ההעברת הלפיד בטניס התרחשה באופן כמעט מושלם. כשרוג'ר פדרר ורפאל נדאל החלו את ההתפתחות שלהם, פיט סאמפרס כבר ירד מהמגרשים וכמו עוד כמה אחרים, אנדראה אגאסי החל להרגיש את הקריירה חולפת לו מול העיניים. גם התחלופה בין הדור הנוכחי לעתיד נראית חלקה במיוחד, רוג'ר פדרר לא יהיה יכול להמשיך עוד זמן רב, השעון הביולוגי שלו מתקתק בעוצמה. גם השור ממיוארקה לא יכול להתחמק מרוח הפציעות ומפאת זו אני גם לא רואה לו יותר מדי זמן. הדור החדש של השחקנים הכולל את אלכסנדר זוורב הגרמני, דייויד גופן הבלגי וכמובן דומיניק ת'יים האוסטרי. הפנומן האוסטרי יחגוג את יום הולדתו ה-25 בשלישי לספטמבר, הוא כבר הגיע לגמר גראנד סלאם אחד השנה (גמר הרולאן גארוס השנה בו נתן קרב מכובד לרפאל נדאל), האם יש לו סיכוי להתעלות על ההישג הקודם ולקחת הביתה את הצלחת?
בוא ננתח את שני המשחקים הראשונים של ת'ים בתחרות: בסיבוב הראשון הוא נפגש בבסיץ' הבוסני הממוקם במקום ה-83 בעולם. ת'ים סיים את העניינים במהירות, האוסטרי איבד 8 משחקונים בלבד בשלוש מערכות, כל מערכה נמשכה כחצי שעה בממוצע. משחק כמעט משולם של ת'ים. הוא היה מאוד אגרסיבי ומדויק, שלושה עשר אייסים בניגוד לשתיים של יריבו, ההגשה הראשונה שלו הייתה מאוד עוצמתית ואפקטיבית, 43/45 בהגשה הראשונה, יותר מ-90%. בשביל לנצח בטורנירים כאלו, השחקנים הבכירים צריכים לסיים את המשחקים הקלים באופן יחסית מהר בשביל להימנע מתשישות.
בסיבוב השני הוא פגש ביריב יותר קשוח, ג'ונסון המקומי שנמצא 52 מקומות מעל היריב הקודם של ת'ים. המשחק הזה היה מאוזן ושיוויוני מאוד, ג'ונסון ניצח את המערכה הראשונה בשובר שיוויון צמוד, האוסטרי השווה במערכה העוקבת לפני שג'ונסון החזיר לעצמו את היתרון. ת'ים הראה אופי ונחישות, ניצח את שתי המערכות הבאות בצורה מרשימה, כולל את האחרונה בה הפסיד משחקון אחד בלבד. ת'ים לקח ניצח כל קטגוריה סטטיסטית בחוט השערה: 12 נקודות כלליות יותר (150 לעומת 138) טעות כפולה אחת פחות (6 לעומת 7) ושתיים פחות טעויות עוד מוכרחות (38 לעומת 40).
לסיכום, לאוסטרי יש סיכוי טוב מאוד לנצח את הטורניר, במידה וימשיך את הכושר הנוכחי שהציג בחודשים האחרונים. עדיין יש מתחרים מצוינים בתחרות ות'ים לא נופל מאף אחד מהם.
