במוצאי שבת ב-29 באפריל, נחתם אירוע גיוס שחקני המכללות של ליגת הפוטבול הלאומית ה-NFL שנערך בפילדלפיה. לאחר בוז ממושך של האוהדים למשך 7 סיבובים שנמשכו 3 ימים ארוכים לנציב הליגה רוג׳ר גודל, ולאגדת הדאלאס קאובויס (השנואה מאוד על אוהדי האיגלס) דרו פירסון, נחתם הדראפט הגדול ביותר בו מאות אלפי אוהדים מקרב 32 הקבוצות שבליגה, נכחו לכל בחירה שהוכרזה בשידור חי בפודיום המסורתי. כל הקבוצות עשו מאמצים בכדי לכסות את החורים שנוצרו במהלך הפגרה. חלקם הצליחו חלקם לא, חלקם הרוויחו חלקם לא, חלקם פספסו את מבוקשם וחלקם לא. 253 שחקנים שונים מ-101 מכללות שונות נבחרו ל-32 הקבוצות. הם והשחקנים הותיקים בקבוצותיהם יילחמו עד הרגע האחרון בכדי להיות חלק מה-53 שחקנים החתומים בקבוצה.
בכתבה זו אענה לכם על הרבה שאלות: למי היה דראפט טוב? מי נבחר ומתי? מה היו הבחירות הטובות? ולמי הפוטנציאל הגדול ביותר לפרוח הלאה?
אני אעבור קבוצה אחר קבוצה, ואענה על אותם שאלות, ואתן ציון בהתאם למה שהשיגה הקבוצה בדראפט. מכיוון ואין איבודים כלל אלא רק פספוסי בחירות, הציונים עלולים להיות גבוהים יותר מאלו שניתנו בכתבה על הפגרה.
אתנצל מראש אם שמות השחקנים כתובים בצורה לא מובנת, אלו שמות מאוד מיוחדים של שחקנים מאוד מוכשרים שנבחרו באירוע הגדול ביותר בחייהם עד כה.
(7*) 252. מאט דייז, רנינגבק, צפון קרולינה סטייט [מהברונקוס]
מי היה מאמין שקליבלנד יהיו הקבוצה הכי מרשימה בדראפט? הקבוצה שהייתה הכי גרועה בשנה שעברה, ושאף אחד לא רצה לחתום איתה בפגרה, עשתה את הבלתי יאומן בתחילת הדראפט בעיקר: אם מיילס גארט לא היה נבחר ראשון, לא היה אחד שהיה אומר שזה גשם. לקראת הבחירה השנייה שלהם נאלצנו לחכות, כי קליבלנד נקמה ביוסטון על אוסוויילר וסחטה מהם בחירת סיבוב ראשון בשנה הבאה יחד עם חילופי המקומות בסיבוב זה. קליבלנד הנחיתה את ג׳אבריל פפרס הרב-תחומי שיימצא בעיקר במרכז, גם מאחור עם הסייפטים וגם מקדימה עם הליינבקרים. התקדמות לקראת הסיבוב הראשון על חשבון גרין ביי עלתה להם בשתי בחירות מאוחרות, אבל גייסו את דייויד אנג׳וקו שחיכה קצת יותר מדי לאחר שבחרו לפניו את או ג׳יי הווארד ואבן אנגרם (שלדעתי חיכה מעט מדי). ואם כל זה לא מספיק, קליבלנד לא נכנעו ללחץ בתחילת הדראפט לגייס את טרוביסקי, מאהומס, וווטסון הקוורטרבקים שנבחרו כבר ב12 בחירות הראשונות, והתאפקו 51 בחירות בכדי לקחת מיד ב52 את דישון קייזר. שאר השמות המופיעים ברשימת גיוסי הבראונס הם ממוצעים ואף סיכונים לא קלים, כגון קיילב בראנטלי שנפל לסיבוב השישי בשל בעיותיו מחוץ למגרש, ו-לארי אוגונג׳ובי שיכול לנצח את התחרות על התפקיד, אבל לא ייזום יותר מדי בכדי לשלוט בו באופן מלא.
בקיצור: החבר׳ה הבוגרים של הדראפט, הבנייה נעשית נכון.
ציון: 98 – נקווה שבשונה מהעונות הקודמות, זה יהיה יותר מזל משכל.
2. סן פרנסיסקו פורטיניינרס, NFC מערב
מאזן העונה האחרונה: 2-14:
הבחירות:
(1) 3. סולומון ת׳ומאס, דפ׳ אנד, סטנפורד [מהברס]
(1) 31. ראובן פוסטר, ליינבקר, אלבמה [מהסיהוקס דרך הפאלקונס^]
(3) 66. אקילו ווית׳רספון, קורנרבק, קולורדו
(3*) 104. סי ג׳יי בית׳ארד, קוורטרבק, אייוווה [מהוייקינגס דרך הצ׳יפס]
המנג׳ר החדש ג׳ון לינץ׳ וסן פרנסיסקו התעללו בשיקגו ברס בסיבוב הראשון, הם היו לוקחים את סולומון ת׳ומאס במילא בבחירה השנייה, אך קיבלו אותו בשלישית עם תמורה חזקה בדראפט הנוכחי ובזה של שנה הבאה. לאחר ויתורים רבים של שלל מועדונים על ראובן פוסטר,הניינרס גנבו לסיינטס אותו בטרייד עם הסיהוקס בכדי להכנס חזרה לסיבוב הראשון. הניינרס המשיכו לבנות את הקבוצה טוב עם בחירות כמו אקילו ווית׳רספון שגובה ומהירות זה שילוב מנצח אצלו, סי ג׳יי בית׳ארד שנבחר אולי טיפה מוקדם, אך יצטרף לקרב על תפקיד הפתיחה מול מאט בארקלי ובריאן הויר (שחקני הברס לשעבר), וגם ג׳ו וויליאמס הזריז מיוטה שיהיה החילוף של קארלוס הייד. שאר הבחירות ייתנו עומק בתפקידים הרבים.
בקיצור: אלו בחירות נחמדות מאוד המבוססות על התעללויות נחמדות שסן פרנסיסקו ביצעו על שיקגו ועל ניו אורלינס, שאפו!
ציון: 95 – הקבוצה נבנית נכון
3. שיקגו ברס, NFC צפון
מאזן העונה האחרונה: 3-13:
הבחירות:
(1) 2. מיטש טרוביסקי, קוורטרבק, צפון קרוליינה [מהפורטיניינרס^]
(2) 45. אדם שאהין, טייט אנד, אשלנד [מהקרדינלס]
(4) 112. אדי ג׳קסון, סייפטי, אלבמה [מהראמס]
(4) 119. טאריק כהן, רנינגבק/ווייד רסיבר, צפון קרוליינה איי אנד טי [מהקרדינלס]
(5) 147. ג׳ורדן מורגן, גארד, קוצטאון (פנסילבניה)
לכו תדעו מה עבר על רייאן פייס בראש כאשר הוא ויתר על בחירה בסיבוב השלישי והרביעי השנה ובשלישי ב2018 בשביל לעלות מקום אחד יותר בכדי להשיג לא אחר מאת מיטש טרוביסקי. סיכון עצום בבחירתו לקבוצה, האמון שנתנו בקרב בין מרק סנצ׳ז למייק גלנון בתפקיד הקוורטרבק נראה שוב כבלוף אחד גדול. אני בכיף הייתי מעדיף את טרוביסקי עליהם, אבל אחרי שחתמתם איתם ככה – לא פלא שהאוהדים מבואסים. שאר הבחירות בינוניות מאוד: אדם שאהין רץ מהר יותר ממה שהוא נראה, וגם הוא כדורסלן לשעבר כמו מה שיודעים לעשות רוב אלו בתפקידו. לטעמי שחקני הסקנדרי האיכותיים נגמרו בבחירה ה-90, אדי ג׳קסון מאלבמה נבחר 22 בחירות יותר מאוחר והוא יכול להיות איכותי אם הוא לא גומר שוב עונה בגלל פציעה. וטאריק כהן, שרק נשמע כמו יהודי טוב, הוא שחקן שמסוגל לתפוס את הכדור תוך כדי סלטה באויר, היתרון היחיד שאני רואה בו שמתאים לברס זה הידיים שהיו חסרות המון בכדי לנצח משחקים שנה שעברה.
