- המשך סדרת כתבות ההקדמה לעומת 2017-18 של ה-NFL, להלן הבית הצפוני של ה-AFC או יותר נכון AFC North:
קליבלנד בראונס
מאזן העונה האחרונה: 1-15:
הסבר תחילתי:
ברכות לקליבלנד בראונס אשר לא מזמן החליטו להכתיר את דישון קייזר, הקוורטרבק אשר בחרו אמש בדראפט. את האמת, אני לא מופתע, קייזר הפתיע את כולנו במוקדמות העונה כאשר היה נראה באמת כמו הקוורטרבק הכי מוכן מכיתת הדראפט האחרונה. לקליבלנד השתלם מאוד לבחור אותו באמצע הסיבוב השני, לאחר שנפל המון מקומות מתחת למקום שציפו שבו ייבחר. קליבלנד היו מתונים מאוד בסיבוב הראשון של הדראפט והביאו רכיבים מעניינים לקבוצה. דייויד אנג׳וקו הטייט אנד, ג׳אבריל פפרס הרב גוני, ומיילס גארט האימתני שכבר איים על הסטילרס בכך שיבצע את הסאק הראשון שלו בקריירה על בן רות׳ליסברגר, בשבוע הראשון נראה האם מלבד העובדה שהוא צעיר אם הוא גם טיפש. מלבד כיתת הדראפט שגונבת מקומות בסגל הפותח של קליבלנד, ישנם גם המון שחקנים שהמועדון יוכל להשתמש בהם לטובתם: בעמדת הרנינגבק אייזייאה קרואואל שנחשב ממוצע, אבל משתפר משנה לשנה בשלושת שנותיו בליגה. קורי קולמן, הרסיבר שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט הקודם, ששיחק פחות בגלל פציעה בתחילת העונה, והוא התקווה של הקבוצה להשלים את החלל שחסר לקבוצה עם לכתם של טרל פריור לרדסקינס וג׳וש גורדון לגמילה. גם בהגנה עדיין קיימים כמה נקודות אור עיקריים: כריסטיאן קירקזי שהוביל בקבוצה במספר הטאקלים, וג׳יימי קולינס הליינבאקר המוביל של הפאטס בשנה שעברה. אבל אם יש דבר שיצא הכי משתלם מבחינת הקבוצה – קו ההתקפה. ג׳ו תומאס וג׳ואל ביטוניו המצויינים עומדים לקבל לקבוצה את הגארד קווין זייטלר מהבנגלס וג׳יי סי טרדר הסנטר מהפאקרס. לא מזמן קליבלנד הנחיתה פצצה בכך ששחררה את הקורנר הותיק שלה ג׳ו היידן שעבר תוך כלום זמן לפיטסבורג, מהלך זה מראה שקליבלנד בדרך להתחדש ולהיות צעירה יותר. קליבלנד תתן לקייזר את הקו החזק ביותר שאי פעם היה בתקופת ג׳ו תומאס, אסור לו לפספס את ההזדמנות להשפיע, אבל תמיד זכרו – קליבלנד עלולה להשאר קליבלנד. נראה אם השנה השטן יוכל למצוא קורבנות למנחוס העצום שיש לקבוצה כבר עשרות שנים.
הסבר הלו״ז/יריבות בעונה הסדירה:
קליבלנד תיכנס לעונה שהציפיות בכדי להיות קבוצה יותר טובה מבשנה שעברה זה לנצח רק 2 משחקים, יעד קל מאוד לקבוצה. שבוע 1 מול הסטילרס עומד להיות ניסיון קיום נדר שמיילס גארט קיים בכך שאמר שיעשה את הסאק הראשון שלו בקריירה על ביג בן, יחד עם זאת, זה המשחק הראשון של ג׳ו היידן בפיטסבורג – וזה מול הקבוצה שבחרה אותו בסיבוב הראשון בדראפט. כל יריבה שתהיה לקליבלנד במהלך העונה תיחשב לפייבוריטית לנצח, אך קליבלנד המחודשת מעט תוכל להטיל פצצות לחלק מהקבוצות הקטנות: שבוע 16 בשיקגו, שבוע 5 מול הג׳טס, ושבוע 3 מול הקולטס כל עוד אנדרו לאק לא כשיר לשחק. עדיין ישנם יריבות שמולם הסיכויים לנצח שואפים לאפס, אבל אולי קליבלנד יוכלו להפיל איזה גוליית אחד. ההפרש בין קליבלנד לפיטסבורג ניכר, אבל ביניהם לבין סינסינטי או בולטימור מצטמצם מאוד, וכן בארבעת המפגשים מול שני יריבות אלה עלולים אנו לצפות בהפתעות.
תחזית שחקנים שיהיו הכי משמעותיים:
מיילס גארט, קצה הגנתי:
לא בושה לקליבלנד שנכניס רוקי לרשימת המשמעותיים בקבוצתם. גם אם גארט ישחק טוב בעונה וגם אם לא, יש חשיבות עצומה לכל דקה שלו על המגרש. במהלך האופסיזן לאחר שנבחר ראשון בדראפט האחרון בצורה הכי ברורה שיכלה להיות, גארט קצת הרשה לעצמו להתחרפן. לגארט יש מזל שהוא לא בצבא, עוד לא עלה על מדים וכבר מתכנן איך ייראה הסאק הראשון שלו ייראה, אני מדמיין איך המפקד יורד עליו. אני מאמין שגארט יהיה משמעותי מאוד גם אם הוא ישחק טוב וגם אם רע. קבוצות עלולות להרגיש מאוימות ממנו ויעשו עליו שמירה כפולה – הגבלה מעולה שתחליש אותו סטטיסטית, אבל תחזק את ערכו במשחק. אז גארט, מאחל לך בהצלחה בדרכך בקבוצתך החדשה, וזכור שגם לקצה ההגנתי האחרון שנבחר ראשון בדראפט הייתה עונת רוקי גרועה.
ג׳ו ת׳ומאס, טאקל התקפי:
9,684, מספר המהלכים הרצופים בהם ג׳ו ת׳ומאס שיחק. כמות מטורפת ב160 המשחקים ששיחק ב10 שנות הקריירה העצומה שלו. ג׳ו מתקרב בענק לעבר היכל התהילה: הוא נבחר בכל שנה לפרובול ו6 עונות לסגל ה"אול פרו". ג׳ו התייחס העונה למחקר על סיכוי של90% משחקני קו ההתקפה יהיה איבוד זיכרון במוחם. ג׳ו הבטיח לקבוצתו את העונה ועוד עונות לעתיד לבוא, וכל זאת בקבוצה שלא קרובה להוקיר לו תודה על ידי אליפות או בכלל מקום בפלייאוף. שאפו!
