אנה קורניקובה היא האנטי-תזה של הסטראוטיפ הסובייטי. היא אינה אגרסיבית או מתעלמת מהעולם החיצון בשביל להתפקס בעבודתה, היא דווקא אלגנטית ששילבה את חייה האישיים לצד הקריירה המצליחה שלה. זהו הסיפור על האישה שעברה מהכפור הרוסי לפלורידה שטופת השמש, בנוסף לקריירת טניס "מרשימה" בדרך…
אנה סרגייבנה קורניקובה נולדה ב-7 ליוני 1981, במוסקבה, בירת ברית המועצות דאז. מגיל צעיר המחבט היה דבוק לה ליד, היא רכשה לעצמה סגנון אלגנטי שלא מאפיין טניסאיות בדרך כלל, שינוי מרענן ממה שאנו בדרך כלל חוזים בו בטניס העולמי. קורניקובה כבשה את עולם הטניס בסערה, בשנת 1999 כאשר היא הייתה בת 18 בלבד, היא זכתה בגראנד סלאם הראשון שלה עם חברתה לפשע: מרטינה היגינס. בכך אנה טבעה את חותמה כאחת מהמתמודדות הצעירות ביותר בהיסטוריה שזוכה בגראנד סלאם, כאשר במקום הראשון ניצבה אותה היגינס שזכתה ב"אוסטרליאן אופן" בגיל 16 ושלושה חודשים.
לראות את הצמד חמד הזה ביחד על מגרשי הטניס היה מראה שכיח, יחדיו הן גרפו שישה עשר מקומות ראשונים בטורנירים לאורך הקריירה המשותפת של שתיהן. קורניקובה עפה טוב גם בסולו, היא הייתה מדורגת בין ה-20 הטובות בעולם למשך תקופה ארוכה ביותר, היא אפילו ניצבה במקום השמיני לתקופה קצרה בנובמבר 2000 אך היא לא שחזרה חצי מההצלחה שלה עם היגינס לבדה. אנה הגיעה לחצאי גמר רבים אך תמיד הפסידה בסוף. היא לא לקחה טורניר אחד לבדה במשך כל הקריירה שלה.
הכתם הזה מכתים את הקריירה שלה עד היום, כיצד שחקנית שנחשבה כה טובה תמיד נחנקה ברגעי הסיום זו שאלה שקשה מאוד להשיב עליה. אולי השאלה האמיתית שצריך לשאול היא כזו: האם נתנו לה הנחות בשל המשחק הטוב שלה בגזרות הזוגות?
אני מאמין שנתנו לה הנחות בשל משחקי הזוגות שלה, בנוסף לעובדה שהיא הייתה משב רוח מרענן של אלגנטיות. סגנון המשחק שלה היה מרתק לראות, אמנם הוא הוכח לא אפקטיבי במיוחד. כל הטניסאיות הדגולות בהיסטוריה ניחנו במכות עוצמתיות עם המחבט, משהו שקורניקובה לא ניחנה בו, בעיקר בסרבים החלשים שלה.
אני סבור כי יחסי הציבור של קורניקובה עשו לה את הקריירה. היא לא באמת הייתה כה טובה ביחס למתחרות אחרות בזמנה שלא שומעים עליהן, החיוך הכובש שלה וסגנון משחקה שבו את כולם בשבי, רבות נשארו בצללים שלה בשל כך ושלא בצדק.
לסיכום, צריך תמיד לזכור שיש לבדוק את הדברים לעומק, לא כל הנוצץ זהב…