בקיצור: קחו ריטלין, יכולתם להביא את ווטסון בבחירה השלישית במקום להתעלק על טרוביסקי ולוותר על יותר מדי. אני מצטער אם אוהדי סן פרנסיסקו יתעללו בכם העונה, אבל מגיע להם על מה שלקחו לכם בפגרה ועל מה שלקחו לכם בדראפט.
ציון: 65 – סה״כ 5 בחירות כאשר רוב הקבוצה לא בסדר, צר לי, אתם תבנו את הקבוצה המון זמן בראש כזה.
4. ג׳קסונוויל ג׳גוארס, AFC דרום
מאזן העונה האחרונה: 3-13:
הבחירות:
(1) 4. לאונרד פורנט, רנינגבק, אל.אס.יו
(2) 34. קאם רובינסון, טאקל, אלבמה [מהסיהוקס דרך הפורטיניינרס^]
כאשר משווים אדם כמו לאונרד פורנט לאזיקיאל אליוט של שנה שעברה, ברור שהוא ייבחר רביעי לקבוצה עם פוטנציאל של מקום ראשון. פורנט צויין על ידי מייק מאיוק כ״רץ הכי כועס מאז אדריאן פיטרסון״, דבר כזה כיף לקחת כזה כשרון ולהציב בסגל שלך. בכדי להגן עליו בריצה, הוסיפו לבראנדן אלברט את קאם רובינסון בצידו השני של הקו, הר אדם שלא כדאי להתעסק איתו בקו ההתקפה. גם את החור שנוצר בקו ההגנה תיקנה אדמיניסטרציית ג׳קסונוויל כאשר הנחיתה את דאוואין סמות, אדם גדול שיביא הרבה לחץ אבל לא הרבה סאקים. ואחרון חביב אציין את דידי ווסטברוק, שללא בעיותיו מחוץ למגרש הוא שחקן ב-50 הטובים בכיתת הדראפט הנוכחית, ג׳קסונוויל שנבנית כעת משחקנים כאלה צריכה לקחת לשחקנים כל סיכוי לתככים מחוץ למשחק.
בקיצור: בחירות מגניבות, אבל נהניתי יותר בפגרה שלהם.
ציון: 77 – לולא פורנט, הייתם הרבה יותר נמוך.
5. לוס אנג׳לס ראמס, NFC מערב
מאזן העונה האחרונה: 4-12:
הבחירות:
(2) 44. ג׳ראלד אברט, טייט אנד, דרום אלבמה [מהבילס]
(3) 69. קופר קאפ, ווייד רסיבר, מזרח וושינגטון
(3) 91. ג׳ון ג׳ונסון, סייפטי, בוסטון קולג׳ [מהבילס דרך הצ׳יפס]
(4) 117. ג׳וש ריינולדס, ווייד רסיבר, טקסס איי אנד אם [מהברס^ דרך הבילס**]
(4) 125. סמסון אבוקאם, ליינבקר חיצוני, מזרח וושינגטון [מהג׳טס דרך הבאקנירס]
אין שיפור כלל בקו ההתקפה, דבר נורא מדאיג לגבי הראמס. האסטרטגיה הייתה דווקא לשפר ולגדוש את סביבתו של הקוורטרבק ג׳ארד גוף בצורה שהוא יימסור מהר את הכדור. קופר קאפ לטעמי היה צריך להבחר כבר בסיבוב השני אצל הסטילרס, אבל ראמס זכו בו. הוא בעל הרגליים הכי זריזות בכיתת הדראפט הנוכחי, ויכולת תפיסה מרשימה, דבר החסר באל איי הרבה זמן. ג׳ראלד אברט גם יהיה משמעותי במשחק המסירה, אני מקווה מאוד שגוף יידע להשתמש בו לפני שהפאקרס ייגנבו לראמס עוד טייט אנד (בנוסף לג׳ארד קוק ולאנס קנדריקס). ועוד כמה אחרים שייתווספו כגון סמסון אבוקאם בעל יכולת בלבול קשה על קווי התקפה, ג׳וש ריינולדס שיוכל למקם עצמו בשביל הכדור גם כאשר נזרק בלחץ, וסאם רוג׳רס שיחזק את קו ההתקפה ואת משחקו של טוד גורלי הרנינגבק שפחות הצליח בשנה שעברה.
בקיצור: כשרונות צעירים חדשים במשחק המסירה, תוך כדי כלום עזרה לג׳ארד גוף בקו ההתקפה.
ציון: 76 – אם לא הייתי מעריך את קופר קאפ, זה היה יותר נמוך.
בשונה מהברס, ג׳טס נתנו אמון בקוורטרבק שחתמו איתו, ולא תקעו לו סכין מאחורי הגב. מייק מקאגנאן המנג׳ר עשה לנו חיים קלים לקרוא ולהבין מה הושלם בדראפט, כי הבחירות אותם ביצעו הג׳טס נראות כמו רשימת קניות מסודרת שאישה נותנת לבעלה כאשר הוא עושה קניות לחג: ״תביא שני סייפטים, שני רסיברים, טייט אנד, קו הגנה, וקורנר. אה! ואם יש אז מבצע אז שתי חלות לשבת…״ זה היה נראה מצחיק, אבל זה עבד חלקית. ג׳מאל אדאמס ו-מארכוס מיי הם צמד נחמד מאוד ויחסית בחירה נבונה ובטוחה, הם כנראה יסמלו על טרייד עתידי על קאלבין פריור. ארטדאריוס סטוארט ו-צ׳אד האנסן יהיו המחליפים העתידיים של בראנדון מארשל ויהיו שם לצידי קווינסי אנונווע, וג׳ורדן לגט יהיה ברוטציה על תפקיד הטייט אנד כאחד שכן יודע לתפוס ולרוץ.
בקיצור: יש שיפור, מגמת בנייה חמודה אך בבית ה-AFC מזרח צריך הרבה יותר בשביל להגיע רחוק.
ציון: 73 – ניסיתם רק לא התאמצתם.
7. לוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס, AFC מערב
מאזן העונה האחרונה: 5-11:
הבחירות:
(1) 7. מייק וויליאמס, ווייד רסיבר, קלמסון
(2) 38. פורסט לאמפ, גארד, מערב קנטאקי
(3) 71. דן פיני, גארד, אינדיאנה
(4) 113. ריישון ג׳נקינס, סייפטי, מיאמי
(5) 151. דזמונד קינג, סייפטי, איוווה
(6) 190. סאם טבי, טאקל, יוטה
(7) 225. אייזיק רוצ׳ל, דפ׳ טאקל, נוטר דיים
להפתעתנו הרבה, הלוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס באו לדראפט במטרה לשדרג את ההתקפה קודם להגנה: התוספות? הטאקל סאם טבי, ושני הגארדים הטובים ביותר בדראפט הנוכחי – פורסט לאמפ ו-דן פיני יזדווגו יחד כולם כדי לשמור על ריברס מלעשות שטויות, בעיקר ברבע הרביעי. דזמונד קינג הוא הגניבה החזקה של הקבוצה בתפקיד הסייפטי, ויהיה המחליף העתידי של רוב הסייפטים הפצועים כעת. אבל התוספת הכי אקזוטית הוא מייק וויליאמס שלטעמי יהיה הרסיבר הטוב היותר של הקבוצה מאז וינסנט ג׳קסון שנעלם מאז שעזב את הקבוצה. וויליאמס וריברס יהיו כמו מאט רייאן וחוליו ג׳ונס באיזשהו שלב בקרוב, אך האם הם גם ידעו לנצח? בהגנה אל איי הביאו שני סייפטים סיבוב אחר סיבוב, וטאקל לקנח את הדראפט. נקווה ובשנה הקרובה יהיו פחות פציעות, ובכך קבוצה זו תתקדם.
