"הוא מכוער מדי בשביל להיות אלוף העולם, הוא צריך להיות יפה כמוני!". מוחמד עלי היה אגדה עצומה, אבל סוני ליסטון, המכוער לדבריו של עלי, לא היה האדם שרצית להיתקל בו בסמטה חשוכה.
אלוף עולם, מתאגרף עוצמתי, אישיות קצת מפוקפקת ולא מעט מיסתורין סביב חייו ומותו. זה הסיפור של סוני ליסטון, אולי לא אדם יפה, אבל מתאגרף כמו שכתוב בספרים.
הדרך של ליסטון באגרוף המקצועני התחילה בצורה בלתי רגילה. הוא לא היה אחרי קריירת חובבים ארוכה, שנה בלבד הספיקה בכדי שיחתימו אותו על חוזה הכניסה לסבב המקצועני. הוא נראה קטן יחסית למתאגרף במשקל כבד, "רק" 1.84 מטר, אבל היה לו כוח מתפרץ יוצא דופן ומוטת ידיים לא פרופורציונלית באורך של 2.13 מטר. מורט שארניק, כתב הספורטס אילוסטרייטד, אמר פעם ש"בזמן שהידיים שלו הופכות לאגרופים, הן נראות כמו כדורי תותח".
ליסטון כמעט היה בלתי מנוצח. את ההפסד היחיד שלו במשך קרוב לעשור הוא רשם בקרב ב-1954 מול מרטי מרשל. הקרב הלא הגיוני ההוא קיבל תפנית בסיבוב השלישי, כשליסטון חטף אגרוף ששבר לו את הלסת. למרות זאת, ליסטון הצליח לשרוד עד סיום הסיבוב השמיני, כשרק החלטת שופטים מעניקה את הניצחון למרשל. שנה לאחר מכן, ליסטון נקם בקרב חוזר שבו הוא הצליח להפיל את מרשל 4 פעמים אל הקרשים, עד לנוקאאוט המיוחל בסיבוב השישי.
כמו כל מתאגרף טוב, גם הקריירה של ליסטון נעצרה באופן פתאומי בגלל הסתבכויות עם רשויות החוק, בעיקר בגלל ששמו נקשר במעורבות פשיעה מאורגנת. לליסטון היו לא מעט מקרים בעייתיים, אבל רגע השיא היה כשבמהלך ויכוח עם שוטר הוא החל להכות אותו, שבר לו את הברך, גרם לחתכים עמוקים בפניו ואפילו לקח את האקדח. הדבר הסתיים במאסר של תשעה חודשים, כשבפועל הוא מרצה חצי שנת מאסר לאחר חנינה, וכמובן השעייה מפעילות לאורך שנה שלמה לאחר שחרורו.
המעורבות של ליסטון בפשע פגעה בקריירה שלו. למרות היותו אחד המתאגרפים הטובים ביותר באותה תקופה, אלוף העולם פלויד פאטרסון ואנשיו סירבו להתחרות מולו. הסלידה מליסטון הגיעה עד לנשיא ארצות הברית דאז, ג'ון קנדי, שהמליץ אף הוא לפאטרסון לא להתמודד מולו במהלך פגישה בין השניים בינואר 1962. למרבה האירוניה, מנהלו האישי של פאטרסון איבד את רישיון הניהול שלו בגלל מעורבות בפשע וחשד להטיית אחד מקרבותיו של פאטרסון.
לבסוף, בספטמבר 1962, הגיע הרגע המיוחל, פלויד פאטרסון וסוני ליסטון נפגשו בשיקאגו לקרב על אליפות העולם. רבים חזו שפאטרסון הולך לשמור על התואר שלו בקלות. "לסוני אין את המהירות או הוורסטיליות של פלויד", כך נכתב בספורטס אילוסטרייטד, שגם ערך משאל בקרב פרשנים ומתאגרפים שצפו ניצחון קל לפאטרסון. בפועל קרה ההפך וסוני ליסטון הצליח להכניע את פאטרסון בנוקאאוט במהירות הבזק, 2 דקות ו-6 שניות בתוך הסיבוב הראשון.
גם התואר החדש לא הצליח להפוך את ליסטון לדמות אהובה. כשחזר לפילדלפיה אחרי הקרב הוא ציפה לקבלת פנים, אבל בפועל חיכו לו מעט כתבים ואנשי יחסי ציבור. הסיקור התקשורתי, בדיוק כפי שארצות הברית כולה התנהלה באותם ימים, היה מלא בתיאורים גזעניים. אחד הכתבים תיאר בציניות שהגיע הזמן למצעד עבור האלוף בפילדלפיה, כשבמקום קונפטי ישתמשו בצווי מעצר קרועים.