אייזייאה קרואואל, רנינגבק:
התקדמות איטית אך מבטיחה יש לקרואואל: כמעט אלף יארדים ו4.8 יארדים לנסיון ריצה בעונה שעברה שבה הוכרז כרנינגבק המוביל של הקבוצה. קרואואל יקבל תמיכה טובה מקו ההתקפה שהשתפר לקבוצה, וינסה לשפר את הישיגיו בעונתו הרביעית בליגה.
התוספת המשמעותית ביותר:
קווין זייטלר – גארד מהבנגלס, ג׳יי סי טרדר – סנטר מהפאקרס:
טובים השניים מן האחד, ג׳ו ת׳ומאס לא יהיה לבד. קו ההתקפה של הבראונס חוטף את השיפור של העשור, בהוספת טרדר וזייטלר אל הקו שאמש היה בשליטת ת׳ומאס וג׳ואל ביטוניו. כתוצאה מקו רציני כזה, דישון קייזר יקבל זמן וביטחון בניסיונות הזריקה, קרואואל יוכל להעלות את אחוזי המהלכים החיוביים שלו, ולמנוע פציעות רבות.
שחקנים/מאמנים שחייבים להשתפר:
דישון קייזר, קוורטרבק:
נמאס לי לראות את המועדון האומלל הזה מאתר קוורטרבקים כמעט כל שנה בעשרות השנים האחרונות. קליבלנד הביאו את אוזוויילר שהוחתם לפני שנה לחוזה עצום ולא שיחק ברמת החוזה שקיבל כלל, אך במחנה האימונים היה נראה טוב ע"פ המאמן הראשי יו ג׳קסון – למרות כל זאת, הוא שוחרר אמש מהקבוצה. לעומת זאת, קייזר שרק השנה יהיה שחקן רשמי בליגה, הוערך כבחירה בסיבוב הראשון ונבחר בסיבוב השני ע"י קליבלנד לאחר שכבר השתמשו ב3 בחירות שונות שלהם בסיבוב הראשון. קייזר עלול להיות גניבת דראפט מוצלחת מאוד של קליבלנד, בעיקר לאחר הופעת מוקדמות העונה שדפק מידי שבוע. לקייזר תינתן ההזדמנות להוכיח שהוא לא מצטרף לרשימת ה"באסטים" של הקבוצה.
סיכום:
אני מניח שלקליבלנד יש שיפור בלתי רגיל, אפילו הם קיבלו סבלנות ומתינות תוך כדי הדראפט המצויין שהיה להם. כרגע מבין הקוורטרבקים בכיתת הדראפט הנוכחית קייזר היה נראה הכי מוכן, ולכן הוא ייפתח. העזרה שיקבל מקו ההתקפה תהיה גדולה, אבל המשימה לנצח קבוצות תהיה בשבילו קשה מתמיד. מיילס גארט וג׳אבריל פפרס יהיו מאוד אפקטיבים בהגנה, אבל יחד עם זאת, הם יהפכו בקרוב להיות המנוע של ההגנה לאחר שחרורו של ג׳ו היידן, השחקן ההגנתי הכי חזק שהיה לקבוצה ב4 שנים האחרונות. העונה הקרובה תהייה יותר טובה מה1-15 של שנה שעברה, אבל עדיין לא שווה מקום בפלייאוף.
ניחוש המאזן בעונה הקרובה: 5-11
סינסינטי בנגלס
מאזן העונה האחרונה: 6-9-1:
הסבר תחילתי:
סינסינטי בשנה שעברה עברה דבר לא פשוט, את העונה שעברה היא הפסידה בעיקר בגלל פציעתו של איי ג׳יי גרין, מדהים שקבוצה מאבדת כל סיכוי להתקדם בגלל רסיבר. סינסינטי היו מגיעים ל275 יארדי מסירה למשחק כאשר איי ג׳יי גרין נכח בכל המשחק, ורק 217 יארד למשחק בכל פעם שלא שיחק פלוס מול הג׳ייאנטס ששם גמר את העונה. סביר להניח שמה שקרה לגרין גרם לבנגלס לבחור השנה בדראפט בבחירה התשיעית סה"כ בג׳ון רוס, הרוקי ששבר את שיא ריצת ה40 יארד בקומביין עם 4.22 שניות. רוס יביא מהירות אך גם עלול להיות חשוף מאוד לפציעות ברגליו. על אף המאמצים לתקן את החסר מאחורי הרסיבר הכי טוב שלהם מאז צ׳אד אוצ׳וסינקו ג׳ונסון, האופי של הקבוצה נשאר אותו אופי. הליינבקר וונטז בורפיקט, שידוע לשמצה בתור השחקן הנענש ביותר כאשר מדובר בעבירות טאקלים, והפוצע הסדרתי של שחקני פיטסבורג למיניהם, יורחק לשלושת המשחקים הראשונים של העונה בגלל זינוק אכזרי מיותר במוקדמות העונה על הפולבק אנת׳וני שרמן של קנסס סיטי. בורפיקט מוגדר כשור מועד, וכעת יצטרך להתמודד עם קנסות ומעקב צמוד של הליגה בכל טאקל או דחיפה שיבצע. עוד שחקן מעניין שבקרוב יופיע הרבה בתלבושת המנומרת של הבנגלס יהיה ג׳ו מיקסון, רנינגבק רוקי שהיה מעורב בפרשיות אלימות על נערה מהקולג׳ בו היה. עברו מספר שנים טובות מהמקרה הרע הזה, ומיקסון יצטרך להתקדם בקבוצה שמכילה מעורבי פרשיות סדרתיים הכוללים את בורפיקט והקורנר אדם "פקמן" ג׳ונס. מיקסון יילחם למען שיפור משחק הריצה שהתדרדר מאוד עם ג׳רמי היל בשנה שעברה. אך הדבר הכי נורא שיכל לקרות לסינסי השנה זה לכתם של אנדרו וויטוורת׳ וקווין זייטלר מקו ההתקפה של הבנגלס. איך בדיוק אמור אנדי דלתון למסור כדור מהר לגרין כאשר יהיה מוקף בלחץ ובלי ה40% הטובים מהחומה אליה היה רגיל כבר מספר שנים טובות?