בקיצור: אין תחליף לריברס, אין תחליף לטיאו, אבל קו ההתקפה בדרך הנכונה.
(2) 64. טיילור מוטון, גארד, מערב מישיגן [מהפאטריוטס**]
(3) 77. דיישון הול, דפ׳ אנד, טקסס איי אנד אם [מהקרדינלס^]
(5) 152. קורן אלדר, קורנרבק, מיאמי
(6) 192. אלכס ארמה, פולבק, מערב ג׳ורג׳יה
(7) 233. האריסון בוטקר, בועט, ג׳ורג׳יה טק [מהקולטס** דרך הבראונס**]
קרולינה נכנסים השנה למצב שיגעון, קבוצה מלאה אתלטים מפחידים שיכולים להחזיר לעצמם כקבוצה את הכבוד שאבד בשנה שעברה: הבחירה הראשונה של הקבוצה כריסטיאן מקאפרי הוא החבילה המושלמת בתור רנינגבק רב תחומי – זריז, מהיר, תופס טוב, וסובלני. קורטיס סמואל גם הוא זריז מאוד ולעיתים הוא מפתיע בעמדת הרנינגבק, הוא גם יכול לשחק בכל מקום על המגרש. אם לפני השנה קרולינה עסקה בלתת לקאם ניוטון לבצע את כל מהלכי הסופרמן – קבלו את הסיידקיקס. יכול להיות שבשנה הקרובה ניוטון לא יתלונן על דגלים שלא נזרקים כאשר מוחצים אותו ההגנות, טיילור מוטון יתמודד יופי על תפקיד פותח או רוטציה בקו השומר על ניוטון יחד עם שאר התוספות בקו ההתקפה. דווקא בהגנה פחות היה לחץ לגייס, שכן רק בחרו ב-דיישון הול המפלצתי וקורן אלדר המפתיע מאוחר יותר בדראפט.
בקיצור: התקפה בראש שלושה מיני אנטוניו בראונים – לניוטון צריכים להגמר התירוצים עכשיו.
ציון: 90 – מקווה שדיישון הול יהיה מספיק טוב בשביל להיות שווה את הטרייד שעשיתם למענו.
(4) 128. ג׳וש מלואון, ווייד רסיבר, טנסי [מהוייקינגס^ דרך הדולפינס**]
(4*) 138. רייאן גלאסקוו, דפ׳ טאקל, מישיגן
(5) 153. ג׳ייק אליוט, בועט, ממפיס
(5*) 176. ג׳יי ג׳יי דילמן, סנטר, יוטה
(6) 193. ג׳ורדן אבנס, ליינבקר, אוקלהומה
(6) 207. בראנדון ווילסון, רנינגבק, יוסטון [מהטייטנס דרך הג׳ייאנטס]
(7*) 251. מייסון שרק, טייט אנד, באפלו
מי האכיל את חדר הדיונים של הנמרים חריף? כי זה ממש השפיע – סינסינטי בחרו בלי לחשוב עמוק. שני הבחירות הראשונות הם כשרונות יוצאי דופן, אך בעלי חששות לגבי עתידם בקבוצה ומחוצה לה. שיאן ריצת ה40 יארדים ג׳ון רוס צלע מעט לאחר ששבר את השיא, ניתן היה להבחין רק מהריצה הזו שהוא נפצע בעבר ולא מעט, (אליו גם יצטרף ג׳וש מלואון שיביא לא בהרבה פחות מהירות למשחק התפיסה). ובחודש בו מתאבד שחקן עבר (אהרון הרננדז) בתא מעצר לאחר שהיה בתהליך הרשעה ונעצר בגין רצח, הבחירה בג׳ו מיקסון גם אמורה להביא לחשיבה עמוקה. אין אני משווה בין שני אישיויות אלו, אך נוטה להבין את החתמת השחקן בשל שאר השחקנים בקבוצה שנוטים להתנהג בפראיות גם מחוץ למגרש. ההחתמות מאוחר יותר בדראפט היו יותר חכמות: הליינבקרים ג׳ורדן וויליס יימצא בכל מיני נקודות במגרש בזמן מהלך, ו-קארל לוסון יהיה ברוטציה עד שיפתיע במידה ויחלים לגמרי מרצף הפציעות שלו. אני אקנח בבעיה הכי גדולה שכנראה תיפתר השנה שהיא משחק הבעיטות, ג׳ייק אליוט ינסה לשחרר את הקבוצה מהחור השחור שבו היו שנה שעברה עם מייק ניוג׳נט.
בקיצור: הבחירות נעשו בהתאם לאופי הקבוצה, נקווה שמעשיהם ייעשו באופי החוקי.
ציון: 75 – אני אישית חושב שלהביא ילדים רעים נוספים, לא עוזר להבאת הקבוצה לגדולות.
הבילס פיטרו אמש את דאג וויילי, או לפחות ״זה נהיה רשמי״ אמש. התוספות אותם שון מקדרמוט הוסיף לאמן הינם נחמדים מאוד, ואף עסקאות טובות לעתיד הקבוצה: ביום הראשון לדראפט, הנחיתו הבילס דיל מעולה כאשר נתנו לקנסס סיטי לבחור במקומם בבחירה העשירית. השיגו מהם את הבחירה ה27 טר׳דייויוס ווייט, בחירה בסיבוב השלישי (שהחליפו אותה גם כן), והכי חשוב – בחירה נוספת בסיבוב הראשון בדראפט הבא. אולי ההסחפות עם הבחירה בזיי ג׳ונס עלתה לו באיבוד התפקיד שרבים העריכו שייבחר בסיבוב השלישי או הרביעי, או אולי ההמתנה הארוכה לקוורטרבק חדש בניית׳ן פיטרמן.
בקיצור: נראה שיש שיפור מאוד מגוון בחמישה תפקידים שונים, וכן נראה שלטיירוד טיילור יהיה עזרה במשחק המסירה.
ציון: 87 – באפלו בונה את הקבוצה יחסית טוב, ובשנה הבאה טוב יותר.
דראפט מצויין הופק מהסיינטס, רק שרובו היה הרבה יותר מזל משכל. השינוי שרצינו שייקרה בקבוצה סוף סוף קרה ועוד עם הקורנר שדורג במקום הגבוה ביותר בכיתת הדראפט הנוכחית. מארשון לאטימור יוכל כבר לפתוח במשחקו הראשון בליגה, אני רואה אותו כ״שאטדאון קורנר״ (קורנר שפשוט ממעיט מהתופס שמולו את כמות התפיסות/יארדים/טאצ׳דאונים בצורה משמעותית מאוד), הוא קורא התקפות ומהמר נכון על כל מהלך, והכי חשוב – בקושי מבצע עבירות. רייאן ראמצ׳יק הוא לא בדיוק הדבר הראשון שהסיינטס היו צריכים מיד אחרי לאטימור, אבל הוא ללא ספק יהיה מה שדרו בריס הקוורטרבק יצטרך בקו ששומר עליו. הסיינטס גדשו את עצמם בבחירות מעולות ביומיים הראשונים, ורק בבחירה אחת ביום האחרון לדראפט. מבין הבחירות המשמעותיות בקבוצה נמצאים: אלבין קמארה שהוא שונה מאוד מאדריאן פיטרסון, ובכך יוכל להפתיע לעיתים ברוטציות אם יהיו. אלכס אנזאלון ו-טריי הנדריקסון שהם ליינבקרים טובים מתחת לרדאר, שיכולים להתמצא טוב ברוטציות כל עוד הם בריאים. ואחרון מארכוס וויליאמס שיוכל להשפיע יחד עם לאטימור, הסטילרס בשנה שעברה צלחו עם בחירת קורנר וסייפטי בשני הסיבובים הראשונים, אני מאמין שסוף סוף גם הסיינטס יצליחו כך.
