גם בתור האנדרדוג הנצחי וגם בתור הבחור הקשוח מה-DX, שון וולטמן תמיד ידע לתת שואו לקהל שלו ולענות לכול המבקרים בתוך הזירה. על המתאבק המוכשר והמפך שלו בין גימיקים
אי שם ב-13.7.72, נולד לו במיניאפוליס שבארה"ב אחד המתאבקים המוכשרים והפופלריים ביותר שידע ה-WWE, שון וולטמן. חלקכם יזכרו אותו בתור ה-1/2/3 Kid, וחלקכם יזכור אותו כאקס פאק מהסטייבל המיתולוגי D-Generation X. מה שבטוח, את השם שלו כבר שמעתם בעבר.
את הרומן שלו עם היאבקות בידורית החל וולטמן בשנת 1989, וחתם על חוזה רשמי ב-WWF, לימים ה-WWE, בשנת 1992. את הקרב הרשמי הראשון שלו הוא ביצע תחת הגימיק "ילד הברק", ולאחר מכן פשוט היה ידוע בשם "הילד". הוא היה ג'ובר בתחילת הקריירה שלו, עד רגע אחד ששינה הכול.
ב-17.5.93, פגש הילד את ראזור רמון, אחד מהכוכבים הכי גדולים של ה-WWE. מאצ'ו מן רנדי סאבג', יריבו של רמון באותה עת, צפה בקרב וביצע עם הקהל את הצ'אנט – 1,2,3. דעתו של רמון הוסחה והילד הצמיד אותו לספירת שלוש לאחד מהניצחונות שהכי שנויים במחלוקת בתולדות הארגון.
מאותו רגע, היה ידוע וולטמן בתור 1-2-3 Kid. אנדרדוג נצחי שידע להצמיד את יריבו ברגע המתאים על מנת לנצח. הקהל אהב אותו מאוד, והפוש החל להראות סימנים שיש פוטנציאל לכוכב ברמה גבוהה. עד שהצטרף לנהירת הכוכבים ל-WCW, הארגון המתחרה.
וולטמן התאבק ב-WCW במשך שנתיים עד שחזר ל-WWE תחת הגימיק החדש שלו, שלקח את הדמות לכיוון שונה לחלוטין. הוא חזר כ-X-Pac , מתאבק קשוח במיוחד שבתחילת דרכו שיתף פעולה עם קיין. הוא גילם דמות של היל ועשה זאת בצורה מופלאה.
לאחר שזכה פעמיים באליפות הזוגות עם קיין, הוא בגד בו והפך רשמית לחבר בסטייבל D-Generation X, שם זכה להצלחה רבה. בשנת 2001 סבל וולטמן מפציעה בצוואר שהשביתה אותו, ולאחר מכן עזב את DX. הוא התעסק בעיקר בתארי יחידים, אך מעולם לא זכה באליפות ראשית.
בשנת 2002 עזב וולטמן את ה-WWE לטובת הארגון TNA, שם זכה להצלחה יחסית כמידקארדר אך מעולם לא זכה באליפות ראשית גם שם. הכתובת הייתה כתובה על הקיר, וולטמן נועד להיות אנדרדוג ומעולם לא זכה באליפות עולם, למרות שהיה ראוי לכך.
כיום, וולטמן עדיין פעיל ומתאבק בעיקר בליגות האינדיז. בנוסף, לעתים הוא חוזר לעוד קאמבקים מרגשים ב-WWE, שכולם לעולם לא ישכחו מי האנדרדוג הכי רעב בתולדות ה-WWE. מזל טוב ענק לאגדה שלא שמענו ממנה בפעם האחרונה.