אקנח בכמה נקודות חיוביות בקבוצה: הטייט אנד טיילר אייפרט יחזור לנסות לחדור שוב לטופ בתפקידו, כאשר לפני שנתיים הוא היה ראש בראש עם גרונק מהפאטס על כמות הטאצ׳דאונים. קו ההגנה שעדיין אש, ג׳ינו אטקינס וקארלוס דנלאפ נחשבים כצמד שחקני קו ההגנה מהחזקים בליגה, ולא קרובים להתדרדר מהמעמד. ושני שחקני הגנה אחורית שמאוד חבויים בהגנה שפעם הייתה מאיימת מאוד בבית הסוער הזה – הסייפטי ג׳ורג׳ איילוקה והקורנר דרה קירקפטריק.
בסופו של יום, ההגנה תשתדל כמו שהיא יודעת, תסתבך ב3 המשחקים הראשונים בלי בורפיקט, אבל ההתקפה תלויה המון בדלתון וקו התקפתו. בנגלס לא קרובים לאיים על המקום הראשון בבית, אבל יעצבנו הרבה קבוצות.
הסבר הלו״ז/יריבות בעונה הסדירה:
סינסינטי יעמדו לצד לו"ז יותר קל מהרגיל. לאחר עונה מצומצמת מנצחונות ודלת אמצעים בהזזת הכדור רחוק יותר, סינסינטי סיימו כקבוצה עם המקום ה24 מתוך 32 הקבוצות. קבוצה שלפני שנתיים עלתה לפלייאוף במקום השלישי בקונפרנס, נפלה למקום שקשה לקום ממנו. בעונה הזאת, סינסינטי מעדיפים להיות קבוצה התקפית מאשר הגנתית. מה שיכול לעזור להם מול הגנות כמו אינדיאנפוליס, באפלו, שיקגו, ודטרויט. ארבעת הקבוצות האלה כרגע בעלות כמות בלתי מספיקה של אמצעים לעצור את הנמרים. לעומת זאת, סינסינטי יצטרכו להזהר מחלק מהקבוצות, בגלל האובדן של שחקני קו ההתקפה, לסינסי יהיה קשה לעמוד מול ג׳דביאון קלאוני וג׳יי ג׳יי וואט מהטקסנס, מול בראנדון וויליאמס וסי ג׳יי מוזלי מהרייבנס, קאמרון הייוורד וסטפון טואיט מהסטילרס, מיילס גארט מהבראונס, קלאיס קמפבל ומאליק ג׳קסון מהג׳גוארס, איזיקיאל ענסה והאלוטי נאטה מהליונס, מייק דניאלס וניק פרי מהפאקרס, ואברסון גריפין ולינבאל ג׳וזף מהוייקינגס
דטרויט עם הבנגל לשעבר מארבין ג׳ונס, אהרון רודג׳רס והפאקרס, לאק והקולטס, מאריוטה וטנסי, והקילר ביז (דבורים מרצחים – כינוי לבן, בל, בראון, וברייאנט מהסטילרס). סינסינטי יכולים להגיע רחוק, אך לאנדי דלתון העבודה רק נהיית יותר ויותר קשה.
תחזית שחקנים שיהיו הכי משמעותיים:
איי ג׳יי גרין, ווייד רסיבר:
6 שנים, בכולם הוא נבחר לשחק בפרו בול, ודומיננטיות רצינית בכל שנה. איי ג׳יי הוא ללא ספק השחקן הטוב ביותר של הקבוצה כל עונה מאז שנכנס לליגה. גרין רשם בכל עונה מעל 1000 יארד חוץ מבעונה האחרונה שלו שבה רשם 964 יארדים ב10 משחקים בלבד. אם הוא היה ממשיך בקצב הזה, הוא היה רושם 1543 יארדים – יותר מכל רסיבר אחר ב2016. אבל הפציעה קטעה לו את הטירוף שבו הוא היה. העונה הקרובה תהיה מאוד משמעותית עבור איי ג׳יי, בשנתיים האחרונות הבנגלס בוחרים רסיברים בשני הסיבובים הראשונים של הדראפט – ולא נראה כאילו מישהו מתקרב לרמתו הגבוהה של גרין. האם הפציעה גמרה את גרין או חיזקה אותו? את התשובה נדע בקרוב מאוד.
ג׳ינו אטקינס וקארלוס דנלאפ, קו הגנה:
נבחרי דראפט 2010, דנלאפ בסיבוב השני, אטקינס בסיבוב הרביעי, צברו ביחד בשנתיים האחרונות 41.5 סאקים – 55.33% מהסאקים שביצעה הקבוצה באותה תקופה. שניהם נבחרו לפרובול בתקופה זו, ושניהם לא נראים כאילו משהו יכול לעצור אותם. הם האביזר החזק ביותר שיש בהגנת הקו, וימשיכו להיות ככה במהלך כל העונה כל עוד הם לא ייפצעו.
ג׳ו מיקסון, רנינגבק:
נמאס מג׳רמי היל, אז מביאים רנינגבק חדש. מיקסון הביא הופעת מוקדמות עונה סבירה אך לפחות מראים כי הוא כנראה יהיה הפותח החדש בתפקיד. היל קבע שתי עונות נוראיות עם ממוצע של 3.7 יארדים לנסיון ריצה, ובמזל עדיין בקבוצה הזאת כאשר הוא גם לא בטוח אם בכלל יופיע במגרש בשבוע הראשון. גם ג׳יובאני ברנרד לא במצב של לשחק בקרוב לאחר קריעת הגיד בעונה שעברה. מה שמפנה מקום למיקסון שהתדרדר בדראפט בגלל אגרוף שנתן לנערה לפני שנתיים שלוש. נקווה שייתן אגרוף בלב להגנות שיפספסו אותו ויתחיל להחזיר עונות ריצה טובות שהיו לקבוצה כמו עונת 1988 של איקי וודס.
התוספת המשמעותית ביותר:
ג׳ון רוס, ווייד רסיבר שנבחר בדראפט:
הבחירה התשיעית בדראפט האחרון, ושיאן הקומביין בריצת ה40 יארד בכל הזמנים. רוס מהווה איום על קורנרים בשלל הגנות, בעיקר ברגע שפשוט יצליח להתנתק מהם למרחק מטר בלבד, ומשם זה רק עניין של ייאוש הקורנר ששומר עליו. מלבד זאת, עליו לשפר מעט את התפיסה וההיעמדות מפציעות בכדי להתקדם. כל זאת בכדי להיות מספר 2 בתפקיד אחרי גרין, אך הפעם במקום תופס שנראה כמו כדורסלן – עומד רסיבר שנראה כמו אצן.