בקיצור: שיפור עצום להגנה בפגרה הנוכחית וכך גם בדראפט, אבל אין מחליף לבראנדין קוקס, ואין מחליף לאגדה העתידית דרו בריס.
ציון: 96 – תמלאו לוטו, נפלתם על אחלה בחירות שבעולם.
12. פילדלפיה איגלס, NFC מזרח
מאזן העונה האחרונה: 7-9:
הבחירות:
(1) 14. דרק בארנט, דפ׳ אנד, טנסי [מהוייקינגס**]
(2) 43. סידני ג׳ונס, קורנרבק, וושינגטון
(3*) 99. ראסול דאגלס, קורנרבק, מערב וירג׳יניה [מהרייבנס]
(4) 118. מאק הולינס, ווייד רסיבר, צפון קרולינה
(4) 132. דונל פאמפרי, רנינגבק, סן דיאגו סטייט [מהוייקינגס דרך הצ׳יפס]
(5) 166. שלטון גיבסון, ווייד רסיבר, מערב וירג׳יניה [מהדולפינס]
(5*) 184. נייט גרי, סייפטי, נבראסקה [מהדולפינס]
(6) 214. אלייג׳ה קוואליס, דפ׳ טאקל, וושינגטון [מהטייטנס^ דרך הפאלקונס**]
גם האיגלס הלכו על שיטת הבנייה מחדש, וטוב שתפסו ראש לקחת שחקני הגנה שונים. דרק בארנט מצטרף לפלטצ׳ר קוקס ובראנדון גרהאם המצויינים בכדי להביא מורל שחסר במועדון בעיקר בקו ההגנה. סידני ג׳ונס הוא אחד שהושווה ללאטימור בעבר עד לפציעה שממנה הוא מחלים, כשהוא יחזור, הוא יכול להביא להרבה צרות בהמשך הבנייה של הקבוצה. בינתיים ראסול דאגלס יהיה לסידני לעזר, גבוה ובעל רדיוס שמירה נחמד, הוא יוכל להעצים את החולייה החלשה הזו של המועדון. לסיום, הבחירה ברנינגבק הניצב מטר 70, דונל פאמפרי, שיהיה ברוטציות עם דארן ספרולס ורייאן מאת׳יוס שמזדקנים ובדרך לסוף החוזה שלהם.
בקיצור: אירחתם את הדראפט, ובאיפוק רב הלכתם על כשרונות לעתיד רחוק יותר מאשר לחץ של למהר להביא את הטוב ביותר.
ציון: 83 – איליי מאנינג לא יאהב את ההכנות לקראת המשחקים נגדיכם, שוב.
יהיה מאוד מעניין בסקנדרי החדש של אריזונה שיכלול את טיירן מאת׳יו, פטריק פיטרסון, אנטון בת׳יאה ועכשיו גם את בודה בייקר. חוץ מזה, הליינבקר החזק ביותר (מבחינת תכונות ופציעות) האסון רדיק היה פנוי בבחירה ה13 ונחטף כמו לחמנייה טרייה אל הקבוצה שהתאימה לו כמו כפפה לכף יד. וויל הולדן ודוריאן ג׳קסון גם הם בחירות מעולות שיוכלו לחדור ישירות לסגל הפותח בקו ההתקפה המג׳עג׳ע של אריזונה, כל עוד הם שומרים על עצמם. אחרון חביב צ׳אד וויליאמס שמקבל תפקיד חשוב מאחורי חוליית רסיברים מהמוכשרות בליגה, יהיה לו זמן ללמוד מלארי פיצג׳ראלד האיכותי כמו יין שמשתבח עם השנים – מה שלא היה לו בכל קריירת המכללות שלו שצמח במכללה קטנה שאינה יוקרתית כלל.
בקיצור: שיפור עצום בהגנת המסירות כל עוד בודה בייקר שווה 3 הבחירות שהוא נבחר במקומם, האסון רדיק הוא ״מכריח מסירות״ מעולה שיכול להשכיח את קלאיס קמפבל למלא זמן, הכל תלוי עתה בקארסון פאלמר שמקבל הזדמנות נוספת להוכיח את יכולותיו העתיקות.
ציון: 88 – מעניין איך ישתמשו בשלושה סייפטים, טרייד יתקבל בברכה.
(7) 219. סטייסי קולי ווייד רסיבר, מיאמי [מהניינרס דרך הבראונס**]
(7) 220. אייפידי אודניגבו, דפ׳ אנד, נורת׳ווסטרן [מהרדסקינס דרך הפורטיניינרס]
(7) 232. אלייג׳ה לי, ליינבקר, קנסס סטייט
(7) 245. ג׳ק טוצ׳ו, קורנרבק, צפון קרוליינה סטייט [מהצ׳יפס]
שתי הבחירות הראשונות של הוייקינגס בדראפט בוצעו בטרייד שהעלה את בחירתם כמה שלבים בשביל לזנק על השחקן שאותו רצו ממש. בבחירה ה41 להביא את דאלבין קוק שהוערך להבחר כבר באמצע הסיבוב הראשון נשמע כמו פנטזיה, אבל לרוב השחקנים עם בעיות שמחוץ למשחק הייתה בעיה להבחר השנה. קוק הוא ללא ספק בטופ 3 הרנינגבקים בדראפט הנוכחי, הוא מיוחד ממש וטוב שהוא ישחק במינסוטה – איפה שהבר הוצב גבוה מאוד ע״י אדריאן פיטרסון שעבר. פאט אלפליין הוא עוד שחקן שהוייקינגס ויתרו על בחירות בדראפט הנוכחי בכדי להנחיתו. אלפליין הוא הסנטר הטוב ביותר (או מהטובים ביותר) בדראפט דל הכשרון בקו ההתקפה. שאר המהלכים שבישלה מינסוטה היו די טובים: העומק שנוצר עכשיו בשחקני הלחץ הוא די מרשים, הוא יכלול את ג׳אליל ג׳ונסון המשתלט, בן גדיאון שייתמצא ברוטציה ויתקדם משם, ו-אלייג׳ה לי שיעזר במהירותו בכדי להתקדם. שלל רסיברים התווספו למועדון, אבל קשה לי להניח שהם ייפתחו בשנתם הראשונה בקבוצה לאחר שהווייד רסיבר לאקוון ת׳רדוול (שנבחר בסיבוב הראשון שנה שעברה) סופסל לכל השנה.
בקיצור: עומקים נוצרו בשלל תפקידים, אבל לא בעמדת הסייפטי. כנראה נהיה אמון בקסאבייר רוודס והאריסון סמית׳ לשליטה מלאה מאחור.
ציון: 85 – רק הזמן יגיד אם דאלבין קוק ישחק מעבר למה שמצופה ממנו.
(5) 161. אנת׳וני ווקר גר׳, ליינבקר, נורת׳ווסטרן [מהפורטיניינרס** דרך הרדסקינס]
מאליק הוקר החליק יותר מדי מקומות מתחת למה שהעריכו שהוא ייבחר. אחרי הבחירה בדישון ווטסון אני כבר ראיתי אותו עף מהלוח בבחירת פילדלפיה, אבל הקולטס קיבלו אותו מבלי לנסות להתאמץ בכלל. קורנר הלחץ החדש קווינסי ווילסון יביא משהו חדש להגנה המשתפרת של הקולטס בצידו השני של וונטה דייויס הותיק, רק יצטרך להיות יותר פיזי מההרגל. הקולטס נתנו לאורנגוטן בגן החיות שבעיר להראות את הבחירות של הקבוצה בסיבוב הרביעי, אבל גם כאשר סוג של קוף הוא זה שמציג את מה שבחרת – הבחירות באו לשפר את החסר. זאק באנר יצטרף לחולייה שתצטרך לעשות מאמצים רבים בכדי לשמור על אנדרו לאק. מארלון מאק יהיה עוד אחד שיתייצב מאחורי פראנק גור ורוברט טורבין, ויוכל לחלוק ריצות ולהפתיע במהלכיו הגדולים. ואחרון אציין את טארל באשם שיש לו כוח רצון רב מאוד, יכולת פריצה מיוחדת אל מעבר לקו ההתקפה תביא אותו למקומות גדולים.
