האצטדיון העתיק בליגה חנך הלילה את הקבוצה החדשה והרעננה של ה-NFC למשחק בכורה ביתי. שיקאגו ברס מודל 2018 נראים כמו ההגדרה המדוייקת של כוח עולה, עם התוספות החדשות לסגל, כולל אחת שהתקבלה בסולג'ר פילד ברעש וצלצולים. הסיאטל סיהוקס, שהיו במקום הזה בדיוק יחסית לא מזמן, הפעם הגיעו בתור התפאורה לחגיגה הגדולה במאנדיי נייט בשיקאגו.
רק השאריות של השאריות מאותה קבוצת על הגיעו הלילה לשיקאגו, כשלמעשה רק שני שחקנים מעונת הסופרבול עלו לשחק: ראסל ווילסון, והגארד הימני ג'יי.אר סוויזי שהספיק להיחתך ולחזור מאז. דאג בולדווין, קיי. ג'יי רייט ובובי וואגנר נפצעו והשאירו הרכב טלאים על המגרש בשיקאגו.
החגיגה של הדובים החלה מוקדם, לאחר עצירה בפוזשן הפתיחה ראינו דרייב של 96 יארד עם קריאות שונות ומגוונות, שהסתיימו בשאבל פאס לידיים של טריי ברטון ממרחק שלושה יארד. מדובר במהלך שנאגי אהב להריץ גם לידיים של טראוויס קלסי בקנזס סיטי, והאפקטיביות שלו לא מוטלת בספק.
האפקטיביות של ראסל ווילסון והתקפת הסיהוקס דווקא כן מוטלת בספק. למרות שהאיש הראשי, חאליל מאק, היה שקט יחסית בדרייבים הפותחים, ההגנה של הברס לא התקשתה לרדת מהמגרש, הרבה בעזרת קריאת מהלכים מפוקפקת של שוטנהיימר, ומשחק רע במיוחד של ראסל ווילסון, שהתקשה באופן מיוחד לייצר מהלכים חיוביים או להניע את הכדור. כפי שניתן היה לצפות בהינתן הבדלי הרמות הלחץ אכן הגיע לווילסון במספר מהלכים לא מבוטל, אך לפחות בשניים מחמשת(!) הסאקים במחצית הראשונה ניתן היה לייחס לראסל ווילסון לפחות אשמה חלקית.
הופעתו של מיץ' טרוביסקי בצד השני גם לא סיפקה יותר מדי סיבות לשמוח. למרות שהראה שליטה טובה בדרייב הפתיחה, שבשבוע השני ברציפות הפך לטאצ'דאון, הוא התקשה בהמשך המשחק. קריאות לא טובות, זריקות לא מדויקות והחלטות רעות הגיעו בשפע גם מצד שחקן השנה השנייה של הברס. שניים מאותם מהלכים רעים שלו תורגמו לחטיפות של שאקיל גריפין – אחת בזריקה חלשה מדי על הסיידליין לאלן רובינסון, ואחת בזריקה לאמצע המגרש שהנדפה על הקו ונחטפה על ידי מספר 26, ששילש בערב אחת את כמות החטיפות שלו בקריירה והיה נקודת אור סינגולרית בערב הרע הזה עבור סיאטל.
הסיהוקס לא הצליחו להביא את איבודי הכדור לידי ביטוי, ואחד מהדרייבים אפילו נגמר בפספוס בוטה של מייקל דיקסון בפאנט החמישי שלו הלילה, שייצר פאנט של עשרה יארד בלבד ואיפשר לברס להתחיל את הדרייב האחרון שלהם למחצית מקו האמצע.
בניגוד לסיאטל, הברס דווקא הצליחו להמיר פילד פוזישן נוח לנקודות, אם כי גם הדרייב הזה היה קרוב להסתיים בלא כלום, כאשר טרוביסקי בדאון שלישי יצא לסקראמבל ושיגר מסירה היישר אל כיסוי כפול. שני המגנים של סיאטל מנעו אחד מהשני את החטיפה הזו.