שחקנים/מאמנים שחייבים להשתפר:
וונטזה בורפיקט, ליינבקר חיצוני:
הפתיחה הכי גרועה ששחקן בשנתו האחרונה לחוזה יכל להקלע אליה: חבטה חזקה בשחקן חסר הגנה-עצמית שבלטה מאוד בפני השופטים העמידה את השחקן בהשעיה מחמישה משחקים שלאחר ערעור פחתה לשלושה. זה מסתדר מצויין עם העבר הקשוח של בורפיקט שלפני שנתיים מול הסטילרס במשחק הפלייאוף האחרון של הקבוצה פצע את ביג בן ואנטוניו בראון, וגם גרם ביצע את העבירה שהכריעה את המשחק. כרגע בורפיקט מקבל גיבוי של המאמן מארבין לואיס שגם שהותו בקבוצה לטווח ארוך אינה מובטחת לו בכלל, אבל הוא כבר עושה את הטעויות האלה פעם אחר פעם. אז העובדה שהוא הליינבקר הכי חזק בקבוצה תעזור לו, אבל העובדה שהוא נעדר ממנה בגלל הגזמה במוקדמות העונה (משחק טפל כאשר מקומו של בורפיקט בסגל הקבוצה של 53 האנשים מובטח) תעצבן כל אוהד של הקבוצה. אני בספק אם בורפיקט יילמד מההשעיה אותה עומד לקבל בקרוב, ואם ישוחרר בשנה הקרובה – אני מאמין שדאלאס קאובויס ששופעת שחקנים שמושעים ומסתבכים, תשמח לקבל שחקן כמו בורפיקט.
סיכום:
כי אמיתית היא (שחקניה), ולא סמל (מעולם לא הייתה סמל בליגה), ולא דגל (אינה כבר מאיימת מדי על קבוצות) ולא אות (על אף העובדה שהלוגו הוא האות B) – אך העבר מאחוריה נראה הרבה יותר הגיוני מהבאות. אין כמו חידושים בקבוצה, אבל לאט לאט זוגות באים והולכים ומוחלפים בסימני שאלה: מוחמד סאנו ומארבין ג׳ונס אינם, אנדרו וויטוורת׳ וקווין זייטלר אינם, וג׳יובאני ברנארד וג׳רמי היל יסופסלו. שוב הקבוצה תלוייה בשני שחקנים: אנדי דלתון מחוּסר קו ההתקפה, ואיי ג׳יי גרין מחוּסר המנוחה.
ניחוש המאזן בעונה הקרובה: 8-8
בולטימור רייבנס
מאזן העונה האחרונה: 8-8:
הסבר תחילתי:
סייפטי העבר של הרייבנס אד ריד יהיה מאוד מרוצה מאיך שההגנה של הקבוצה נראית: ההגנה העמוקה של בולטימור כוללת עוצמה וניסיון יחד עם התחדשות בהגנה. לדאריוס ווב שניזן מריד עוד בתקופת הסופרבול, ג׳ימי סמית׳, אריק וודל שנכנס לשנתו השנייה עם המעצמה לאחר שעבר מהצ׳ארג׳רס, בראנדון קאר שעבר מהקאובויס, טוני ג׳פרסון שעבר מהקרדינלס, ומארלון האמפרי הבחירה ה16 בדראפט האחרון – עוצמה לא חסרה בתפקיד. עם כל זאת גם צמד הליינבקרים טרל סאגס הותיק וזוכה שחקן ההגנה של 2011 וסי ג׳יי מוזלי הצעיר יובילו וילחיצו. וגם בקו ההגנה יש ניצוצות כמו בראנדון וויליאמס שחתם עמם לעוד 5 שנים ו54 מיליון דולר, וכריס וורמלי שמופיע פה ושם במהלכים חשובים. את ההתקפה אפשר לצלוב, סטיב סמית׳ פרש, קמאר אייקן עזב, ובמקומם בא ג׳רמי מאקלין. עמדת הטייט אנד נהייתה עלובה בעיקר בגלל שחרורו של דניס פיתה הטייט אנד הותיק של הקבוצה לאחר הפציעה השלישית שלו בארבעה שנים. אני מחכה ללארי דונל או בנג׳מין וואטסון שינסו לעדן את העמדה. קו ההגנה עדיין יציב על אף עזיבתו של ריקי וואגנר, ולצידו רנינגבק חדש דני וודהד -האלטרנטיבה החדשה בעמדה. והכי קריטי זו דווקא עמדת הקוורטרבק: ג׳ו פלאקו עשה ניתוח בגב ובספק אם ייפתח בתחילת העונה, גם אם הוא ייפתח הסיכון להפצע שוב גדל יותר ויותר, והגיע הזמן לחשוב אם פלאקו נתן באמת עונת 24 מיליון דולר מאז הזכייה בסופרבול ב2013. בכל מקרה רייבנס עדיין תחשב כקבוצה אגרסיבית ומעל הממוצעת אך חסר לה המון בכדי להתקרב לתחרות על פיטסבורג בראש הבית, לפחות אצלם יש את הבועט הטוב ביותר בליגה – ג׳סטין טאקר.
הסבר הלו״ז/יריבות בעונה הסדירה:
מה שמחכה לעורבים השנה זו מטלה לא פשוטה של קבוצה שצריכה לפחד ממצבו של פלאקו. יהיו מאבקים קשים בכדי לאיים איכשהו על הסטילרס שבצמרת: המשחקים הקלים הם שוב הבראונס פעמיים, הברס ואולי הקולטס. המנטלים יותר יהיו מול ג׳גוארס, הליונס, הוייקינגס, הבנגלס פעמיים, והדולפינס. יש יותר מדי מועדונים קשים להבסה: הטקסנס, הטייטנס, הריידרס, הפאקרס, והאוייבת הנצחית – הסטילרס פעמיים. פלאקו עלול לפספס את פתיחת העונה, אבל יש לו עד שבוע 4 מול הסטילרס משחקים די קלים שיוכל להתכונן בזמנם לחזור. כמו כן, רייבנס הם הקבוצה שתמיד תתאים את עצמה כדי להוות איום על הסטילרס – והם מצליחים בכל שנה. השנה הם הגדילו את הסקנדרי בדיוק כשמארטביס ברייאנט חוזר, והביאו את מקלין כשהסטילרס לקחו את היידן ששניהם שיחקו מעולה בעברם. הם מתארחים בגרין ביי בשבוע 11 מיד לאחר שבוע החופש שלהם. להזכירכם בשנה שעברה גרין ביי התעוררה לאחר שבוע 11 שם רוסקו על ידי הרדסקינס 42-24 במשחק ערב יום ראשון מול כל ארה"ב. בכל מקרה, חלומותיהם של הרייבנס יצטרכו להתממש וזה ייקרה בעיקר אם הגנתם תהיה ברמה של הויקינגס או הטקסנס בשביעייה הקדמית. לצערם של בולטימור, הם רק ייפגשו עמם באמצע העונה. אז לסיום, הרייבנס נראים טוב, אך עדיין נראים כמו בוּץ על יד הדורה של הבית – הסטילרס.
