לכתוב לראשונה בפרק חדש בדפי ההיסטוריה דורש מספורטאי להגיע להישג שלא נראה כמוהו בעבר, לכתוב את המילים הראשונות של רגעים בלתי נשכחים, מאין לידה מחדש, הספורט הישראלי זכה לרגע כזה בברצלונה, המשחקים האולימפיים של 1992. 16 שנים לאחר ההישג הישראלי הראשון, יעל ארד, עלתה לגמר והבטיחה מדליה ראשונה מאז השתתפות הבכורה של ישראל באירוע הספורט הגדול בעולם, 40 שנה בהם צפינו בפודיום בקנאה הגיעו לקיצם, וזכינו לצפות בגאווה בטקס חלוקת המדליות כשהדגל מתנוסס לו ומדליה אולימפית מקבלת ת"ז ישראלית. 25 שנים לרגע ההיסטורי, יובל לכוכבת הרגע, יעל ארד – האישה שהמשיכה את ההיסטוריה שיצרה אסתר רוט-שחמורוב, וקרעה את אחרוני המכשולים בדרך לפודיומים אולימפיים.
מבט מעמיק על הקריירה של ארד מלמד על היותה פורצת דרך, כאישה בענף הג'ודו שלא היה מפותח דיו בארץ בתקופה בה הייתה פעילה היא השיגה כל דבר אפשרי והציבה רף גבוה, מדליות בכורה, ניצחונות היסטוריים וחוצפה ישראלית שהביאה אותה אל התודעה העולמית, הדרך לא הייתה קלה מעולם אבל עם אופי וכישרון היא כבשה את הפסגה העולמית.
יעל היא הרביעית במספר במשפחתה ומקדימים אותה 3 בנים. כבר בגיל 5 החלה להשתתף בחוג בלט ולאחר קצת יותר משנה עברה לשחייה, טניס שולחן ואפילו הלכה להיבחן למועדון הכדורסל אליצור תל אביב. בגיל 8 הלכה בעקבות אחיה לחוג ג'ודו במועדון מכבי תל אביב. מוני אייזיק, המאמן, ראה את הכישרון הצעיר והסביר לארד כי על מנת שתוכל להצליח עליה להתמקד בענף אחד, היא בחרה בג'ודו והודיעה לקבוצת השחייה על פרישתה. בגיל 16 הגיע מוני לביתה של יעל כדי לשכנע את הוריה לשלוח אותה למחנה אימונים בחו"ל, הוא טען כי הכישרון שלה יוצא דופן והיא עתידה להיות אלופת אירופה, ההורים שראו באימוני הג'ודו של יעל חוג משודרג ולא יותר סירבו לשקול את ההצעה והיא נשארה בארץ. בהמשך אותה שנה כחלק מסגל נבחרת ישראל בוגרות יצאה ארד למחנה אימונים באוסטריה ולראשונה מאז שנכנסה לעולם הג'ודו היא נחשפה לספורטאיות מחוננות, אלופות עולם ואירופה, היא צפתה בקרבות אימונים איכותיים ושם, באוסטריה יעל החליטה שהיא רוצה להיות הטובה בעולם. אותו מחנה אימונים היה הרגע שהפך אותה ממשתתפת בחוג ג'ודו לספורטאית מקצוענית, זו הייתה נקודת המפנה שהולידה לימים את המדליה האולימפית הישראלית הראשונה. שנה לאחר מכן נשלחה יעל לייצג את ישראל באליפות עולם, באותן שנים עדיין לא הייתה אליפות עולם לג'וניור/קדטים אלא רק לבוגרים. בסוף יום קרבות ארוך ומתיש ארד מצאה את עצמה מדורגת שביעית בעולם. כשהייתה בת 18, אייזיק, מאמנה במכבי, עזב את הארץ לטובת הגשמת חלום הג'ודו שלו במולדת הג'ודו – יפן, נסיעה שהייתה מתוכננת למספר חודשים התארכה והוא מעולם לא חזר, יעל איבדה את מורה הדרך שלה אך בעוד שחבריה עוזבים את החוג ועולם הג'ודו היא המשיכה להתאמן ללא מאמן אישי בנבחרת ישראל נשים תחת המאמן יורם הדר ז"ל. לאחר 4 שנים ללא מאמן אישי יעל הרגישה שהיא מתרחקת מהחלום ואם תמשיך כך לא תצליח לממש את הפוטנציאל שלה ובחרה בדני ליאופולד, מאמן צעיר, אלוף ישראל בעברו ובן למשפחה מוכרת בעולם הג'ודו הישראלי כמאמנה. יחד החליטו על החלפת משקל תחרותי מ-56 ק"ג ל-61 ק"ג, החלטה שהשפיע לחיוב על המשך הקריירה שלה. מספר חודשים לאחר החלפת משקל יעל הגיע להישג הראשון המשמעותי שלה כשזכתה במדליית ארד באליפות אירופה לאחר יום קרבות מרשים, ההחלטה שגמלה בליבה באוסטריה התחילה לרקום עור וגידים. לאחר הזכייה שכנע אותה חברה פיטר סייסנבאכר (אלוף אולימפי פעמיים) לטוס למחנה אימונים ביפן, בירת הג'ודו העולמית, איגוד הג'ודו הישראלי לא יכל לממן נסיעה שלה עם מאמן ולכן היא טסה לבדה. לאחר שבועיים של אימונים הציע לה קסוגה, המאמן הראשי להצטרף למחנה אימונים של נבחרות יפן וקוריאה, יעל נענתה להזמנה ולראשונה בחייה נכנסה לקודוקאן – מועדון