הבחירה מספר 2 בדראפט 2017 נזרק היישר אל המים העמוקים וקיבל הופעה בכורה בסיטואציה הכי קשה שאפשר לדמיין. הוא עשה מה שמצופה ממנו, וזה לא לטבוע. הנה כמה נקודות על הניצחון של מינסוטה 20-17 במאנדיי נייט
- מול סולג'ר פילד מלא שבא לראות רק אותו, במאנדיי נייט, באמצע העונה, בלי רסיברים ראויים לשמם למסור להם ולמעשה עם קבוצה שלמה מפורקת מנטלית לפחות כמו שהיא מפורקת פיזית, נגד מינסוטה במשחק שמהווה גם יריבות בית חשובה וגם מפגש עם אחת ההגנות הטובות בליגה. אלה הנסיבות בהן עלה מיצ'ל טרוביסקי למשחק המקצוענים הראשון שלו. בהתחשב בכל זה, לאוהדי שיקאגו יש מקום לאופטימיות זהירה. זה ייקח הרבה זמן אבל לדעתי יש לטרוביסקי עתיד בליגה הזאת.
- כמובן שבהווה ובעתיד הקרוב טרוביסקי לא ייראה כמו ק"ב פותח ב-NFL, וכך היה גם במשחק הראשון שלו. נכון, הוא ביצע כמה מסירות יפות מאוד לכל הטווחים, הראה קור רוח ואף הצליח לייצר כמה מהלכים טובים מאוד באלתורים מחוץ לפוקט. ובעיקר – הוא לא נלחץ וכמעט ולא עשה טעויות. אבל כל הקריאות שהוא קיבל היו מהירות וקלות ולמעשה הוא לא עבר פרוגרשנס בכלל. הוא מסר רק לקריאה הראשונה שלו, שאם היא לא הייתה פנויה הוא היה מתחיל לסקרמבל ולאלתר. נצרף לזה גם החלטות לא טובות לפרקים, במיוחד הטאצ'דאון שהיה חייב להיחטף. בעייתי? בוודאי. לא ייקח את שיקאגו לשום מקום? לא במצב הזה.
- שוב, זה שהוא נראה כמו ק"ב לא מוכן למקצוענים עכשיו זה בסדר לחלוטין בהתחשב בכל הנסיבות ובעובדה שהוא באמת לא מוכן. נראה שהראש שלו נמצא במקום הנכון ומכאן הוא רק ישתפר. אני באמת לא מסוגל להגיד שהיה פה משחק פוטבול טוב של טרוביסקי, כי זה לא היה. אבל זה לא באמת היה אמור להיות. בהתחשב בנסיבות, לא הייתי דואג אם הייתי אוהד ברס.
- מהצד השני, מינסוטה נהנתה ממשחק הגנתי ברמה גבוהה מאוד פעם נוספת ובעצם רוב המשחק לא באמת היה רסיבר פנוי לטרוביסקי למסור לו. עם סקנדרי מצויין שכולל את הקורנר הטוב בליגה עד עכשיו השנה, אחד הסייפטים הטובים בליגה, צמד ליינבאקרים עילית וצמד מגני קצה עילית, כל מה שמינסוטה צריכה זה קצת יציבות בתפקיד הק"ב ויש פה פוטנציאל רציני לקונטנדרית.
- האובדן של דלווין קוק נראה פה לעין מאוד. מארי, כהרגלו, לא הצליח לייצר יארדים מעבר למה שהליין שלו חסם לו. מול קבוצות שלא נאלצות לשחק עם הליינבאקר אמצע השמיני והתשיעי שלהן, יהיה הרבה יותר קשה למינסוטה לייצר יארדים על הקרקע. הריצה הארוכה של מקינון לט"ד הייתה תוצאה ישירה של זה.
- קו ההתקפה של הויקינגים נראה נהדר בארבעת השבועות הראשונים והלילה קצת קירטע. מייק רמרס ספציפית התחיל להזכיר את אותו מייק רמרס מסופרבול 50. זה מזכיר מאוד את פתיחת העונה שעברה במינסוטה.
- ההחלטה להחזיר את ברדפורד התבררה כאיומה ונוראה וההתעשתות של מייק זימר יכלה להיות המהלך שהציל את מינסוטה מהפסד כואב כאן. הוא פשוט לא נראה מאה אחוז, החזיק את הכדור הרבה יותר מדי וקיבל החלטות איומות איתו. הברך כנראה עדיין הפריעה לו ועכשיו הפציעה גם הוחמרה.
- מזלה של מינסוטה הוא שקייס קינום מתחיל להיראות כמו בקאפ ברמה גבוהה. ואולי הוא מצא את הנישה שלו כאן במינסוטה – גיבוי ולא יותר מזה. עוד משחק או שניים נטולי טעויות רציניות יכולים להיות בדיוק מה שמינסוטה צריכה לפני שברדפורד חוזר לכשירות מלאה.
