מגזין JSPORT מציין את יום הולדתה של אליי רייזמן, בהסתכלות על הקריירה המדהימה של המתעמלת שחוגגת היום 23 קיצים. היהודייה-אמריקנית שזכתה בזהב לצלילי "הבה נגילה", התאהבה בענף ממש ברגע שהזיכרון שלה החל להתפתח והפכה במהלך השנים לאגדה אולימפית, סלבריטאית של ממש ובעיקר דמות השראה לנשים חזקות שלא מחפשות תבניות ליופי.
כמיטב המסורת, בכל סופ"ש המגיע לטובה, מגזין JSPORT מציין את יום הולדתם של מגוון ספורטאים מרחבי העולם. מושא הכתבה של היום היא אחת הצעירות ביותר עליהן כתבנו-אלי רייסמן. המתעמלת האולימפית מארה"ב, שחוגגת ממש היום את יום הולדתה ה-23. אלי אומנם, צעירה אך הקילומטרז' אותו עברה בהחלט אחד הראוי לציון, גם על המזרן והקורה, אך לא רק.
lets take it from the top:
אלכסנדרה רוז רייזמן, נולדה ממש היום בשנת 1994, בעיירה נידהם שבמדינת מסצ'וסטס, כבת הבכורה להורים יהודיים-ריק ולין. המטריארכית אומנם הייתה מתעמלת בעצמה, אך האהבה של אלי הקטנה לענף, הגיעה בצורה הטהורה ביותר. כפי שילד יכול לגלות את המוזיקה והצבעים מקלטות בייבי מוצרט או דיג דיג דוג, כך בצורה אינטואטיבית, נמשכה ילדה בת שנתיים לעולם המחשמל של ההתעמלות. כאמור כשהייתה בסך בשנתה השנייה על כדור הארץ, נערכה האולימפיאדה באטלנטה, בעוד אמה צפתה בטלוויזיה בתחרויות ההתעמלות, אלי פשוט התהפנטה מהתנועות, התרגילים והמוזיקה.
הכול החל בשיעורים אישיים של אלי ואמה, עד שהייתה בת 6 והצטרפה למכון EXXCEL, שם התאמנה תחת אלכס טומילוביץ', שהיה חלק מנבחרת ברית המועצות שזכתה באליפות העולם בשנות ה-80. תחת המאמן הרוסי שהיגר לאמריקה, אלי התפתחה כמתעמלת והפגינה לראשונה את מאפייניה האישיותיים, שהובילו למקום בו היא נמצאת היום: תשוקה בלתי נגמרת לענף וכוח מנטלי כמו גם פיזי ומוסר עבודה שנדיר למצוא גם אצל אנשים מבוגרים.
כבר אז השאיפה הייתה ברורה: להיות מתעמלת עלית ולהשתתף במשחקים האולימפיים ואלי התכוונה לעשות הכל, על מנת להגשים את החלום שלה. לאחר שמספר מאמנים עזבו EXXCEL, הוחלט שאלי תעבור להתאמן תחת צמד המאמנים האגדי-מיחאי וסילבייה ברסטיין. הזוג הנשוי שהגיעו מרומניה לארץ האפשרויות, לאחר קריירה עשירה ברחבי העולם (כולל ישראל), כבר אימנו בזמנו את אחת התקוות האולימפיות של ארה"ב: אלישיה סקרמון.
אלישיה עצמה, הייתה הסיבה הבלעדית שאלי בחרה לעבור להתאמן במכון ברסטיין והשתיים הפכו לקרובות במיוחד. חרף ההבדלים המהותיים ביניהן בגילאים, במוצא ובסביבה, המתעמלת הוותיקה מהמשפחה האיטלקית מהעיר בוסטון, לקחה תחת חסותה את הילדה היהודייה מלאת האנרגיה מאזור הפרברים, כ-"אחות קטנה".
ההתחלה לא הייתה פשוטה. אלי החלה להשתתף בתחרויות נוער ברחבי ארה"ב, אך הפריצה הגיעה באליפות הלאומית בדאלאס, שם אלי הייתה כבר במרחק נגיעה מהפודיום, אך לבסוף סיימה במקום החמישי האישי. לאחר מכן הגיעו המשחקים הפאן אמריקנים לנוער שנערכו בברזיל. אלי הייתה חלק מנבחרת ארה"ב שסיימה את המשחקים במקום הראשון וגם במקצה האישי זו הייתה תחרות מוצלחת מבחינתה, לאחר שסיימה במקום השלישי הכללי ובמקומות הראשונים על הקרקע ועל המכשירים.
שהחל העשור הנוכחי, אלי שעוד לא חגגו לה יום הולדת 16, החלה להתחרות בסבב הבוגר והפכה לחלק מהנבחרת האמריקנית לצד סקרמון חברתה, ששימשה כקפטנית הנבחרת. בסיום אותה עונה, אלי וחברותיה השתתפו באליפות העולם שנערכה ברוטרדם וסיימו במקום השני, בעוד בדירוג תרגיל הקרקע, אלי קיבלה את הציון הרביעי בטיבו. באליפות העולם שהגיעה לאחר מכן, אלי כבר הייתה הקפטנית של הנבחרת, לאחר פציעה טרגית של סקרמון.