אוזי ניוסום המנג׳ר של הרייבנס הוא אחד האנשים שימות העולם – הוא בוחר שחקן מאלבמה. וכך עשה כאשר בחר במארלון האמפרי הקורנרבק, המצטרף עתה ללאדריוס ווב, אריק וודל, וטוני ג׳פרסון בכדי לעשות צרות למשחק ההתקפה של היריבים שלהם בחלוקת הAFC צפון. מלבדו מאלבמה ניוסום בחר בטים וויליאמס הליינבקר שנפל חזק בדראפט כל הדרך לסיבוב הרביעי, הוא חודר טוב לקוורטרבק ומביא לחץ חזק כמנהיג בהגנת אלבמה ההיסטורית. מלבד יקירינו מאלבמה הצטרפו שני גארדים חדשים שייתמודדו על תפקיד בצידו השני של מארשל יאנדה. טיוס באוזר מיוסטון וכריס וורמלי ממישיגן שנראים כמו זוג אסים ביד במשחק טקסס הולדם. אך חסר עדיין עומק במשחק התפיסה, אין אדם אותו השיגו בכדי לתת לג׳ו פלאקו הקוורטרבק איזושהי התקדמות.
בקיצור: יהיה לי מאוד מפחיד לראות את הקבוצת גורי אריות (בתחפושת עורבים) חודרים אל עבר שחקני ההתקפה רבים בליגה, ומצפה מסאגס ווודל ללמד אותם יותר על התפקידים, לפני פרישתם. אבל איפה הרסיברים?
ציון: 84 – תוספות משובחות, לא ויתרתם על הלב שנמצא באלבמה, אבל ויתרתם על רסיברים.
(6) 209. רוברט דייויס, ווייד רסיבר, ג׳ורג׳יה סטייט [מהטקסנס**]
(7) 230. ג׳וש הארבי-קלאמונס, סייפטי, לואיסוויל [מהוייקינגס דרך האיגלס]
(7) 235. ג׳ושוע הולסי, קורנרבק, אובורן
הבחירות מגוונות מאוד אצל הרדסקינס: ג׳ונת׳ן אלן הוא שחקן שנפל הרבה מקומות בדראפט עד אל וושינגטון בשל המצב בכתף שלו, הוא השלישי או הרביעי בדירוג שחקני קו ההגנה בליגה ומסוגל להביא קריירה גדושה בוושינגטון שממש מתאימה לו. רייאן אנדרסון יהיה המחליף של כריס בייקר מבחינת הלחץ שהוא יביא, הוא גם נותן מורל מטורף לשחקנים סביבו, דבר שהרדסקינס צריכים בתפקיד זה. פאביאן מוריאו גם לטעמי שחקן מצויין ברשימת נבחרי הרדסקינס, אך יכל גם להלקח כבר בסיבוב הראשון ונפל לשלישי כי נפצע במהלך ״יום הפרו״ של המכללה שלו (שבה בוחנים הקבוצות את השחקנים שיעברו לליגה המקצועית), הפוטנציאל שלו גבוה, והוא עוד יהיה לעיתים בצידו השני של ג׳וש נורמן או בניקל. סאמאחה פרין הוא הגיוס המעניין פה, כאשר איכות הרנינגבקים בקבוצה יורדת, פרין יכול להיות הדבר הבא בעמדה הזאת, הוא יוכל להכניס טאצ׳דאונים מהאיזור האדום (האיזור של 10 הירדים הקרובים לאנדזון שאליו נכנסים בכדי ליצור טאצ׳דאון) משהו שוושינגטון לא יודעת לעשות ביחס לקבוצות האחרות.
בקיצור: גיוון משונה, ייקח לי זמן להבין מה יעשו עם קירק קאזינס בעיקר כאשר לא בחרו לו מחליף בדראפט הנוכחי.
ציון: 81 – 2 מתוך ה3 בחירות הראשונות הם דברים שוושינגטון לא הכי צריכה, אבל חל שיפורון.
18. טנסי טייטנס, AFC דרום
מאזן העונה האחרונה: 9-7:
הבחירות:
(1) 5. קורי דייויס, ווייד רסיבר, מערב מישיגן [מהראמס**]
(1) 18. אדורי׳ ג׳קסון, קורנרבק, יו.אס.סי
(3) 72. טייוואן טיילור, ווייד רסיבר, מערב קנטאקי [מהפאטריוטס^ דרך הפאנת׳רס**]
(7) 241. קאליפאני מוחמד, רנינגבק, קליפורניה [מהג׳ייאנטס]
טנסי בדראפט הנוכחי הלכו עם הלב, וכך השיגו את השחקנים שלהם. קורי דייויס בראשית רשימת הנבחרים שלהם הוא הרסיבר הראשון שנבחר והגיע לו בגלל הכישרון הרב שלו להתמצא פנוי, דבר שמארכוס מריוטה הקוורטרבק יצטרך ממנו ומשאר התופסים שנבחרו: טייוואן טיילור ו-ג׳ונו סמית׳ הטייט אנד. הגנתם השתפרה אף היא עם בחירתו של אדורי׳ ג׳קסון שהוערך כבחירת סיבוב שני ופרץ לראשון בזכות הטייטנס, הוא יביא מהלכים טובים מאוד כאשר לא יצופה כלל, דבר שלא היה לקורנרים הצפויים של טנסי במהלך הכמה שנים האחרונות. אל ג׳ק קונקלין וטיילור לוואן המצויינים בקו ההתקפה קורי לווין ו-בראד סיטון שיכולים להשפיע לטובה על הקו הכל כך טוב ששומר על מריוטה, בגלל היכולות המומצאים שלהם וגם בגלל המכללות הקטנות שמהם הם באים.
בקיצור: טנסי יוצאים מהדראפט ללא חוסרים בתפקידים אותם היו צריכים למלא, יהיו כאלה שיגידו שהיה עדיף את לאטימור על דייויס בבחירה החמישית, אבל עם איך שהדראפט נראה כעת – בחירות מצויינות.
(7) 223. סטיבי טו׳איקולובאטו, נוז טאקל, יו.אס.סי [מהדולפינס דרך הראמס]
שש בחירות בלבד, ורוב החורים התמלאו. המזל שיחק גם לטמפה ביי לא מעט כאשר או ג׳יי הווארד נפל 19 בחירות עד לידיים של טמפה ביי שהיו צמאים לתופס כמוהו. אל הווארד יצטרף כריס גודווין למשחק המסירה הצעיר של טמפה ביי, הם יצטרפו למייק אבנס ודישון ג׳קסון בכדי להיות ההתקפה חזקה שנבנית מאז בואו של ג׳יימיס ווינסטון. ההגנה של טמפה ביי קיבלה עוד סיוע בדראפט: ג׳סטין אבנס ייתן לג׳יי ג׳יי ווילקוקס תחרות בתפקיד הסייפטי השני, ו-קנדל בקווית׳ כל עוד הוא יחלים מקריעת הגיד יהיה מסוגל לפתוח לאחר רוטציה ממושכת מול קוואן אלכסנדר – מלך הטאקלים של הקבוצה.
בקיצור: התקפה משופרת מאוד לאחר הדראפט הנוכחי, ההגנה מאוד אהובה עליי, מקווה שהקבוצה הזו תפרוץ לתודעה שמגיע להם.