תחזית שחקנים שיהיו הכי משמעותיים:
בראנדון וויליאמס, קו הגנה:
באנגלית התפקיד הספציפי נקרא "נוז טאקל" או טאקל אף, בכל מקרה וויליאמס הוא טאקל האף המרוויח ביותר בליגה נכון לעכשיו – עם 54 מיליון ל5 שנים הקרובות כאשר 27.5 מיליון מובטחים לו. בשלושת שנותיו הוא פספס רק 2 משחקים בתפקיד הנורא פציע הזה והביא 104 טאקלים מאז תחילת 2015. בגיל 28, הוא מקבל את הדיל של החיים שלו בקבוצה שידועה כאחת מהיוצרות הגדולות של שחקני הגנה ענקיים. וויליאמס יעשה צרות לקווי התקפה בשלל קבוצות, ובעודו צעיר דינאמי ובריא, הוא מסוגל להתפתח ולהיות נזק עצום מדי שבוע.
מארשל יאנדה, גארד:
אין דרך מדוייקת מדי לדרג את שחקני קו ההתקפה בליגה, אבל מארשל יאנדה לא צריך דרך מדוייקת. יאנדה מאז 2011 מפציץ לטאקלים הגנתיים הזדמנויות להשמיט את פלאקו לרצפה. אמנם מאז ריי רייס, ראנינגבק העבר של הקבוצה שגמר את הקריירה לאחר תקרית אלימה עם אישתו, הקבוצה לא רצה טוב. אבל יאנדה הוא גארד שמפעיל גם את הקו סביבו בעיקר במשחק המסירה. לא עוברים אותו בשמירה והוא נהיה דומיננטי יותר ממשחק למשחק. בשנה שבה מחקר נגד שחקני קו התקפה יוצא ומכריז כי 90% מהשחקנים המשחקים בתפקיד קו ההתקפה סובלים מאיבוד זיכרון, יאנדה לא הולך בדרכו של ג׳ון אורשל (אחד השחקנים המשכילים ביותר בליגה אי פעם) שהחליט לפרוש לטובת שמירה על מוחו. יאנדה הוא אמצעי אמיתי לקו ששומר על קוורטרבק שמתפנק בכסף טיפה לשווא, אבל הןא עצמו שווה כל פרוטה שבולטימור מוכנה לתת לו.
ג׳סטין טאקר, בועט:
אם הזכרתי את וינטרי, כדאי לי להזכיר את טאקר. אני מתאר את טאקר כאוטומטי, מדוייק, שלו, וסימפוני. לאחר עונה מצויינת שלו עם 38 מתוך 39 שערי שדה, טאקר הופך להיות הבועט הטוב ביותר בליגה. יחד עם הכישרון שלו ברגל, יש לו גם כישרון ביכולות הווקליות שלו, כאשר לעיתים הוא גם מהווה כזמר אופרה. זה דבר מעולה שטאקר משלב במשחק שלו: השלווה שבה הוא נמצא באופרה מתממשת בבעיטותיו, ומחזה זה נראה כה אוטומטי ויפה, בעיקר בזכות התנתקותו מהסביבה והמחשבה השלווה על לבעוט כדור ישירות בין שני עמודים צהובים. כלי חשוב בליגה שבשנה האחרונה ראתה מה זה להיות עם בועט לא טוב – שני שיוויוני משחק בגלל פספוסי בעיטות, 12 פספוסי נקודה נוספת לטאצ׳דאונים בשבוע אחד, ושחרור אחר שחרור לבחירת הסיבוב השני בדראפט 2016 רוברטו אגואייו שפשוט לא מצליח להבקיע. כל זה זה כאוס עצום שהליגה תקועה בו, והרייבנס צריכים כרגע לשתוק ולבהות בסערות האלו מלמעלה ולהודות מדי יום על העובדה שטאקר חוסך להם את הדבר, ושגם מאמצע מגרש הוא יכול להכניס שער. תענוג.
התוספת המשמעותית ביותר:
ג׳רמי מקלין, ווייד רסיבר מהצ׳יפס:
לאחר עונת המנחוס של מקלין, הוא מגיע ליעד די מרווח לקראת בואו. מי זוכר שהשחקן הזה הפציץ בפילדלפיה לפני שלוש שנים כאשר הייתה לו את ההזדמנות לראשונה לאחר לכתו של דישון ג׳קסון, 1318 יארד תפיסה, 15.5 יארד לתפיסה, 10 טאצ׳דאונים פרובול ודיל עצום מהקנסס סיטי צ׳יפס 55 מיליון ל5 שנים עם 22.5 מיליון מובטח. מה לעשות שהם חתכו איתו בזמן, לאחר שנתיים כאשר הייתה עונה מאכזבת מאוד שלו בשנה שעברה. הרייבנס חתמו איתו על 11 מיליון לשנתיים עם 7 מיליון בטוחים, חצי ממה שקיבל לפני שנה. לא ניתן עוד להכריע אם זה יהיה שווה את זה, אבל מקלין נכנס לתפקיד בו יהיה לצד מייק וואלאס והתקפה שנחלשת מדי שנה, מקום בו אפשר לעלות ולהיות יותר טוב מהרבה אחרים. בגלל התווספותם של מארלון האמפרי, טוני ג׳פרסון, ובראנדון קאר בסערה לסקנדרי של העורבים, העדפתי לתת למקלין את הבמה לחוד.
