המיקרופון האולימפי, סדרת הריאיונות לקראת ריו 2016: אנסטסיה גלושקוב ויבגנייה טטלבאום
חורן סריבקיאן
30 ביולי 2016
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
1
הצמד אנסטסיה גלושקוב ויבגניה טטלבאום נוסע לייצג אותנו בריו לענף השחייה הצורנית. בשיחת long distance מארה"ב, שם הן מקיימות את מחנה האימונים לקראת ריו הבנות התפנו לדבר קצת על ההכנות שלהן
יבגניה, אולימפיאדה ראשונה שלך כחלק בכיר מהצמד ,שכן ללונדון טסת עדיין על תקן מחליפה. מתרגשת?
בטח שכן! אבל צריך לשמור את הרגשות בפנים כדי שזה לא ישפיע על ההופעה.
אנסטסיה, את זכית להיות הספורטאית הישראלית הראשונה שתתחרה ב4 אולימפיאדות, את מכוונת גם לטוקיו 2020 כדי להמשיך את הרצף?
נכון להיום, החיים שלי לימדו אותי לקחת פרויקט רציני אחד כל פעם, למקד מטרות מאתגרות אך גם כאלה יחסית נגישות בעתיד הקרוב. לכן כרגע אין לי תשובה חד משמעית לגבי טוקיו אבל הכל פתוח.
איך ההכנות לריו? יש תחושה חיובית?
יבגניה: אנחנו כעת בפלורידה, ארה"ב שם אנחנו זוכות למתקנים נפלאים וגם הבריכה פתוחה ממש כמו בריו (שזה עוזר מאוד להתאקלם לדבר האמיתי).
אנסטסיה: ההכנות לריו רציניות ומקצועיות ביותר, אנחנו בהחלט חיוביות ומכוונות להשיג את השיא המשותף שלנו יחד.
מהן בעצם הציפיות שלכן מעצמכן בריו?
יבגניה: שזו תהיה ההופעה הטובה ביותר שלנו, התוצאה הטובה ביותר אי פעם שלנו וכמובן להשאיר מאחור את היריבות העיקריות שלנו.
אנסטסיה: המטרה העיקרית שלנו להשיג את השיא בביצוע, השיא בניקוד לאורך כל הקמפיין וכן לעקוף את 5 היריבות הקרובות שלנו.
אתן חברות גם מחוץ למסגרת המקצועית?
יבגניה: יש בינינו יחסים טובים מאוד אבל לרוב אחרי האימונים האינטנסיביים ביחד לא נשאר יותר מדי זמן פנוי וכל אחת מתעסקת בשלה.
אנסטסיה: לי וליבגניה יש תקשורת מעולה במים ומחוץ למים. כל אחת כבר למדה להרגיש את השנייה ולאזן בהתאם, מה שבעצם מאוד תורם גם לעבודה מקצועית ולשיפור הביצועים שלנו כל יום. אנחנו מבלות הרבה שעות מהיום שלנו יחד באימון ולכן אחריו כל אחת ממשיכה למסלולה.
אנסטסיה, את עוסקת בענף תוך כדי שאת מתפקדת כאמא במשרה מלאה, איך משלבים את הכל ביחד?
לגבי האמהות, זה הכל עניין של החלטה ועד כמה אתה שלם עם הבחירות שלך. אני בטוחה בעשייה שלי לכן גם השילוב הזה הוא טבעי לי ולכן גם עובד ומצליח.
יבגניה, אחרי שעלית לבד לארץ לפני 6 שנים איך הייתה ההתאקלמות שלך?
עליתי לארץ אחרי שהוזמנתי להתאמן כאן. בהתחלה היה קשה כמו בכל מקום חדש, היה צריך להכיר לאט לאט את הארץ. אני כל יום בשיחות עם אמא שלי דרך הסקייפ מה שכמובן עוזר המון
אנסטסיה, בתור מישהי שיש לה משפחה לגדל ויבגניה, בתור מישהי שלבד בארץ, איך אפשר לכלכל את עצמך מהענף? האם יש תמיכה מהוועד האולימפי? מהאגודות אליהן אתן שייכות? מימון חיצוני כלשהו?
יבגניה: שיטת המימון לה אנחנו זוכות היא כזו- ברגע שאנחנו עומדות בקריטריון מסויים בתחרות מסויימת אנחנו מקבלות את התמורה, או אם תרצה לקרוא לזה מלגה, מסויימת. למשל המלגה האולימפית גבוהה פי 2 מהמלגה הקודמת לה זכינו. אישית, לי עדיין עוזר גם משרד הקליטה ובנוסף אני עובדת כמאמנת ילדות, מדריכה אותן בצעדים הראשונים בענף שלנו.
אנסטסיה: כן בהחלט, המסלול האולימפי שלי לא היה מתאפשר ללא תמיכה כלכלית. יש לי אכן תמיכה מהוועד האולימפי וגם מ"אתנה" (המועצה הלאומית לקידום ספורט נשים). במשך השנים בעקבות ההישגים שלי הצלחתי להתפרנס בכבוד.
תודה רבה שהקדשתן מזמנכן! אנחנו נחזיק לכן אצבעות כאן מהארץ, בהצלחה!
סגור לתגובות.
