לא הרבה אנשים יודעים לקום ממכות שהחיים מביאים להם. כמה יודעים לפרוח אחרי התרסקות? ועוד לשבור 26 פעמים שיאי עולם? שנטל פטיקלר, האצנית הקנדית שבגיל 13 בלבד איבדה את היכולת ללכת אך במקום לשקוע בחסרונות של הדבר היא הפכה אותו לקריירה בת 20 שנה שהכניסה אותה להיכל התהילה של הספורט הפראלימפי. עם האמונה שאנחנו לא תמיד שולטים על מה שקורה לנו בחיים אבל בסופו של יום רק אנחנו מחליטים איך להתמודד עם זה היא הפכה לאגדת ספורט. אישה שהתחילה את דרכה בענף שהיה אז בחיתוליו והתחרתה מול גברים, שברה כל שיא אפשרי כשעל כל במה אפשרית דרשה מכולם להתייחס אליה כשווה בין שוות, להתייחס לאדם, לא לכסא גלגלים. הקנדית המוכשרת עמדה על הפודיום הפראלימפי 21 פעמים, ב-14 מתוכם המנון קנדה התנגן. הרבה ספורטאים נוגעים בפסגה, מגיעים לשיא שלהם אך אין להם את היכולת להישאר שם, פטיקלר הפכה לטובה בעולם, במשך למעלה מעשור היא שלטה בענף, וגם כשפרשה היה זה אחרי חמשייה מוזהבת במשחקים בבייג'ין. היא הייתה הספורטאי הפראלימי הראשון שזוכה בחמש מדליות זהב במשחקים. שנטל פטיקלר הפכה את הטרגדיה שלה לסיפור קסום שנכנס להיכל התהילה.
שנטל פטיקלר נולדה בקוויבק, קנדה. הילדות שלה הייתה זהה לזו של בנות גילה עד תאונה ששינתה את מסלול חייה לנצח. בגיל 13 משפחתה ביקרה בחווה של חברים. הילדים יצאו לשחק רכובים על אופני BMX. כשרכבו הבחינו בדלת האסם שהושכבה על הריצפה. הם ניסו לבנות ממנה רמפה לאופניים. שנטל הרימה את הדלת על מנת לאפשר לחבריה להכניס חפצים שהיו זרוקים בסביבה כדי לייצור אך ההגבהה אך הדלת הייתה כבדה מדי עבור ילדה בת 13 ובשלב מסויים הדלת קרסה על רגליה של שנטל. הרופא בבית החולים בישר כי הנפילה של הדלת הכבדה על הרגליים של הילדה הביאה לשיתוק. מכאן והלאה חייה של הקנדית הצעירה השתנו לנצח. כסא הגלגלים הפך לחלק בלתי נפרד מחייה. למורה לחינוך גופני בבית הספר בו למדה הייתה השפעה רבה עליה והוא המליץ לה לשחות על מנת לחזק את השרירים שלה, כך שתוכל לתפקד טוב יותר. הסביבה שלה תמכה בה ובבית הספר הותקנה מעלית, כמו כן גם האוטובוס שהיה אוסף את הילדים הותאם כך שתוכל לעלות ללא בעיה.
