לעלות בגדול

על השינוי הגדול שקרה בפוטבול האמריקאי

שחקני הפוטבול בעולם המודרני מצטיירים בעייני רבים כאנשים עצומים בעלי מסה מכובדת אך  זה לא תמיד היה ככה.

הרבה מאוד משחקני הפוטבול של היום הם אנשים גדולים גופנית מכל בחינה, קחו לדוגמה את וינס וילפורק הטאקל ההגנתי המפלצתי של יוסטון טקסנס, נישא לגובה של כ-1.88 ס"מ ושוקל כ-147 ק"ג. לא בדיוק נשמע כמו ספורטאי על, למזלו של וילפרוק בספורט כמו פוטבול שבו כל תפקיד על המגרש דורש יכולות גופניות שונות, הר אדם שכזה יכול לשמש תפקיד משמעותי.

לעומת זאת, וויליאם היפילנגר, שחקן הפוטבול המקצועי הראשון (הראשון ששיחק פוטבול תמורת כסף) שהיה גם שחקן לא רע בכלל, נישא לגובה של 1.93 ס"מ ושקל 81 ק"ג בלבד. ווליאם אמנם לא היה איש קטן אך אם נשווה אותו לאחד מהשחקנים של היום הוא יראה פיצפון, בעיקר מבחינת משקל. כיום מעטים מאוד השחקנים ששוקלים פחות מ-85 קילוגרמים וגם אותם תמצאו רק בעמדת הרסיבר (בלי להחשיב את הבועטים).

על מנת להבין את ההפרש בין שחקני העבר לשחקני ההווה ניתן לראות את הסטטיסטיקה הבאה. בשנת 1970 רק שחקן אחד בכל ה- NFL שקל יותר מ-135 ק"ג. בשנת 1980 היו כבר שלושה, בשנת 1990 היו כבר 94 שחקנים, בשנת 2000 היו 301 שחקנים ובשנת 2010 היו לא פחות מ-532 שחקני NFL מקצועיים ששקלו מעל 135 ק"ג.

הגידול המשמעותי במשקל בא לידי ביטוי בעיקר בעמדות הקווים, קו ההגנה וקו ההתקפה. בשנת 1970 משקלם הממוצע של שחקני קו ההתקפה וההגנה היה בערך 115 קילוגרם בעוד היום משקלם הממוצע של שחקני קו ההגנה הוא בערך 130 ק"ג והממוצע של משקלם של שחקני ההתקפה הוא בערך 140 ק"ג.  

על מנת לראות את ההבדל המשמעותי בין השחקנים של היום לבין השחקנים של פעם צריך רק לראות סרטון של משחק מטווח השנים בין 1960-1980, לראות משחק של היום ולהבין כמה ההפרשים הגופניים גדולים.

אז למה שינוי זה קרה בעצם?

הרבה מאוד בגלל שינוי החוקים, פוטבול הוא משחק שמתחדש כל הזמן ובכל שנה נוספים לו עוד חוקים.

לפני 1950 היו מגבילים את כמות החילופים שכל קבוצה יכלה לעשות לכן שחקנים היו חייבים לדעת לשחק בכמה עמדות, בהגנה ובהתקפה. דבר זה לא אפשר לשים שחקן גדול ממדים בעמדת הקו התקפה (קו ההתקפה מורכב מחמישה שחקנים, תפקיד קו ההתקפה הוא להגן על הקוורטרבק במהלכי מסירה  וליצור חורים בהגנה עבור הרץ במהלכי ריצה.) מכיוון שלאחר מכן היו צרכים לשחק בעמדה אחרת וגודלם הפיזי לא מאפשר להם.

לפני 1970 לתאקל מתחת למותניים היה דבר חוקי וזה היווה בעיה עבור שחקני הקווים (קו התקפה וקו הגנה) הכבדים כי הם היו חשופים יותר לפגיעות ברגליים לכן לא יכלו להיות כבדים מדי. לאחר שהוצא חוק שאוסר על תיקול מתחת למותניים, לשחקני הקווים הכבדים היה יתרון.

דבר נוסף שתרם לעליית המשקל בקרב השחקנים היא טכנולוגיות האימונים החדשות אשר עזרו לשחקנים להתחזק ולעלות במשקל.

למרות שהיום השחקנים הכבדים הם גם אתלטים, עם המשקל באות גם סכנות בריאותיות רבות.

מחקר שנערך ב1994 גילה כי הסיכויים ששחקני הקווים יתמודדו בעתיד עם מחלות לב הוא גדול ביותר. 52 אחוזי סיכון יותר מאוכלוסייה רגילה ופי שלוש יותר משאר שחקני הפוטבול שמשחקים בעמדות אחרות.

מחקר נוסף שנערך ב2008 מצא כי הסיכון של שחקני הקווים שפרשו לחלות בתסמונת המטבולית, הוא גבוה פי 2 מאשר האוכלוסיה הרגילה. תסמונת זו מעלה את הסיכון לחלות בסוכרת או מחלות לב ודם.

שחקני הקווים הכבדים המהווים בין 8-10 שחקנים מתוך 22 הנמצאים על המגרש בכל רגע נתון (לא כולל מהלכי ספיישל טים) הם ללא ספק חלק חשוב מאוד באיך שמשחק הפוטבול נראה כיום והם משפיעים עליו מאוד ואם זאת, מחקרים רבים מראים כי תוך כדי עשיית עבודתם, נחשפים אנשי הקווים עם סכנות בריאותיות רבות ועל מנת להיות שחקני קווים טובים הם חייבים לסכן את עצמם ולהיות במשקל כבד.