אם הברונקוס היו אמבטיה, בדראפט היא התמלאה במים פושרים. לא אהבתי הרבה מהבחירות שדנבר עשתה השנה, למרות שכן אפשר לראות שיפור אך קטן מאוד. גארט בוולס שמשתבח עם הזמן בליגה, יימצא את עצמו מוביל את הקו ההתקפי של הברונקוס בכלום זמן, הוא הנקודת אור היחידה לצערי שאני רואה כשינוי מהותי בקבוצה. דימארכוס ווקר שנבחר לאחר שישה אחרים בתפקידו בסיבוב השני יכול להיות מה שהברונקוס היו צריכים בצידו השני של דרק וולף, אבל אני רואה את ווקר נבלע בהגנה הזו מכמות הכשרון בתפקיד הליינבקר. צ׳אד קלי,(שהוא גם בנו של הקוורטרבק האגדי של הבילס ג׳ים קלי) הבחור המכונה ״מר לא רלוונטי״, יכול להתמע כקוורטרבק מספר 3. ושלושה שחקנים חדשים במשחק המסירה: קארלוס הנדרסון, אייזייה מקנזי, ו-ג׳ייק באט יישבו מאחורי דמריוס ת׳ומאס ועמנואל סנדרס ברוטציות ממושכות. לא אתפלא אם אחד מהם יתפתח, אך לא בקבוצה הזאת.
בקיצור: שיפורים אבל משעממים ושוליים מדי, פחות סיכונים, פחות שחקני מפתח.
ציון: 70 – לפחות הקבוצה עדיין מהטובות בליגה.
21. דטרויט ליונס, NFC צפון
מאזן העונה האחרונה: 9-7.
נפלו בסיבוב הראשון של הפלייאוף:
הבחירות:
(1) 21. ג׳ארד דייויס, ליינבקר, פלורידה
(2) 53. טיז טייבור, קורנרבק, פלורידה
(3) 96. קני גולאדיי, ווייד רסיבר, צפון אילינוי [מהפאטריוטס]
(4) 124. ג׳לן ריבס-מייבין, ליינבקר, טנסי [מהפטריוטס דרך הטייטנס]
(7) 250. פאט או׳קונור, דפ׳ אנד, מזרח מישיגן [מהפאטריוטס**]
דטרויט נחבאת אל הכלים גם בפגרה וגם עכשיו בדראפט. לא נדחפו ועלו בחירות בכדי לקפוץ על שחקנים כלשהם, אבל עדיין בחרו חכם וענייני. רציתי שייבחרו שחקן פיזי חדש בהגנה שיזכיר לי את נדמוקונג סו – ג׳ארד דייויס נבחר. רציתי שבסקנדרי יהיה לדי ג׳יי היידן חשוב לפתוח בתפקיד – טיז טייבור נבחר כדי לחמם את התחרות על תפקיד הקורנרבק השני אחרי דריוס סליי. ואם היה נראלי כאילו קו ההתקפה החדש עדיין יכול לשבור את סטאפורד – בראד קאיה הוא המחליף החדש שלו, ועם הזמן הוא יוכל להתפתח ואולי לפתוח בקבוצה אחרת. חוליות אחרות נוספות השתפרו בקבוצה, ונראה כאילו דטרויט בדרך להיות פיזים יותר ממה שהיו בשנה שעברה.
בקיצור: כשהאריה יישאג מי לא יירא?
ציון: 88 – ככה תוכלו לייאש את אהרון רודג׳רס, ולנצח את בית-הצפון האגרסיבי שנוצר.
22. מיאמי דולפינס, AFC מזרח
מאזן העונה האחרונה: 10-6.
נפלו בסיבוב הראשון של הפלייאוף:
הבחירות:
(1) 22. צ׳ארלס האריס, ליינבקר חיצוני, מיזורי
(2) 54. רייקוואן מקמילאן, ליינבקר, אוהיו סטייט
(3*) 97. קורדריאה טאנקרסלי, קורנרבק, קלמסון
(5) 164. אייזיק אסיאטה, גארד, יוטה [מהאיגלס דרך הטייטנס]
שמות לא מוכרים תמצאו פה בשפע, אבל החורים התמלאו: צ׳ארלס האריס הוא הפתרון העתידי ללחץ על הקוורטרבק היריב, פצצתי, ומפחיד כל הדרך עד להפלת הקוורטרבק. רייקוואן מקמילאן יהווה הממריץ של העבודה הקשה שייצטרכו לתת קיקו אלונזו ולורנס טימונס, חילופים יהיו בשביל שיוכל להראות מה הוא שווה באמת. קורדריאה טאנקרסלי כיהיה פרויקט מסוג אחר, ייקח זמן עד שיהיה בשל לקריירה חזקה, אבל הוא כרגע יוכל להתאמן בכיף עם המהירות שלו. גם את קו ההגנה שיפרו עם אייזיק אסיאטה שיילחם על מקום ברוטציה של מיאמי.
בקיצור: יש מצב שנאכל את הכובע.
ציון: 80 – העיקר הכוונה.
23. ניו יורק ג׳ייאנטס, NFC מזרח
מאזן העונה האחרונה: 11-5.
נפלו בסיבוב הראשון של הפלייאוף:
הבחירות:
(1) 23. אבן אנגרם, טייט אנד, מיסיסיפי
(2) 55. דאלבין טומלינסון, דפ׳ טאקל, אלבמה
(3) 87. דייויס ווב, קוורטרבק, קליפורניה
(4) 140. וויין גאלמן, רנינגבק, קלמסון
(5) 167. אייברי מוס, דפ׳ אנד, יאנגסטאון סטייט
(6) 200. אדם ביסנוואטי, טאקל, פיטסבורג [מהטייטנס דרך הפאטריוטס** והקולטס]
לג׳ייאנטס היה לחץ לקחת טייט אנד כבר בסיבוב הראשון, אבן אנגרם, שבכלל לא חשבו עליו כפוטנציאל להבחר בשלב זה של הדראפט כשדיוויד אנג׳וקו היה עדיין על הלוח. אנגרם הוא כן בחירה טובה בכל מקרה, והוא קשה לשמירה, דבר שמאוד יועיל לחוליית התפיסה המטורפת שנוצרה בפגרה. מלבדו נבחר כבר בסיבוב השלישי פוטנציאל ליורש של איליי מאנינג: דייויס ווב מקליפורניה, אין דבר זה אמור להפחיד את מאנינג שממשיך להשאר בריא אחרי כל שנה. חיזוקים נוספים ישנם בדאלבין טומלינסון ו-אייברי מוס בקו ההגנה של הג׳ייאנטס שתמיד משתפר בדראפט, ו-וויין גאלמן יוכל להיות חלק ברוטציה החדשה בתפקיד הרנינגבק יחד עם שון דרואון שהתווסף בפגרה. התאכזבות קשה יש לי מהקבוצה על העובדה שקו ההתקפה הוזנח, על אף העובדה שהתווסף אדם ביסנווטי, ילד לאב ישראלי בעל זיקה למדינה. יכול להיות שפחות העריכו את השחקנים בדראפט הנוכחי בתפקיד, וזה בסדר – כל עוד הייתם משיגים אחרים בפגרה. עכשיו כאשר התווספו שחקני קווי הגנה בסיבוב הראשון מכל יריבה בבית שלכם (דאלאס – טאקו צ׳ארלטון, וושינגטון – ג׳ונת׳ן אלן, פילדלפיה – דרק בארנט), זה בעיה.
בקיצור: שיפורים נחמדים בשני צידי הכדור, הזנחה טוטאלית לקו ההתקפה משום סיבה מוצדקת.
ציון: 76 – מאנינג יצטרך לירוק דם, אבל הוא זורק לידיים טובות.
24. אוקלנד ריידרס, AFC מערב
מאזן העונה האחרונה: 12-4.