שחקנים/מאמנים שחייבים להשתפר:
ג׳ו פלאקו, קוורטרבק:
זה השחקן היחיד שאני מכניס לאגף הזה בלי שליטה על הדרך בה עלול לאבד את התפקיד. פלאקו עבר ניתוח גב במהלך הפגרה, כבר הכמה שבועות הקרובים עלולים להתפספס לו. החוזה כרגע הוא עומד עליו הוא ענק, ומובטח לו כ25 מיליון דולר לכל שנה עד 2021, אבל כמה זה מצער שהוא עוד לא בטוח משחק עם בעיית הגב שלו כרגע. כנראה כרגע נראה שההתלהבות מהובלת הקבוצה לניצחון בסופרבול ב2013 הייתה מוגזמת מדי, ונראה כרגע כי הוא לא בהכרך ישחק באותה רמה. על אף העובדה כי בשנה שעברה הוא מסר לכמות היארדים הגבוהה ביותר בקריירתו העמוסה, ניתוח גב זה דבר משנה מצב לשחקן, וזה קריטי כמו פייטון מאנינג בשנתו האחרונה באינדיאנפוליס. מי יודע איך תשחק שנים אחר כך? פלאקו צריך להיות זהיר יותר, להחליק נכון יותר, ולמסור מהר יותר בכדי לדחות את קץ קריירתו בבולטימור.
סיכום:
הקבוצה הזאת תמיד הייתה הגנתית, וכך היא תשאר השנה. טרל סאגס הוא כעת זקן השבט עם המון ילדים מופרעים מלאים אנרגיות בשביל לרמוס התקפות. יש לעורבים את הנשק המעולה בכדי להיות מההגנות החזקות בליגה, רק שבצד ההתקףי זה בדיוק ההיפך. בהתקפה הרנינגבקים מתחת לממוצע, הרסיברים לא בשיאם, בלבולים ממושכים בתפקיד הטייט אנד, קו התקפה שאיבד כמה רכיבים חזקים, ופלאקו שעלול להיעדר או לשחק זהיר יותר. איום על פיטסבורג בעיקר מבחינה הגנתית, אך בשביל לנצח אותם הם יצטרכו מזל כאשר הם ישחקו התקפה.
ניחוש המאזן בעונה הקרובה: 8-8
פיטסבורג סטילרס
מאזן העונה האחרונה: 11-5.
נפלו בגמר הAFC:
הסבר תחילתי:
עונה שעברה הביאה את פיטסבורג הדומיננטית, פיטסבורג שרצה בשקט עם 7 נצחונות רצופים אל תוך הפלייאוף בהרכב מלא, ומפסידה שלב לפני הסופרבול כאשר נפצע להם השחקן הכי משמעותי במשחק הריצה של הקבוצה. פציעתו של לביון בל גרמה להתקפה להשתמש רק במשחק המסירה בשארית המשחק מול הפטריוטס, מה שגרם להגנה להתרכז פחות בלהגביל את הריצה. בל היה גם בסוף החוזה שלו וננעל במועדון כאשר הסטילרס שמו אותו בפרנצ׳ייז טאג. בל לא הגיע למחנה האימונים כלל כי לא השיג את החוזה שרצה, וכעת עתידו בקבוצה בשנה הבאה נמצא בשאלה. הביאוס מההפסד בחצי הגמר היה חזק כל כך שביג בן רות׳ליסברגר, זוכה הסופרבול פעמיים עם הקבוצה, חשב לפרוש כבר העונה, אך ויתר מהר מאוד על האופציה. היה נראה שהסטילרס פעלו מאוד בשקט לפני הדראפט, איבדו את לורנס טימונס הותיק והביאו שחקנים ממוצעים מאוד, בדראפט הביאו כמה פוטנציאליים לגדולה: אחיו של ג׳יי ג׳יי; הליינבקר טי ג׳יי וואט, חילוף חדש לקוורטרבק בן רות׳ליסברגר המזדקן – ג׳ושוע דובס, והראנינגבק המקסים מפיטסבורג שניצח את הסרטן – ג׳יימס קונר. כעת, סטילרס מבצעים מהלכים מאוד מעניינים בכדי לשפר את הקבוצה, כמה שבועות אל תוך המוקדמות, כאשר המהלך הגדול מהם הוא החתמת היריב הותיק בעמדת הקורנר – ג׳ו היידן, ששוחרר אמש לאחר 7 שנים עם הבראונס. יחד איתו טרייד קטן על ואנס מקדונלד שינסה לערער את הרצינות של שאר הטייט אנדים, והסייפטי ג׳ייג׳יי ווילקוקס שגם הועבר בטרייד מטמפה ביי לאחר שטמפה החתימה את טי ג׳יי ווארד מהברונקוס לשנה. אז איך נראית הקבוצה כעת? אז ככה: אנטוניו בראון יוביל את קבוצת הרסיברים המשופרים שכעת כוללים גם את ג׳וג׳ו סמית׳ שוסטר שיעזור בעיקר בתפיסה באנדזון, ומארטביס ברייאנט שחוזר מעונת הרחקה מוכן יותר. קו ההתקפה נחשב מהטובים בליגה. וההגנה עדיין צעירה אך כעת היא עמוסת כשרונות: ג׳יימס האריסון מלך חדר הכושר, רייאן שייזיר ששיחק בפרו בול השנה, ארטי ברנס שיילמד יותר את תפקיד הקורנר עם ייעוץ מהרסיבר המדופלם אנטוניו בראון, סטפון טויט, ג׳אבון הארגרייב, קאמרון הייוורד ועוד.
סטילרס נראים כרגע כאיום הכי שלם מול ניו אינגלנד, והם יכולים להמשיך בדרך הזאת כל עוד לא ייפצע אחד משלישיית בן, בל או בראון.
