עונה. רודמן עצמו נמצא יום אחד על ידי חבריו ישן במכוניתו כשרובה ציד טעון לצידו. באוטוביוגרפיה שלו הוא הודה כי היו לו מחשבות אובדניות. אבל רודמן לא נכנע להן, במקום זה הוא החליט "להרוג" את האיש שהכניס אותו לדיכאון, הוא עצמו, והבין שהוא חייב שינוי דרסטי בחיים. הוא הודיע להנהלת הפיסטונס שהוא דורש טרייד ושהטרייד יהיה לקבוצה מרחוקת מדטרויט. הפיסטונס נענו לבקשתו ושלחו אותו לסן אנטוניו ספרס, מרחק של כ-2000 ק"מ מדטרויט.
בסן אנטוניו החלו לפרוץ הסימנים הראשונים על התנהגותו האקסצנטרית של רודמן. הוא גילח את ראשו, צבע אותו בלונד עם פסים אדומים, סגולים, כחולים וירוקים ואמר שהוא "הרג את דניס רודמן המתחזה, וזהו רודמן החדש".
הוא נגח בפניהם של סטייסי קינג וג'ון סטוקטון במהלך העונה וסירב לרדת מהפרקט כשהורחק. היה לו רומן בן חודשיים עם הזמרת מדונה והשחקן היחיד אליו הוא התחבר בקבוצה היה ג'ק היילי. רודמן החשיב אותו לחבר טוב בגלל שהיילי לא נרתע מבקשתו של רודמן לצאת לבלות במועדון גייז.
בעונה הבאה שלו בספרס היה אפשר לראות בדיוק את התופעה ששמה דניס רודמן. ריבים בלתי פוסקים עם ההנהלה גרמו לו להיות מושעה ללא פחות מ19 משחקים וקנסות אסטרונומיים גם לא הרתיעו אותו. מיד כשחזר לשחק הוא החמיץ שוב מספר רב של משחקים אחרי שנפצע בתאונת אופנוע. שחקן אחר לא היה מצליח להתברג לחמישיית העונה ולתואר שחקן ההגנה של השנה אבל רודמן הצליח בחצי העונה ששיחק להגיע ל-823 ריבאונדים (ממוצע של 17 למשחק) כדי שוב להירשם כאחד משחקני ההגנה הגדולים בהיסטוריה. כישלון בפלייאוף מזער מעט את התהילה סביבו אבל רודמן עצמו נשאר במצב רוח חיובי והודה גם ש"אני יודע שיש לי תנודות מצב רוח, אבל אני הבנאדם הכי אמיתי שיש בעולם. אם יש משהו שמפריע לי אני לא אסתיר זאת. אחיה את החיים איך שאני רוצה כי להתחבא מרגשות זה לפחדנים". בעונת 1995-96 רודמן הועבר בטרייד לשיקאגו בולס. זה היה הימור מטורף של הבולס על רודמן בן ה-34 שגם לא היה הכי יציב שיש נפשית אבל רודמן, שקיבל חיזוק עם העובדה שחברו מסן אנטוניו, ג'ק היילי גם עבר איתו בטרייד הזה, הרגיע את כולם ואמר "אני באתי בשביל לשחק ליד הגדול מכולם (ג'ורדן) לא אתן לאף אחד, כולל עצמי, להפריע לי".
רודמן בחר בגופיה מספר 91 בבולס ותחת פיל ג'קסון שוב עשה את הרוטינה הקבועה שלו כשנבחרת לשחקן ההגנה של הליגה. על העובדה ששיחק עם ג'ורדן ופיפן אמר רודמן: "על המגרש אני ומייקל די רגועים ויכולים לנהל שיחה אבל מחוץ למגרש אנחנו בכיוונים שונים לגמרי, הוא צפונה ואני דרומה. ואז יש את סקוטי פיפן בדיוק באמצע, הוא המכנה המשותף שמחבר בינינו".