לליסטון לא היו יותר מדי אתגרים כאלוף. שנה לאחר הקרב מול פאטרסון, השניים נפגשו שוב. פאטרסון הגיע כאנדרדוג מוחלט הפעם והוא לא שרד יותר זמן בהשוואה לקרב הקודם, 2 דקות ו-10 שניות. בפברואר 1964 הגיע האתגר האמיתי הראשון של ליסטון כאלוף מכהן, מתאגרף צעיר בשם קסיוס קליי. קליי הצעיר הגיע בלתי מנוצח עם 19 ניצחונות בקרבות מקצועניים והוא רצה לעשות את הצעד החשוב בדרך לזכייה באליפות העולם לראשונה.
הסיבובים הראשונים התנהלו כך שכל אחד מהם מנסה לאתגר את השני, אבל קליי הרגיש שמשהו שונה הולך לקרות פה בסוף הסיבוב הרביעי. הוא חזר לפינה שלו וטען בפני אנשיו שליסטון מסתיר משהו מתחת לכפפות שלו והראה בפנים את העיניים הפגועות שלו. הצוות של קליי טיפל בו במהירות, ועדיין לקליי הייתה בעיה – הוא בקושי ראה משהו. מאוחר יותר הוא יספר שבמהלך הסיבוב החמישי הוא גישש לפי צללית עמומה של ליסטון שהוא ראה. בסיבוב השישי הוא כבר חזר לעצמו ורצף של אגרופים נתן לו את היתרון. כשהפעמון סימן לתחילת הסיבוב השביעי, ליסטון לא קם. אלוף העולם נאלץ לוותר על התואר שלו בגלל פציעה בכתף.
בנובמבר 1964, סוני ליסטון ניסה להחזיר לעצמו את התואר. קסיוס קליי הספיק להתאסלם בינתיים ולהפוך למוחמד עלי, בעוד שסוני ליסטון התאמן באופן הכי אינטנסיבי שהוא יכול כדי לנקום בעלי. הקרב התפתח להיות אחד מהקרבות השנויים במחלוקת בתולדות האגרוף. כדקה וחצי לאחר תחילת הקרב, ליסטון ניסה לתקוף, אבל עלי התגבר עליו במהירות עם ימנית חזקה שזרקה את ליסטון אל הקרשים. מכאן התחיל כאוס שלם, במשך לא מעט זמן שופט הזירה לא הצליח להרחיק את עלי מליסטון הממוטט, בין שופט הזירה לשופט הזמן לא היה תיאום ורק לאחר שהקרב התחדש הוא שם לב לסימון לכך שהקרב נגמר. חצי דקה ביזארית הסתיימה בהכרזה על עלי כמנצח בנוקאאוט. ליסטון שוב התרחק מהתואר.
אחרי צמד הקרבות מול עלי, ליסטון לקח פסק זמן ארוך מהאגרוף. כעבור יותר משנה הוא חזר לזירה בהדרגה. תחילה זה היה ברצף של ארבע קרבות שארגן אלוף העולם לשעבר, אינגמר יוהאנסון, שהתקיימו בשבדיה, הרחק ממרכז ההתרחשות של עולם האגרוף. הקרב הראשון שלו ששודר לאחר הקאמבק היה ביולי 1968, בו הצליח להכניע את הנרי קלארק בנוקאאוט. ליסטון ניצח קרב אחרי קרב ונראה היה שהוא חוזר לשיאו.
ביוני 1970, ניצחון של ליסטון על צ'אק וופנר סידר לו את הקרב הבא מול ג'ורג' צ'ובאלו הקנדי, קרב שמעולם לא התקיים. "כשחתמתי על החוזה הוא כבר היה מת", שחזר צ'ובאלו, "יום או יומיים לאחר מכן התפרסם בחדשות שאלוף העולם לשעבר, סוני ליסטון, נמצא מת בדירתו. למעשה חתמתי על חוזה כדי להתאגרף מול אדם מת". סוני ליסטון נמצא מת בדירתו לאחר שאשתו ג'ראלדין חזרה מחופשה של שבועיים. כשהיא חזרה, היא הריחה ריח חזק שהגיע מחדר השינה ושם היא מצאה את בעלה מוטל על הרצפה.
המשטרה שהגיעה למקום מצאה בחפצים שלו הרואין ומריחואנה. חקירת המשטרה טענה שהוא מת כתוצאה ממנת יתר של הרואין. מאוחר יותר נטען שהסיבה הרשמית למותו הייתה שילוב של דלקת ריאות ואוטם שריר הלב. מנגד, יש אנשים שמאמינים שהחקירות והממצאים הרפואיים נועדו רק כדי לכסות על כך שליסטון בכלל נרצח ורבים טוענים שיש לא מעט אנשים שהיו מעוניינים בכך.
מותו של סוני ליסטון הוא מיסתורי בדיוק כפי שהתנהלה הקריירה שלו. לרגע הוא אלוף עולם וברגע אחריו פושע שמבוקש על ידי המשטרה. ביום אחד הוא מתאגרף כל יכול שמפיל יריבים אל הקרשים וביום למחרת הוא מפסיד בנוקאאוט בתוך פחות משתי דקות. הוא היה דמות מיסתורית, אבל הוא בדיוק מסוג המתאגרפים שהופכים את הגיבורים של הענף הזה לגדולים באמת.