נפלו בסיבוב הראשון של הפלייאוף:
הבחירות:
(1) 24. גריאון קונלי, קורנרבק, אוהיו סטייט
(2) 56. אובי מליפונוו, סייפטי, קונטיקט
(3) 88. אדי ואנדרדוס, דפ׳ טאקל, יו.סי.אל.איי
(4) 129. דייויד שארפ, טאקל, פלורידה
(5) 168. מארקוול לי, ליינבקר, ווייק פורסט
(7) 221. שלום לואני, סייפטי, וושינגטון סטייט [מהקרדינלס דרך הברס]
אם הבעלים האגדיים של הריידרס ״אל דייויס״ היה חי היום, הוא היה מאוד אוהב את מה שהתבצע בדראפט של קבוצתו לשעבר: הסקנדרי השתפר משמעותית בעיקר עם התוספת של מה שכינו באותו לילה ״מפלצת גנתית״ אובי מילפונוו, שיכול להביא להרבה הפתעות ברוטציה בהתחלה ולצמוח משם הלאה לעבר תפקיד הפותח. גם גריאון קונלי שהוא היה בצידו השני של מארשון לאטימור באוהיו סטייט התווסף, יהיה אפשר לראות את השינויים בסקנדרי בצורה משמעותית כבר בשנה הבאה, אולי אפילו הנצחונות יהיו פחות צמודים. אדי ואנדרדוס צריך להשכיח את עונת 2016 שלו באוקלנד, וכיום הוא נראה שחקן יציב עם פוטנציאל בשמיים. אקנח עם שלום לואני, הוא לא יהודי, אבל הוא יוכל להתמודד על מקום ברוטציית הסייפטי הגדושה.
בקיצור: שיפורי עומק, חידוש הסקנדרי, טעמים של הגנת הריידרס בעבר מורגשים מאוד.
ציון: 90 – חילוק מאוד טוב של שיפור ההתקפה בפגרה, וההגנה בדראפט – שאפו!
25. יוסטון טקסנס, AFC דרום
מאזן העונה האחרונה: 9-7.
נפלו בחצי גמר הAFC:
הבחירות:
(1) 12. דישון ווטסון, קוורטרבק, קלמסון [מהבראונס דרך האיגלס^]
ליוסטון הייתה משימה אחת חשובה, והיא הסתימה בלילה הראשון עם בחירתו של דישון ווטסון. הויתור על הבחירה הראשונה בשנה הבאה בשביל שקליבלנד ייבחרו במקום טיפה כואבת, אבל מלבד הקוורטרבק הקבוצה מעל הממוצע. אז הבאת ווטסון, החכם והצנוע שיודע גם לנצח, מבחינתי הייתה משתלמת. זאק קאנינגהם הוא ליינבקר פחות מוערך בליגה מכיוון והטאקלים שאותם מבצע הם בעיקר כדי להגיע לכדור ולאו דווקא להפיל את השחקן. בחברתם של בריאן קושינג ווויטני מרסילוס, קאנינגהם יישתפר במהירות הבזק. ואפרט לאחרונה על ד׳אונטה פורמן, אדם שעבר תקופה קשה מאוד בחייו כאשר מת בנו הרך ד׳אונטה פורמן גר׳ לפני שנבחר לשחק בליגה. ד׳אונטה גדול כמו לביון בל שרץ כמו לשון מקוי, ובעל כוח רצון רב. הוא יכול להשפיע מאוד בליגה, אך לפני כן עליו לנצח את למאר מילר בתפקיד הפותח.
בקיצור: יש קוורטרבק חדש, תחרות לטום סאבאג׳, וגם קו ההתקפה חווה שיפור.
ציון: 86 – חבל לי על האיבודים בשביל ווטסון, אבל מברוק.
ב4 דראפטים מתוך ה5 האחרונים, סיאטל יצאה בטרייד מהסיבוב הראשון, והרוויחה. מאליק מקדאוול הוא שחקן שצריך עוד לשחרר ממנו את הפוטנציאל בכדי להרוויח ממנו את מה שהוא באמת שווה, פיט קארול מאמן הסיהוקס הוא אדם שעשה זאת בעבר בקולג׳ ובליגה בתור מאמן ראשי וזו מומחיותו – ההגנה תשתפר. הבחירה ב-איתן פוסיק גם תועיל לקבוצה, שמאז הטרייד שבו שחררו את מקס אונגר לסיינטס בשביל ג׳ימי גרהאם, לא היה לקו ההתקפה שנים טובות, איתן חכם ומסוגל לתקשר טוב עם ראסל ווילסון המתוחכם. אני חושב ש-שאקיל גריפין הוא הקורנר האיכותי האחרון שנבחר בדראפט, ושמאז הבחירות כבר לא היו אותו דבר, אבל אציין לשבח את הבחירה ב-נאזייר ג׳ונס שיהווה גם הוא תפקיד חשוב ברוטציית קו ההגנה של סיאטל, הוא מסוגל להתמקם איפה שנזרק הכדור ולהשמיטו.
בקיצור: קו ההגנה של סיאטל הנוטה להשתנות מבחינת שחקנים אך להשאר ברמה גבוהה, עלה רמה שוב. הסקת מסקנות שקולה של הקבוצה, ובחירות מעניינות.
ציון: 87 – נהניתי לצפות במועדון זה בוחר שחקנים.
27. קנסס סיטי צ׳יפס, AFC מערב
מאזן העונה האחרונה: 12-4.
נפלו בחצי גמר הAFC:
הבחירות:
(1) 10. פטריק מאהומס, קוורטרבק, טקסס טק [מהבילס^]
(2) 59. טאנו קספאסאגנון, דפ׳ אנד, וילאנובה
(3) 86. קארים האנט, ראנינגבק, טולדו [מהוייקינגס דרך הדולפינס^]
איזה מגניב יהיה לראות את פטריק מאהומס משחק בארווהד, קנסס סיטי הביאו טרייד טוב מבלי לסכן את עצמם יותר מדי כעת. מאהומס הוא קוורטרבק אתלט שאני מחכה לרגע שבו הוא ייתפקח, היכולות שלו מעולות אך הגיע כשחקן יחיד מטקסס טק המכללה שלו. הוא עדיין יצטרך ללמוד לנצח, משהו שדישון ווטסון ידע לעשות יותר טוב ממנו, אבל גם היה לו שחקנים טובים מסביבו, מה שלא היה לפטריק. יחד איתו נבחר טאנו קספאסאגנון שהוא שחקן בעל כל התכונות הגנטיות הטובות, הוא יוכל להשתפר בתפקיד במקום בו ההגנה שולטת בקבוצה. רנינגבק חדש ב-קארים האנט שיצטרך להלחם בספנסר ווייר בכדי לכבוש את התפקיד, האינסטינקטים הטובים שלו יוכלו לתת לו בונוס על ווייר ולגנוב ממנו את התפקיד. ולטייריק היל יצטרף רוקי חדש ושמו ג׳הו צ׳סון, צ׳סון יוכל להיות עוד מהלכיסט מהיר שיפתיע את היריבים.
בקיצור: צ׳יפס ממשיכים להשתפר בעמדות המפתח, אך אין סיוע השנה למארכוס פיטרס.
ציון: 80 – יהיה מעניין לראות אם מאהומס יפתח השנה מתישהו, לא יכול לחכות.
דאלאס שנכנסו עם פגרה זוועתית בה איבדו שלושה שחקני סקנדרי, באו לדראפט ודגו ארבעה בחזרה: חדר הדיונים של דאלאס המפוארת בחרו את מארקז ווייט המתפתח, קסאבייר וודס הגמיש, ו-ג׳ורדן לואיס החמקמק, אבל רק כאשר דרו פירסון צעק בקול ״צ׳ידובי אוווזי״ בפודיום בפילדלפיה, האווירה הלוחמת של דאלאס הורגשה גם בבחירה וגם בצעקתו. בתוספת של טאקו צ׳ארלטון למנה אותה דאלאס בישלה ביום הראשון לדראפט, דאלאס הלכו בעיקר עם הלב ובחרו לאפשר לפרסקוט והתקפתו לנצח נצחונות פחות צמודים.
בקיצור: פה ושם לאסוף בחירות נוספות בשביל קבוצות לחוצות, ועדיין להביא כמות בחירות גדולה ומפוארת – יצאתם גדולים.
ציון: 91 – שיפרתם כראוי את החור הגדול שיצרתם, קבלו את הנקודות בחזרה.