הג'ודו הראשון בעולם. כשיצאו לריצת בוקר יעל נדבקה לחבורה המובילה ומס' הקפות לפני הסיום האיצה ועקפה את כולן בדרך לסיים ראשונה את הריצה. המאמנים היפנים והקוריאנים התאספו סביבה ושאלו לשמה, המבטא האסייתי גרם להם לבטא את שמה ARDO, ומאז דבק בה הכינוי. המאמנים שראו בניצחונה בריצה חוצפה שכן היא עקפה ג'ודוקא בכירות ממנה החליטו לבחון את היכולות של הישראלית והציבו בפניה אתגר: היא צריכה לנצח 15 קרבות באיפון, בכל פעם הג'ודוקא רצות לעברה, היא בוחרת יריבה ומכניעה אותה עד להשגת 15 איפונים, המאמנים החליטו להקשות את המשימה ובחרו באלופת יפן כאחת המתחרות, ארד שהייתה ללא מאמן הייתה חסרת הגנה ולא היה מי שיעצור את המאמנים הפגועים אך עם כוח רצון אדיר לאחר יותר משעתיים היא השיגה את 15 האיפונים, מאותו אימון המאמנים היפנים והקוריאנים החל לרכוש לה כבוד, ארדו כבר לא הייתה עוד ספורטאית אלא ג'ודוקא שלא נשברת. זה היה הרגע שממנו והלאה לא ניתן היה להכניע את יעל ארד. שנה לפני המשחקים האולימפיים השתתפה ארד באליפות עולם שנערכה בברצלונה, לאחר שרכשה לה שם בעולם הג'ודו היא כבר לא הייתה אנונימית, הג'ודו הישראלי עד לאותה תחרות עמד על 0 מדליות מאליפויות עולם. בגיל 24 לאחר 6 קרבות קשים יעל הצליחה לעשות את מה שאף ג'ודוקא ישראלי לא הצליח בעבר, רצה הגורל ובקרב על מדלית הארד היא פגשה יריבה אוסטרית חזקה, סגירת מעגל מאותו מחנה אימונים, הזכייה במדליה באליפות עולם הכניסה את ארד רשמית לקטגורית הטובות ביותר ומטבע הדברים היא הפכה לתקווה האולימפית שנה לפני המשחקים בברצלונה.
אומרים שבשביל להיות הטוב בעולם צריך לנצח את הטוב בעולם, בשלב חצי הגמר באולימפיאדה יעל פגשה את פרואקה אייקוף, אלופת עולם הבלתי מנוצחת, לאחר 2 ניצחונות בשלבים המוקדמים ארד הגיעה לרגע האמת עבורה, הבטחת מדליה אולימפית בפעם הראשונה בתולדות הספורט הישראלי, זה לא היה קל, אייקוף ריתקה את ארד, מה שמבטיח לה גמר אם תצליח להחזיק את הישראלית מרותקת למזרן למשך 30 שניות אך האופי של יעל לא נתן לה להיכנע בקלות כזאת והיא התהפכה על הבטן (ברחה מהריתוק), מיד לאחר מכן יעל ניגשה לאייקוף ונתנה לה להגיע לאחיזה שהיא אוהבת ממנה הייתה ממשיכה לתרגיל האיפון שלה אך היא לא הייתה מוכנה לכך שארד תנצל את התרגיל שהפך אותה לבלתי מנוצחת על מנת לנצח אותה והישראלית הנחיתה אותה בוואזארי, ברגע שהשעון נגמר פרץ שמחה אדיר עבר בקהל הישראלי שזכה לחזות במו עיניו ברגע הבטחת המדליה האולימפית הראשונה. לאחר הניצחון ניגש אליה פיטר סייסנבאכר והזכיר לה כי יש לה עוד גמר אולימפי על הראש וזה הזמן ללכת ולהתכונן אליו, הוא הוריד אותה אל הקרקע לאחר החגיגה על הבטחת המדליה והיא הלכה להתכונן לקראת הגמר. בגמר מול קתרין פלורי לא הושגה הכרעה בתום הזמן והקרב עבר להכרעת שופטים שהעניקו את הניצחון לפלורי. על הפודיום דמעותיה של ארד היו של אכזבה ושמחה, ארבעים שנה ללא מדליה הגיעו לקיצם, 16 שנים לאחר הגמר האולימפי הראשון עבור ספורטאי ישראלי (אסתר רוט-שחמורוב) אך מצד שני הזהב שהיה כ"כ קרוב לא הושג. לאחר הפודיום יעל נלקחה למסיבת עיתונאים של זוכי המדליות שם היא אמרה: "לפני 20 שנה נרצחו 11 ספורטאים, מאמנים ושופטים ישראלים באולימפיאדת מינכן והיום סגרנו מעגל בספורט הישראלי. הוכחנו שהספורט הישראלי לא נכחד ושאנחנו ממשיכי דרכם של הדור ההוא". אותה מדליה הוקדשה למשפחות הנרצחים ובכך סגרה יעל מעגל שהתחיל אי שם לפני 40 שנה, לפני 20 שנה הוא קיבל תפנית עם רצח הי"א, 4 שנים לאחר מכן התחילה ההישגיות שנקטעה בעקבות הרצח ולראשונה בהיסטוריה הישראלית ספורטאי כחול לבן השתתף בגמר אולימפי, 16 שנים לאחר מכן ארד סגרה את המעגל עם גמר אולימפי ומדליה ראשונה. יעל חוגגת היום 50 שנים, הספורטאית הראשונה שהביאה מדליה, אגדת ספורט, פורצת דרך בספורט בכלל ובג'ודו בפרט, מזל טוב!