הסבר הלו״ז/יריבות בעונה הסדירה:
מה יכול לעצור את הסטילרס? הצינים יגידו מיילס גארט, הרציניים יגידו הסטילרס. כן, הסטילרס הם האויבים החזקים ביותר של עצמם. מנטלית קשה לסטילרס לנצח את הרייבנס, מנטלית לא נמצא פיתרון מול הפטריוטס, מנטלית משחקים קלים נהפכים להיות קשים לסטילרס. אבל בואו נתייחס ללו"ז של השנה: בראונס יהוו מבחן לקו ההתקפה בכדי ללמד את מיילס גארט לקח חשוב לפה הגדול שלו. הברס , הפאקרס והליונס יהיו מבחן לשביעייה הקדמית בלעצור את הריצה של שיקגו, ולהלחיץ את המסירות של אהרון רודג׳רס ומאת׳יו סטאפורד – דברים לא פשוטים כיום. וייקינגס יהיו מבחן לרסיברים שאינם אנטוניו בראון, בראון עלול להנעל על ידי אקזאבייר רואודס הקורנר החזק של הקבוצה, ועל השאר לפעול ולעזור. מול הבנגלס יהיה עליהם להתחמק מהתנקלות בוונטזה בורפיקט, שפוצע שוב ושוב שחקנים מהקבוצה. מול הצ׳יפס זה יהיה מבחן הזדמנויות רדזון, סטילרס אלופים בלהגביל אותם שם. מול הרייבנס זה יהיה מבחן להתקפה מול הסקנדרי העמוק ביותר בליגה. והמבחן הכי קשה מול הפטריוטס שיהיה מבחן של הסטילרס כקבוצה – לנצח את הקבוצה השלמה ביותר בליגה. שאר המשחקים מול יריבות הAFC דרום ויריבות אחרות למיניהם יהיו משחקים יותר פשוטים מבחינת רמתם הנעלה של הסטילרס, אבל גם תלויים בשלישיית בן בל ובראון לא להפצע בכדי לעלות לפלייאוף בוודאות.
תחזית שחקנים שיהיו הכי משמעותיים:
אנטוניו בראון, ווייד רסיבר:
אנטוניו הוא ההוכחה לכולנו שהכל בראש, ורק הרצון משפיע על יכולותיו של האדם. השחקן בארבעת השנים האחרונות מראה מה הוא באמת שווה וכמה צריכים להצטער על העובדה שדילגו עליו למשך 6 סיבובים בדראפט 2010. בראון בגובה מטר 78 ו81 קילו, גודל קטן יותר משל הרסיבר הממוצע. בכל זאת, בראון מדי שנה דואג להוכיח שהוא רסיבר שלא כדאי להתעסק איתו. בשנה האחרונה היה לו את הכי מעט יארדים בארבעת העונות האחרונות, ובכל זאת הוא קיבל הארכת חוזה של 4 שנים ל73 מיליון דולר, מה שישאיר אותו בקבוצה עד לסוף 2022. בראון מהווה חלק חשוב בקבוצה, לא מוותר על דקות אימון בכלל, ועכשיו מנסה ללמד את הסובבים אותו את המקצוע – כולל הקורנר שנכנס לשנה השנייה בליגה, ארטי ברנס. ברגעי האמת בראון הוא בלתי ניתן לעצירה, יכולנו לראות זאת מול הדולפינים בפלייאוף וגם במשחקים חשובים אחרים. בעוד בראון ימשיך לשבור שיאים של מארבין האריסון מבחינת תפיסות, הוא ינסה להגיע לאליפויות – דבר שהוא אמר לאחרונה בראיונות שהוא העיקרי בקריירה של כל שחקן, שזוכרים רק את האלופים. אז אנטוניו בראון, אנא הוכח לנו כי אתה אלוף, ותעשה את מירב המאמצים להביא לסטילרס את האליפות השביעית ובכך להיות שחקן שנזכור כמו שביקשת. יחד עם זאת, תלמד קצת את מארטביס ברייאנט איך לחזור מעונת ההשעייה שלו ולהדהים את כולנו.
בן רות׳ליסברגר, קוורטרבק:
היכל התהילה מחכה לביג בן, וכמעט היה לו את האופציה להכניס אותו לשם בעוד 5 שנים, אבל רות׳ליסברגר החליט כי הוא עוד לא זרק את זריקתו האחרונה. ביג בן נוטה להפצע כמעט בכל עונה בשנים האחרונות, אך פעם הוא היה הרבה יותר חשוף לחבטות מאשר בשנים האחרונות. בן נוטה בכל סוף מהלך של טאצ׳דאון שמסר ללכת קודם אחד אחד לאנשי קו ההתקפה לחיבוקים וצהלות ומודה להם אישית על השמירה עליו – מורל אישי ממנו לקו בכדי שימשיכו לעשות את מיטבם להאריך את שהותו בקבוצה. בן רוצה אליפות שלישית, וקבוצתו לא רחוקה מלהגיע להזדמנות נוספת על הגביע. הוא יאיים לאורך כל העונה על התואר ואף ישגע הגנות שינסו להפיל אותו ואת גופו המאסיבי השונה משל רוב הקוורטרבקים בליגה. נקודה שיצטרך לשפר זה לדעת מתי זה זמנו לרדת מהמגרש עוד לפני שהמשחק נגמר, בשנה שעברה מול מיאמי בשלב הראשון של הפלייאוף, כאשר ההובלה על מיאמי הייתה עצומה, בן המשיך להסתכן ולזרוק את הכדור. בן חטף כמה פעמים מנדמוקונג סו, קזאביין הווארד, וקאמרון ווייק, וסיים את המשחק עם חיזוקים ברגליים בכדי שיחלים מהר לפני המשחק מול הצ׳יפס. טעויות כאלה ישפיעו על בריאותו, ועל הקבוצה, אך מה לעשות – ביג בן רוצה להיות המוביל הגדול.
רייאן שייזיר, ליינבקר פנימי:
שנה שעברה הייתה עונת פרובול ראשונה של שייזיר, הוא גרם ל3 איבודי כדור, 3 חטיפות, 9 הדפות כדור ו55 טאקלים כליינבקר. לא הייתה לשייזיר עונה אחת בה שיחק לאורך כל העונה כולה, אבל הוא מתקדם לאט לאט אל התודעה בליגה. כחלק מאחת מכיתות הדראפט המוצלחות ביותר בשנים האחרונות בה נבחרו אודל בקהאם, מייק אבנס, דרק קאר, קאליל מאק, אהרון דונאלד, זאק מרטין ועוד, רייאן שייזיר לאט לאט מתקדם ולומד. עכשיו כאשר לורנס טימונס עזב לטובת מיאמי, זו ההזדמנות של שייזיר להראות לנו את מופע הסולו הקרוב שלו.