אבל הצרות לא עזבו את "התולעת". נגיחה בראשו של השופט טד ברנהארט עלתה לו בהרחקה לשישה משחקים וקנס של 20 אלף דולר, מה שבעיתונות כינו אז "עונש קל מדי". בפלייאוף הוא בלט, בעיקר בסדרת הגמר מול סיאטל בה בשני משחקים שונים קטף 11 ריבאנדים בהתקפה, שיא בכל הזמנים למשחק גמר. הבולס זכו באליפות אבל זה היה כלום לעומת עונת 96-97 שחיכתה להם. מצד אחד הבולס רצו למאזן מטורף של 72:10 שנשבר רק השנה על ידי גולדן סטייט ומצד שני רודמן פשוט המשיך להיות הביזארי שכולם כבר התרגלו אליו. לצד הופעות מדהימות על הפרקט הגיעו שערוריות רבות. במשחק מול מינסוטה הוא הפיל צלם טלוויזיה ובעט בו כשהוא שוכב על הפרקט. רודמן לא הורחק באותו משחק כי אף שופט לא ראה זאת אבל לאחר מכן הושעה מ-11 משחקים על סמך צילומי הטלוויזיה וגם שילם פיצויים של 200 אלף דולר לצלם. רודמן ספג עבירה טכנית כמעט בכל משחק והיה ברור שהאישיות שלו תפגע בסופו של דבר בביצועיו. בעונה הבאה הוא נתן משחק מטורף של 29 ריבאונדים מול אטלאנטה ו25 מול הקליפרס כדי שוב להיכנס לנבחרת ההגנה של הליגה. הבולס שוב הגיעו לסדרת הגמר מול יוטה ואחרי 3 משחקים בהם לא נתן לכוכב של יוטה קארל מאלון לזוז הוא גרם לסערה רגע לפני משחק מספר 4 אחרי שהבריז מהאימון המסכם כדי להתאבק ב-WCW יחד עם האלק הוגן.
הוא נקנס ב20 אלף דולר אבל זה לא ממש הזיז לו. במשחק מספר 4 הוא שוב הראה מה הוא שווה על הפרקט כששוב "חנק" את מאלון ונתן לשיקאגו יתרון 3:1 בסדרה. בסופו של דבר הבולס זכו באליפות נוספת. רודמן בן ה-38 שוחרר לאחר אותה עונה יחד עם שחקנים נוספים והגיע לעונת 98-99 הקצרה (בגלל השביתה שהייתה בNBA) ללוס אנג'לס לייקרס.
הוא שיחק במדיהם 23 משחקים אבל לא בלט והועבר בטרייד לדאלאס. ההגעה לדאלאס הייתה סוג של סגירת מעגל עבור רודמן, להגיע למקום בו הוא גדל. אבל רודמן התעסק ביותר שערוריות והורחק אינספור פעמים לצד ממוצע של 15 ריבאונדים בעונתו האחרונה מה שגרם לסטיב נאש להצהיר ש"רודמן מעולם לא רצה להיות שחקן דאלאס, לא אכפת לו מהמועדון אכפת לו רק מדניס רודמן".
לאחר אותה עונה עגומה בדאלאס רודמן פרש מכדורסל והתעסק בקריירת הצילום שלו יחד עם הופעות נוספות בהיאבקות. הוא חזר לשחק כדורסל בעונת 2003-2004 בליגת הפיתוח, ה-ABA וכשהחליט לפרוש מהיאבקות הוא התמנה ליו"ר ליגת הפוטבול לנשים בהלבשה תחתונה, ה-LFL (נשבע לכם שזה קיים). בגיל 45 הוא חתם על חוזה למשחק אחד במדי הברייטון ברס מהליגה האנגלית ולאחר מכן שיחק משחק אחד במדי טורפאן פויאט הפינית.
מחוץ לכדורסל, רודמן הגיע ב-2013 לותיקן כדי לקדם חברת הימורים אירית ונעמד בשערי הותיקן עם שלט עליו היה כתוב "אני כאן כדי לקדם את חברת ההימורים הזאת, ניתן להמר בה על זהות האפיפיור הבא ואם הוא יהיה שחור תקבלו את כספיכם בחזרה". הוא תמך במועמדות של דונאלד טראמפ לנשיאות ארה"ב אבל את ה"רומן" החזק ביותר שלו עם מנהיג פוליטי הוא ,שמר" לשליטה של צפון קוריאה, קים ג'ונג'-און.
הוא טס פעמים רבות לצפון קוריאה והיה האמריקאי הראשון שפגש את השליט המקומי. הוא הבטיח לאמן את הנבחרת המקומית ואף רצה לארגן טורניר כדורסל בין כוכבי NBA לשעבר ביום הולדתו של קים. ממשלת ארה"ב החלה לחקור את אותן נסיעות אך רודמן לא נרתע וציין ש"רודפים אותו".
ככל שהוא היה כדורסלן גדול רודמן היה גם איש של שערוריות רבות.
יחד עם כל מה שצוין כבר מקודם אי אפשר לשכוח לרודמן את בעיות האלכוהול שלו, את ההתנהגות המוזרה שלו וכמובן את מקרי האלימות במשפחה עם כל הנשים הקודמות שלו. אי אפשר לקחת מ"התולעת" את היותו אחד השחקנים ההגנתיים הגדולים ביותר בכל הזמנים בNBA אבל הדמות הצבעונית ששמה דניס רודמן היא גם אישיות מורכבת שכל סטודנט לפסיכולוגיה ישמח לעשות עליה עבודת מחקר.
