אחרי שנים רבות שבהם התחלתי עונה בכדורגל נשים, היום אני מתחיל עונה כצופה, כתלמיד, וכאחד שרוצה להתחזק ולקבל רעיונות חדשים. אני מאוד מאמין שכדורגל הנשים בארץ יכול להגיע מאוד רחוק, הוא עדיין בחיתולים, גם אם הוא התחיל לפני קצת יותר מ-20 שנה, עדיין הענף מחפש את דרך המלכה כדי להגיע לכדורגל מקצועני.
כדורגל שיתן אופק לכלל המערכת. שזה כולל רווחה כלכלית של השחקניות, צוות מקצועי ומועדונים, תוצאות בזירה הבינלאומית ולגייס ספונסרים לענף. אומנם עדיין יש ויכוחים על כמות האימונים, עדיין אין צוותים מקצועיים שלמים בכל אימון ובכל משחק, ברוב המועדונים קבוצת הנשים הן אחרונות לקבל תנאי מגרש, חדרי הלבשה צוות רפואי שלם ועוד. ובמה שקשור לתפקיד שלי, להיות מאמן זה מקצוע, הרבה אנשים לא מבינים ומקבלים זאת.
בכדורגל הנשים רחוקים מלהבין שלהיות מאמן זה לא רק השעה וחצי שנמצאים על המגרש, זה אחד מהאתגרים הקשים שיש לנו להתמודד כאנשי מקצוע. וכנראה בגלל זה התחלופה כל כך גדולה בליגת העל שלנו.
אין ספק שברגע שתהייה תכנית ארוכת טווח עם יעדים ומטרות ברורות, בכל מועדון, ובהתאחדות לכדורגל בפרט, כדורגל הנשים יתקדם כמה צעדים קדימה. אני יודע שבשנתונים הבאים יש הרבה שחקניות מוכשרות מאוד, עם תשוקה, חלומות והרבה רצון להצליח, שחייבים לכוון אותן נכון, לדלג כמה שפחות על דרך התפתחות וחייבות להשאיר את האש בעיניים כל הזמן דלוקות, כי זה הדרך להצלחה.
מאחל לכל מאמן ושחקנית עונה מוצלחת, של כבוד, למידה, קידום ותוצאות טובות. שתהיה עונת המשחקים 22/23 מוצלחת לכולם.