"אני חושבת שצריך להיות קצת משוגעת בשביל להיות מתעמלת".
אלי רייזמן
בתחרות הזו, אלי הציגה לראשונה את רוטינת הקרקע שלה, סדרת תרגילים שנחשבו עד אותו רגע-כבלתי אפשריים לביצוע, אך את אלי רייזמן זה לא עניין לא אז ולא שהרוטינה הזו סידרה לה מדליה אולימפית. לאחר סיום לימודי התיכון, אלי החליטה לוותר על מלגת הקולג' על מנת להמשיך בסבב המקצועני ולאחר מכן חתמה עם סוכנות הספורטאים- "אוקטגון" .
נבחרת ארה"ב בהתעמלות הגיעה לאולימפיאדת לונדון, כנערות צעירות, מוכשרות ככל שיהיו אך נערות ויצאו משם אגדות אולימפיות שהכניסו אומה שלמה לאקסטזה-"חמש הנועזות" היה הכינוי שהודבק לבנות שהביאו את הזהב הקבוצתי. אלי התעלתה גם במקצה היחידני, על הקרקע, כשהיא מבצעת את הרוטינה המופלאה שלה לצלילי "הבה נגילה", כמחווה של ספורטאית יהודייה לזכר 40 שנה לאסון י"א ספורטאי ישראל, שנרצחו באולימפיאדת מינכן. בנוסף לכך, אלי זכתה במדליית הארד בתרגיל הקורה.
תרגיל הקרקע שהעניק לאלי רייזמן את הזהב בלונדון, לצלילי "הבה נגילה":
כיאה לספורטאיות אולימפיות שזכו בתהילה, הבנות חזרו למדינתן ועברו בכמעט כל תכנית אירוח שניתן לעלות על הדעת. אך אלי ידעה לשמר את 15 דקות התהילה להן זוכה אלוף אולימפי ממוצע, לתודעה נרחבת וארוכת זמן. זו אומנם לא הייתה התכנית, אך לאחר מספר פציעות קשות, אלי לקחה פסק זמן מהענף שליווה אותה לאורך כל חייה. אלי הגיעה לארץ הקודש ב-2013, כאורחת של כבוד למכבייה.
בנוסף, המשיכה לחזק את מעמדה התקשורתי, לאחר שהצטרפה לעונה ה-16 של "רוקדים עם כוכבים". בין לבין החלה להצטלם לקמפיינים כדוגמנית, כולל קטלוג בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד. בין כל הדוגמניות החטובות, הגיעה אלי שהציגה גוף שרירי כיאה למתעמלת. המוסכמות של דוגמנית טיפוסית נשברו והמטרה הושגה, אלי רייזמן הראתה שיופי אינו מקוטלג לנוסחאות, אלא מגיע במגוון צורות וגדלים וכל עוד הבן אדם שלם עם עצמו, הכל בסדר. ב-2014 היא הפכה לדוברת של מכון וולדון להפרעות אכילה עקב "גישתה החיובית כלפי הערכה עצמית ותדמית הגוף".
ב-2015 אלי החליטה לצאת מהקפאה ולחזור להתאמן, על מנת להגיע לאולימפיאדה נוספת. אלי השיגה את הקריטריון והצטרפה למשלחת שיצאה לריו בקיץ הקודם. הבנות פתחו חזק מאוד ועלו לגמר ללא כל קושי מהמקום הראשון, כשהפער מהמקום השני עומד על 10 נקודות הפרש בדירוג. בגמר הבנות הצליחו לשחזר את ההישג של "חמש הנועזות" והפכו לאגדות בעצמן- "חמש האחרונות", זכר לכך שמאולימפיאדת טוקיו מספר המשתתפות בנבחרת מתעמלות יצומצם לארבעה. גם באספקט האישי אלי סיפקה תצוגה מרשימה, אך כזו שהספיקה למדליית הכסף בלבד, עם ניקוד סופי של 60,098, מאחוריי בייליס חברתה לנבחרת. בייליס הצעירה והמוכשרת יותר, אומנם הייתה הכוכבת של הנבחרת בריו, אך אלי שגם זכתה במדליית הכסף במקצה הקרקע, סיפקה את הניסיון והמנהיגות כוותיקה בחבורה וכמובן, זכתה לשבחים רבים גם כן.
"חזק זה יפה"
אלי רייזמן
מעט מאוד אנשים יכולים לספר שעד גיל 23 הם הגשימו את חלומותיהם ובנוסף עזרו לאחרים להרגיש טוב לגבי עצמם, אלי רייזמן היא אחת מאותם יחידי הסגולה. היפהפייה המרחפת שנגעה בשמיים בקצב "הבה נגילה", בהחלט יכולה להסתכל על חייה ביום חג אישי זה ולחייך על מה שהיה ועל מה שעתיד להיות.