התוספת המשמעותית ביותר:
טי ג׳יי וואט – ליינבקר מהדראפט, ג׳ו היידן – קורנרבק מהבראונס:
מי לא מאושר מהעובדה שאותם גנים של זוכה פרס שחקן ההגנה הטוב ביותר שנתיים ברציפות – ג׳יי ג׳יי וואט, מגיעים גם לפיטסבורג. אחיו הקטן של ג׳יי ג׳יי – טי ג׳יי הוא הרגש החזק ביותר בדראפט האחרון של הסטילרס. בפעם הרביעית ב5 שנים האחרונות שהסטילרס בוחרים ליינבקר בסיבוב הראשון בדראפט. טי ג׳יי הביא בכורה פצצה עם 2 סאקים במשחק הראשון של מוקדמות העונה, ונראה מוכן מאוד לעונת 2017. יחד איתו, ג׳ו היידן, הקורנרבק שבארבעת השנים האחרונות הדף את הכי הרבה מסירות, הוא הרכש החדש של פיטסבורג. קליבלנד זרקו אותו מהקבוצה ותוך חצי שעה הוא כבר השתכנע לשחק בפיטסבורג. היידן זכור לי לטובה במשחקים בהם שמר על אנטוניו בראון, ועכשיו הם שותפים לקבוצה. ג׳ו שוחרר מקליבלנד בשל חשש מפציעות והתחלשות, אבל לסטילרס יועיל וטרן בתפקיד גם אם לא ישחק ברמת פרובול כמו שהיה ב2013 ו2014. אל היידן אמש הצטרף בעמדת הסייפטי ג׳יי ג׳יי ווילקוקס שהועבר בטרייד מטמפה ביי שהחתימה את טי ג׳יי ווארד. לאחר החתמות משוגעות כאלה, מי אמר שהגנת פיטסבורג חלשה?
שחקנים/מאמנים שחייבים להשתפר:
לביון בל, רנינגבק:
לביון בל לא קיבל השנה חוזה, ובשנה הבאה הוא עלול להיות בקבוצה אחרת. טענת בל הייתה שהוא אמור לקבל חוזה של רץ מספר 1 ורסיבר מספר 2 בקבוצה, טענה אגואיסטית ורחוקה מהאופי של פיטסבורג, שהעיפו לפני שלוש שנים את לגארט בלאנט מהקבוצה בגלל שהוא יצא לחדר ההלבשה לבד לפני סוף המשחק כי לדעתו הוא לא קיבל מספיק נסיונות ריצה במשחק. לביון כרגע רחוק מהמציאות שהוא יקבל חוזה ענק כמו הארכת החוזה (אמש) של אנטוניו בראון לכ73 מיליון ל4 שנים נוספות, הוא מעז גם להעדר מלהגיע למחנה האימונים ולא מנסה אפילו להגיע. כרגע, בל נמצא על המסלול של בלאנט בדרך לאבד את האופציה הטובה ביותר שלו להגיע לסופרבול בקרוב. עונה טובה מבל, ובעיקר איכפתיות וגיבוש רציני עם חברי הקבוצה תבטיח לו חוזה הגיוני ונכון בשבילו להתקדם. אחרי הכל, קווין דוראנט ידע לקצץ מכספו בכדי לתרום לטובת הווריורס – בל יכול לעשות את אותו הדבר.
סיכום:
הבית בו הסטילרס נמצאים נראה מותש וחלש לעומת האימפריה בשחור וצהוב. הסטילרס מבצעים מהלכים לקראת תחילת העונה בכדי להתחזק בדיוק מתי שצריך, ונמצאים כעת במצב של "לנצח ועכשיו". האיום האמיתי על ניו אינגלנד בכל שנה, והדרך לסופרבול שביעי ינסו בכל דרך אפשרית להכנס לתודעה. לביון בל קצת מסית את הקבוצה מהמטרה האמיתית השנה. הגנת הסטילרס אינה חלשה, אלא מגובשת כל כך שהם מחלקים ביניהם את המספרים בסטטיסטיקות, אבל אפקטיבים מאוד כקבוצה. עונה בריאה של ביג בן, ואנחנו רואים את הסטילרס מתקדמים מאוד. חסר רק לדעת לנצח את ניו אינגלנד, ולנצח אותם נכון. אז השנה, המצב הוא לא להתרכז באיך לנצח בבית, אלא איך לנצח בקונפרנס.
ניחוש המאזן בעונה הקרובה: 12-4
*******************
הקדמה למשחק פתיחת העונה:
קנסס סיטי צ׳יפס – ניו אינגלנד פטריוטס:
תאריך:
יום שישי ה-8 בספטמבר 3:30 לפנות בוקר.
אצטדיון:
אצטדיון ג׳ילט, פוקסבורו, מסצ׳וסטס.
פייבוריטית:
ניו אינגלנד פטריוטס.
מאצ׳אפים ששווה לעקוב אחריהם:
- בראנדין קוקס, רסיבר – מרכוס פיטרס, קורנר.
- טראביס קלסי, טייט אנד – דווין מקורטי, סייפטי.
- טייריק היל, רסיבר – מאלקולם באטלר, קורנר.
נקודות חוזקה:
ניו אינגלנד: טום בריידי – יחס 14 טאצ׳דאונים לחטיפה אחת בעונה שעברה.
קנסס סיטי: טייריק היל – רסיבר מהיר מאוד, מהלכי טריק מעולים יובילו להתקרבות אל האנדזון באופן קבוע.
נקודות חולשה:
ניו אינגלנד: קו התקפה מהחלשים בליגה, מתחרה בשביעייה קדמית מהחזקות בליגה.
קנסס סיטי: אלכס סמית׳ מתקשה למסור לרסיבר כדור ברדזון, ניו אינגלנד טובה מאוד בעצירת מהלכים באנדזון.
אקס פקטור שאינו קוורטרבק:
ניו אינגלנד: רוב גרונקאוסקי – טייט אנד מאסיבי שקשה להפיל. בהיעדרותו ואדלמן, התקפת הפאטס תתחלש מאוד.
קנסס סיטי: אריק ברי – הסייפטי שבלעדיו, יהיו חסרים המון מהלכי החלפת החזקה בכדור.
השערות בולטות:
- טום בריידי – 347 יארדים, 3 טאצ׳דאוני מסירה, חטיפה אחת.
- אלכס סמית׳ – 217 יארדים, 0 טאצ׳דאוני מסירה, שתי חטיפות.
- בראנדין קוקס – 7 תפיסות ל97 יארדים וטאצ׳דאון.
- קארים האנט – 16 נסיונות ריצה ל85 יארדים וטאצ׳דאון.
- הגנת הפאטס – 5 הדפות מסירה.
- הגנת הצ׳יפס – 4 סאקים.
השערה לתוצאה סופית:
ניו אינגלנד 31 – קנסס סיטי 16.