בדרך לא דרך, ולמרות סאק נוסף, הצליחו הסיהוקס להשיג נקודות ממש על סף ההפסקה. ההתקפה, הרבה בעזרת שתי תפיסות של ברנדון מארשל, הצליחה להתקדם מספיק כדי לסדר לרגל של סבסטיאן ג'אניקובסקי בעיטה מ-56 יארד. הבועט המנוסה לא התרגש ושלח את הכדור בין הקורות, במה שנראה כמו בעיטה קלילה למדי. פתאום הבור לא נראה כל כך עמוק.
ההתקפה המקרטעת של הסיהוקס לא הצליחה אםילו לשמוע את עצמה מקרטעת בתוך הרעש בסולג'ר פילד. אוהדי הברס סיפקו את האווירה הביתית והעוינת ביותר מזה זמן רב, ולמרות שההתקפה לא הצליחה לפתוח פער משמעותי גם ברבע השלישי, הניצחון נראה בכיס.
הדרייב השלישי של הברס במחצית השנייה סוף סוף הצליח לייצר נקודות נוספות. נאגי נתן לטרוביסקי קריאות הרבה יותר פשוטות ולמעשה בחר להתמקד יותר במשחק הריצה באותו דרייב, שארך 11 מהלכים, 6:15 דקות ונגמר בפליי אקשן, יציאה שמאלה, ומסירה פשוטה לאנתוני מילר שהשתחרר משמירה אישית. טרוביסקי עם ט"ד שני במשחק, לראשונה בקריירה – וכמובן אנתוני מילר עם הט"ד הראשון שלו.
אבל אז הגיע הרבע הרביעי. ולמספר 3 שלבש הלילה לבן יש קייס לא רע לתואר "שחקן הרבע הרביעי הטוב בליגה". כל הרעות החולות משלושת הרבעים הראשונים נעלמו כלא היו בדרייב התשובה של סיאטל. ווילסון השלים את כל ארבע המסירות שלו בדרייב הזה לסך כולל של 54 יארד, נעזר במשחק ריצה שהספיק כדי להוריד ממנו מעט לחץ, ומצא את טיילר לוקט עם כדור מושלם לפינה של האנדזון תחת כיסוי צמוד של קייל פולר. נשמע מוכר? טאצ'דאון ל-19 יארד, 17:10, יש משחק.
או לפחות כך זה נראה, אחרי שההתקפה של שיקאגו סיימה עם שלושה והחוצה בדרייב הבא. עם ההזדמנות להשוות, ווילסון ניסה למצוא את רשאד פני לכמה יארדים מהירים, אך פרינס אמוקמרה היה חד, צפה את המהלך ומשם הדרך לאנדזון הייתה קלילה. אמוקמרה חתם משחק מעולה שלו עם חטיפה וט"ד, כשגם הפעם קריאת המהלך של שוטנהיימר בהינתן הסיטואציה הייתה תמוהה במיוחד.
הסיהוקס לא התכוונו לוותר גם הפעם, רק שגם בדרייב הבא ראסל ווילסון רשם איבוד כדור. ווילסון התקדם מהפוקט הקורס וחיפש כדור עומק, אך לא לקח בחשבון את דני טראוויית'ן שהגיע מאחוריו. ווילסון שמט מידיו את הכדור ואת כל שאריות המומנטום שצברה סיאטל רק כמה דקות קודם.
סיאטל סיימה את המשחק עם דרייב גארבג' טיים אחרון של 99 יארד, שהפך לטאצ'דאון השני של הטייט אנד וויל דיסלי בשני משחקים. אך זה היה, כנהוג לומר, מעט מדי ומאוחר מדי.
הסיהוקס והברס נפגשו לפני שלוש שנים בפעם האחרונה, אז ניצחו הסיהוקס בתוצאה 26:0. אין ספק שכעת, יחסי הכוחות שונים בתכלית. סיאטל ושיקאגו הן שתי קבוצות שהולכות בדרכים מנוגדות. הלילה נפגשו שתי הדרכים הללו, ומשחר היום הבא, שתי הקבוצות ימשיכו, עם הגב אחת לשנייה, כל אחת לכיוון שלה.