ארבע שנים מאוחר יותר פטיקלר נחשפה לראשונה לספורט כיסאות גלגלים. הענפים הפופולאריים בשנים אילו היו הריצה וכדורסל. שנטל בחרה בריצה שם פגשה את מאמנה פייר פומרלו. אחרי שלושה חודשי אימונים הגיעה התחרות הראשונה. כסא גלגלים מותאם לספורט תחרותי יקר מאוד ומשפחתה של פטיקלר לא יכלה לממן לה הוצאה יקרה והיא נאלצה להתחרות עם כסא שהורכב מכסאות גלגלים מיד שנייה. את אותו מירוץ היא סיימה במקום האחרון אך תשוקה שלה לענף והרצון להשתפר הניעו אותה הלאה. לאחר אחד המירוצים אמרה למאמנה בנאיביות כי יש לה את התחושה שהיא הטובה בעולם אך היא צריכה להיות מהירה יותר. באותה תקופה הענף היה בחיתוליו, עדיין לא הייתה הפרדה בין גברים לנשים ולמרות הפערים הפיזיים הקיימים בין המינים היא נחשבה לפוטנציאל הגדול ביותר בקבוצה בה התאמנה. שנטל ייצגה את קנדה במשחקי חבר העמים באוקלנד, ניו זילנד, שם זכתה במדליית כסף. אך מכיוון שריצת כסאות גלגלים לא הוכרה כענף רשמי, המתחרים בו לא יכלו להשתתף בטקס הפתיחה. ב-1991 פטיקלר מנתה את פטר אריקסון למאמנה, שהיה גם מי שהפך אותה לטובה בעולם.
תחילתו של סיפור ההצלחה של הקנדית היה במשחקים הפראלימפיים בברצלונה 1992. שם זכתה בשתי מדליות ארד במקצים 200 מ' ו-800 מ'. האצנית הבינה כי ההבדל בין מדלית ארד לזהב הוא לא רק המיקום על הפודיום אלא עבודה קשה והתמדה באימונים, באחרון היא לא הצטיינה במיוחד אך הרצון להפוך לטובה בעולם הניע אותה להשקיע. ואכן שנתיים לאחר מכן את אליפות העולם שנערכה בברלין, פטיקלר סיימה עם שתי מדליות זהב במקצים 100 מ' ו-200 מ'. במשחקים הפראלימפיים ב-1996 פטיקלר שברה שיא עולם ב-100 מ' ועצרה את השעון על 16.70 שניות. את אותם משחקים היא סיימה עם מדלית זהב נוספת במקצה 200 מ' ו-3 כסף (400 מ'. 800 מ', 1500 מ'). בסידני 2000 היא סיימה ראשונה במקצים 200 מ' ו-800 מ' ושנייה ב-100 מ' ו-400 מ'. משחקי חבר העמים ב-2002 היוו את פריצת הדרך של הספורט הפראלימפי כשהענפים הוכרו לראשונה כרשמיים, המדליות בהם זכו בפראלימפיים התווספו לטבלת המדליות של שאר הענפים. באותם משחקיים שנטל סיימה עם הזהב ב-800 מ'. במשחקים האולימפיים שבאתונה נערכה ריצת ראווה של הספורטאים הפראלימפיים שם פטיקלר זכתה בזהב. במשחקים הפראלימפיים היא זכתה ב-5 מדליות זהב, כשבשלוש מתוכן קבעה שיאי עולם (16.33 שניות ב-100 מ', 51.91 שניות ב-400 מ' ו-2:26.89 ב-1500 מ'). באותה שנה היא נבחרה לספורטאית השנה בקנדה יחד עם פרדיטה פלסיאן. פטיקלר סירבה לקבל את ההחלטה והפרס. כמי שעמדה על כך שלא ישפטו ספורטאי על כסא גלגלים שונה היא ראתה בהחלטה את היחס הלא הוגן לו זוכה הספורט הפראלימפי. במשחקים הפראלימפיים בבייג'ין, הקנדית זכתה בחמש מדליות זהב וקבעה שני שיאי עולם (בשני מקצים בהם התחרתה הגמרים התקיימו בהפרש של פחות משעתיים, אך זה לא מנע ממנה לסיים ראשונה). המשחקים בסין היו האחרונים של הספורטאית המוכשרת שנפרדה מהמסלול.
אחרי הפרישה שנטל לא נפרדה מהספורט. הקנדית אימנה את המשלחת הבריטית בלונדון-2012. ב-2016 שנטל נכנסה להיכל התהילה של הספורט הפראלימפי. דלת אסם בגיל 13 שינתה את מסלול חייה, ספורט, הפך מדבר שלא דיבר אליה לחלק בלתי נפרד ממנה.