אוהדי ראשי הגבינה שניצבו בלילה הראשון מול הטלוויזיה מ3 לפנות בוקר בציפייה לשחקן טוב בסיבוב הראשון, והתאכזבו כאשר יצאתם מלבחור בלילה הראשון – ברכותיי, זה הביאוס היחיד שמוצדק פה. טד ת׳ומפסון חלם כאשר שחקנים ותיקים ברחו לו, אבל גייס יופי את האלה שנכחו בדראפט: יקומו ויגידו שעמדות הסקנדרי היו הבעיה הגדולה של גרין ביי – קווין קינג הוא התקווה החדשה, קורנרבק גבוה, שיודע להצמד טוב לתופס שעליו הוא שומר. ג׳וש ג׳ונס יזגזג לא מעט בין הקורנר לסייפטי, עומד טוב במבחנים, ויהיה מעולה לשיפור במפרץ הירוק. שאר הבחירות לא שיעממו כלל: אלו שאיחלו לטי ג׳יי וואט אמנם לא קיבלו אותו, אבל קיבלו את שותפו לתפקיד בוויסקונסין – וינס ביגל. שני רנינגבקים חדשים, אהרון ג׳ונס ו-ג׳מאל וויליאמס,מצורפים לתחרות על מילוי מקומו של אדי לייסי שנדד לסיאטל, וסנטר שנבחר מאוחר, קופי אמיצ׳יה בכדי להוות מילוי החסר בג׳יי סי טרדר.
בקיצור: בטוח טד תומפסון לא רופא שיניים? כי הוא מצויין בלסתום חורים.
ציון: 92 – הרבה מהבחירות יוכלו לפתוח כבר משבוע 1-6.
30. פיטסבורג סטילרס, AFC צפון
מאזן העונה האחרונה: 11-5.
נפלו בגמר הAFC:
הבחירות:
(1) 30. טי ג׳יי וואט, ליינבקר חיצוני, וויסקונסין
(2) 62. ג׳וג׳ו סמית׳-שוסטר, ווייד רסיבר, יו.אס.סי
(3) 94. קאמרון סאטון, קורנרבק, טנסי
(3*) 105. ג׳יימס קונר, רנינגבק, פיטסבורג
(4) 135. ג׳ושוע דובס, קוורטרבק, טנסי
(5) 173. בריאן אלן, קורנרבק, יוטה
(6) 213. קולין הולבה, לונג-סנאפר, לואיסוויל
(7) 248. קיאון אדאמס, ליינבקר חיצוני, מערב מישיגן
הסטילרס והצ׳ארג׳רס יצאו שתי הקבוצות היחידות שהיו נאמנים לבחירותיהם ולא הזיזו את עצמם למעלה או למטה בדראפט אפילו לא פעם אחת, רק שזו השיטה בה הסטילרס דוגלים כבר שנים בשונה מאל איי. טי ג׳יי וואט היה זמין בבחירה ה30 של הסטילרס ולשם הוא נלקח, הוא מתפתח טוב ויש לו דרבון מאחיו ג׳יי ג׳יי המוצלח, הוא לא הסטילר האידיאלי אבל הוא ללא ספק מתאים לקבוצה. הבחירה בג׳יימס קונר מבחינתי הייתה מיוחדת, ניצול מחלת הסרטן שיודע מה זה מאבק אמיתי. לראות אותו באוניברסיטת פיטסבורג נבחר להישאר בפיטסבורג מבחינתי היה דבר עצום, הוא יוכל לתת סכמת משחק שונה מלביון בל אך לא רעה כלל. ג׳ושוע דובס הוא הקוורטרבק החדש שהסטילרס לקחו, יש לו תגובה מהירה, פזיז, נע מאוד יפה מאחורי קו ההתקפה, ואציין שבבחירה הזו נבחר דאק פרסקוט. פיסות נוספות לפאזל של האליפות השביעית שהמועדון מנסה לגרוף נכנסים לתמונה: קאמרון סאטון כעזר לארטי ברנס בקורנר, ג׳וג׳ו סמית׳-שוסטר בעל פיזיות מיוחדת שתוכל לתת לו בונוס באנדזון, ו-קולין הולבה שיהיה כנראה המחליף העתידי של גרג ווארן הותיק.
בקיצור: אינטרסים של משפחה, ומאבק על החיים נתנו למועדון את הפוש לבחור בחלק מהשחקנים, אך גם שיקול דעת נחמד לעתיד הקרב לקבוצה.
ציון: 94 – קופר קאפ לדעתי היה עדיף על סמית׳-שוסטר בשלב ההוא של הבחירות.
(5) 149. דאמונטיי קאזי, קורנרבק, סן דיאגו סטייט [מהבילס דרך הראמס]
(5) 156. בריאן היל, ראנינגבק, וויומינג [מהבילס]
(5) 174. אריק סאוברט, טייט אנד, דרייק
הקו המטורף שמצפה לשנה הבאה עלה מחיר לא זול כלל: טאקריסט מקינלי שעלה לפודיום עם תמונה של סבתו שנפטרה לאחר שאיחלה לו להיות שחקן בליגה הגדולה, יכול להיות מרוצה יותר בעובדה שהפאלקונס ויתרו על בחירה בסיבוב השלישי בשביל שהוא ספציפית יהיה חלק משמעותי בקו – סבתא יכולה לחייך שם למעלה טאק. מלבדו, ההגנה קיבלה חיזוקים צעירים נוספים: דאמונטייקאזי יכול להצטרף לרוטאציית הקורנרים המרשימה שנולדה לאטלנטה, והחיזוק שאני רואה לו גדולות – דוק ריילי: זריזות זה שמו השני, הוא יכול להיות הדיון ג׳ונס השני בקבוצה (בנוסף לרוקי לשעבר דיון ג׳ונס) בעיקר בהגנה מפחידה שקבוצות צריכות לראות טייפים של חמישה שחקנים לפחות לפניו.
בקיצור: מסתמכים על העובדה שההתקפה עדיין בשיאה, ופעילות חזקה בפורמולת ה״תעמיס (לי/ל-) (ויק) ביסלי״ כאשר הוסיפו שחקן הגנה אחד בכל איזור שמירה קיים. לא אשכח לציין גם את שון הארלו שייתמודד בלי נדר על הזכות לשמור על מאט רייאן שהיה שנה שעברה חמישי במספר חטיפת טאקלים אחרי המסירה.
ציון: 87 – יש מצב והלחץ לעלות בחירות למען מקינלי היה מיותר מכיוון וגם אחד מהשלושה צ׳ארלטון/וואט/פוסטר היו נשארים בבחירה ה31. מלבד זאת – מברוק!
ברכותיי לארבעת השחקנים מתוך ה253 שנבחרו השנה לניו אינגלנד! לאחר שגדשו את הרוסטר בסוכנות החופשית וחילקו בחירות בדראפט הנוכחי בכדי לקבל כשרונות נוכחים, בדראפט היה להם די משעמם. את הבחירה הראשונה הם בכלל ביצעו בסיבוב השני לאחר 82 בחירות שונות, אבל הבחירה הזאת הייתה ניו אינגלנד קלאסית. דרק ריברס שחקן קו ההגנה שבא מחור בשם יאנגסטאון סטייט, להביא פוטנציאל נחבא ממכללה פחות מוכרת זה פרוייקט תפור על בליצ׳ק המאמן הראשי. הפאטס החליטו גם לעשות כמה טריידים בכדי לגנוב לאחרים שחקנים נוספים מתחת לרדאר הבחירות: שני טאקלים להתקפה, אנטוניו גרסיה ו-קונור מקדרמוט, הרי אדם שייכנסו מהר מאוד לרוטציה המצחיקה של קו ההתקפה ששומר על טום בריידי. בוודאות בריידי ייראה טוב מאחוריהם, לא כי הם יהיו טובים, אלא כי אשליית בריידי תיצור תחושה כזאת – כמו תמיד.
בקיצור: עומק בשני סוגי הקווים, ההגנתי וההתקפי, שני מקומות שהפאטס היו צריכים לחזק. קשה לי להאמין שמישהו מהם ייפרוץ כבר השנה לתודעה, אבל לכו תדעו, הכל אפשרי בקבוצה הזאת.
ציון: 76 – לא כי הבחירות היו גרועות, אלא כי כמעט ולא היו בחירות.