אם הייתם אמורים לאוהד מכבי ת"א שמי שיוביל וינהל את הפרויקט ה100 מיליון שקל עם סוני ווימס ואנדרו גאודלוק יהיה רמי הדר, סביר להניח שהוא היה אומר לך ללכת שכדי שתלך לאבחון פסיכיאטרי. רמי הדר עם כל הכבוד לעונה האחרונה והמכובדת שהוא עשה בחיפה לא עשה מספיק בשביל לקבל ג'וב יוקרתי כמו לאמן את מכבי (תשאלו את קטש ואת אדלשטיין מה הם עברו בשביל לקבל את המשרה), אך כורח הנסיבות הדר קיבל הזדמנות חד פעמית ולא נראה שהוא מתכוון לוותר עליה בכזאת קלות.
נראה שדווקא התקציב הגדול שהושקע בסגל השחקנים ובצוות האימון (מכבי תל אביב כמובן עוד משלמת לאדלשטיין את חוזהו) שיחק לידיו של רמי הדר שלא יכלו להרשות לעצמם לשלוח את היד שוב אל הכיס ולהשקיע במאמן זר חדש (מישהו אמר סקאריולו?), אך את רמי זה לא אמור לעניין ובינתיים הוא הצליח לבסס את מעמדו בקבוצה כשנמסר מההנהלה שהוא ימשיך עד לסוף העונה אך אנו כבר למודי ניסיון שלא תמיד בלשון המעטה הם עומדים מאחורי ההצהרות שלהם, ולכן רמי צריך לשמור על דריכות כול הזמן.
ובכל זאת מה בכול זאת נתן לראשי מכבי לתת את המפתחות לרמי הדר הרי לא סתם שולחים למשימה מישהו כש100 מיליון שקלים על הפרק.
הדבר שאולי הכי בולט אצל רמי זה שהוא לא דופק חשבון לאף שחקן ולא משנה אך קוראים לו, ושחקנים יודעים להעריך את זה. הסיפור במעט מזכיר את הסיפור של דיוויד בלאט וטיירון לו, רק שדיוויד בניגוד לרמי עשה הנחות לכוכבים (בעיקר ללברון) מה שבסופו של דבר עלה לו במשרה, רמי דבק בשיטה ובדרך שלו וזה מעורך מאוד בקרב השחקנים הבכירים במכבי, דוגמא מעולה הייתה במשחק היורוליג האחרון נגד קאזאן כשויקטור ראד החליט לעשות סוג של שביתה איטלקית במהלך המשחק הדר לא נשאר אדיש העיף אותו לספסל וראד מיהר להתנצל אחרי המשחק.
מבחינה מקצועית הדר עוד לומד את הקבוצה ואת הכלים שלו לצד ניצחונות גדולים כמו על פנרבחצ'ה של זליקו וניצחון החוץ המרשים בפיראוס על אולימיפיאקוס הגיעו הפסדים לבני הרצליה בליגה ולברצלונה בהיכל ללא חצי סגל, אך הכיוון בהחלט נראה מעודד, ניכר לעין שהשחקנים מחפשים את רמי והוא בעל הבית של הקבוצה גם כשהם מפסידים הם מפסידים בדרכו של רמי.
ההגנה זה מושג מפתח בעיני רמי הדר, שחקן שלא ייתן 200% מעצמו פשוט לא יראה פרקט. מסביר את התקדמות של סילי שלפני שהוא קולע או מוסר אסיסטים הוא נדבק לגופיה של היריב ומתסכל אותו הגנתית וגם יוגב שקיבל פחות קרדיט מאדלשטיין חזר לרוטציה על חשבונו של מקל בעיקר בזכות היכולת ההגנתית שלו.
ועדיין זה עוד רחוק ממה שרמי מצפה (ממוצע ספיגות של כמעט 80 נק' למשחק), וגם ישנם לא מעט שחקנים שלא מוצאים את עצמם תחת הדר (מקל ומייק צירבס) וגם ווימס וגאודלוק עדיין לא ממצים את מלוא הפוטנציאל שלהם בעיקר כשהם משחקים ביחד, אך בואו לא נשכח שהוא לא הכין את הקבוצה ובנה אותה והגישה שלו שונה בכמעט 180 מעלות מהגישה של ארז כך שצריך לתת לו עוד זמן בשביל לבחון את הישגיו רק שאנחנו יודעים שהמושג זמן ומכבי תל אביב לא הולך ביחד.
מה שעלול להוות מוקש להדר זוהי ההתערבות הבלתי פוסקת של ההנהלה בקבוצה, רמי ידוע כמאמן שלא אוהב שמתערבים לו (תשאלו את ארנון שירן) אך אנו יודעים שדבר כזה לא יקרה במכבי תל-אביב בטח ובטח העונה שסכומי הכסף שהושקעו הם אדירים. אני בטוח שלמעלה בהנהלה לא מרוצים מייבושו של גל מקל כששמו לו חוזה שמן מאוד, אך זה חלק מהג'וב ורמי יודע את זה השאלה אם הוא יצליח להחזיק מעמד.
בסופו של יום וכדרך העולם הדר ישפט על פי מבחן התוצאה, ניצחונות על זליקו אוברדוביץ ועל הפועל ירושלים לאחר לא מעט זמן זה נחמד אך אני מזכיר לכם שבעונת הקוואדרופל דאבל בעונתו האחרונה של דיוויד לפני המסע בNBA, הוא קיבל את התבוסה הכי גדולה בהיסטוריה בבית נגד היריבה השנואה מירושלים וגם חטף תבוסה מרה בדרבי, ומה אתם זוכרים בעיקר מאותה עונה? את השוט של הילד של טייריס רייס מחבק אותו לאחר שקיבל את תואר הMVP של הגמר נגד ריאל.
אמנם הדרך עוד ארוכה ומפותלת(בטח במתכונת החדשה של היורוליג) אך הדרך במכבי תל- אביב קצרה מאוד, מספיק רצף הפסדים ומרד קטן בחדר ההלבשה בשביל לשלוח הביתה. לא מעט מאמנים קיבלו את ההזדמנות לאמן את מכבי תל אביב אך מעטים הצליחו לשמור על המשרה לאורך זמן, האם גם רמי קורץ מאותו החומר? ימים יגידו.