התותחנים נגד השדים האדומים, שתי קבוצות בעלות היסטוריה מפוארת והווה במשבר בקרב מכריע על הכרטיס הנחשק לאירופה – כרטיס שמבדיל בין קבוצות מקומיות בינוניות+ לקבוצות ברמה גלובלית שמתחרות בתחרויות השוות ביותר.
בנוסף לתהילה, לכסף ולתחושה שיש בדבר, האגו משחק תפקיד עיקרי. אלו קבוצות שלא נפגשות בפעם הראשונה, לא השנייה ולמען האמת זו הפעם ה-224 שבה הן נפגשות. המועדונים מכירים אחד את השני כמו את כף ידם. זה החל אי שם בליגה השנייה באוקטובר 1894, המשיך לגביע ה-FA במרץ 1906, התגלגל לליגה הראשונה חצי שנה לאחר מכן והמשיך בתחרויות בריטיות שונות לאורך כל ההיסטוריה. המפגש בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל מלווה את אנגליה לאורך דורות רבים ומהווה פקטור עיקרי במשחקי הצמרת האנגלים.
ארסנל
בשנים האחרונות לרוב ארסנל נמצאת על הקרב לאליפות/העלייה הבטוחה לליגת האלופות ולרוב מעפילה לשלבי הנוקאאוט. אך הפעם הקרב אפילו לא על הכניסה לליגת האלופות, אלא על הכרטיס הבודד לליגה האירופאית, מפעל שלא תואם את ההישגים של ארסנל בשנים האחרונות. הציפייה היא לראות את ארסנל,שמחזיקה בסגל עשיר של שחקני אשר לא היו מביכים את הקבוצות שמשחקות בשלבים המאוחרים ביותר בליגת האלופות. למען האמת, סגל כזה לא יביך שום קבוצה שתגיע לגמר ליגת האלופות. אך האמת, מאפיין זה תקף גם לגביי היריבה מנצ׳סטר יונייטד.
אבל המשבר שארסנל נמצאת בו נמצא בליגה אחרת לגמרי. בעיות בהנהלה, שחקני מפתח כמו סאנצ'ס ואוזיל מועמדים מרכזיים לעזוב את המועדון הצפון – לונדוני בקיץ, והאוהדים לא מסתפקים בסטנדרטים הנמוכים מאוד של ארסנל בשנים האחרונות. ניצחון במשחק קריטי, חשוב ומעניין כזה יכול להחזיר את הביטחון לקבוצה והחזרת אמון האוהדים.
ציפייה – להוכיח לאוהדי הקבוצה והספורט בכלל, שארסנל מוכנה להילחם. על כל כדור, הזדמנות, בעיטה, שער, נקודה וניצחון. לפתוח עם ההרככב החזק ביותר ולהילחם כאילו אין מחר. אחרת, העתיד צפוי להיות אפור מאוד.
יתרונות – ביתיות. אין יותר חשוב מיתרון הביתיות במשחק אנגלי קשוח קלאסי. בנוסף, לארסנל יש יתרון מתמטי. אם הם ינצחו את יונייטד ביום ראשון ואת סאות'המפטון ביום רביעי הם יקחו את מקומם של השדים ממנצ'סטר.
חסרונות – מומנטום. התותחנים מגיעים חסרי יציבות, ומבחינת מומנטום לשדים האדומים יש סיכוי יחסית יותר טוב לנצח את המשחק, שכן זהו פקטור מרכזי לניצחון. וההפסד לטוטנהאם לאחרונה לא תורם להם.
הרכב משוער:
4-2-3-1
צ'ך
מונריאל, גבריאל, מוסטאפי, ביירין
שאקה, קוקלין
אלכסיס, ראוזיל, וולקוט
ז'ירו
יונייטד
מאז עזיבתו של סר אלכס, נראה שמנצ'סטר יונייטד לא רוצה לחזור לעצמה. סגל שכולל כוכבי על ושחקנים איכותיים ביותר אמור להילחם על האליפות, ולא על כרטיס בודד לליגה האירופאית שבה היא מככבת ספק ברצון. פול פוגבה, זלאטאן איברהימוביץ' הפצוע, ווין רוני (הקפטן שמדשדש בין הספסל להרכב), אריק באיי, מייקל קאריק, הנריך מקיטריאן, דה חאה, והרשימה נראית כאילו היא לא רוצה להסתיים. על הקווים עומד ה"מיוחד" שמכיר את הגביע בעל האוזניים הגדולות מקרוב מאוד, ובכל זאת נראה שהמערכת לא תופסת את עצמה בידיים ומספקת את התוצרים הראויים לה. וכעת, לאחר פציעתו של השוודי הבינלאומי, מנצ'סטר יונייטד מתקשה הרבה יותר בחלק ההתקפי. נראה שחסרונו של זלאטאן,שהנהיג את הקבוצה עד עכשיו, משפיע על הקבוצה מאוד.
ציפייה – לראות את ווין רוני פותח בחוד. או לפחות מוחלף לעמדה הזו כן, זו ציפייה נועזת בהתחשב בכך שזה לא קרה עד עכשיו העונה. אבל אין מי שמכיר את הפרמייר ליג, ואת המעמדים האלו יותר מאשר מלך השערים של השדים האדומים בכך הזמנים. אין שחקן שמתאים יותר ממנו להוביל את מנצ'סטר יונייטד למשחק העונה האחרון שלה.
יתרונות – כשעוזבים את לוח המשוואות, יונייטד נמצאת במקום החמישי, וארסנל בשישי. ניצחון מחר יקנה לה יתרון מובהק בקרב על הכרטיס האירופאי. כל נקודה קריטית במחזורים האחרונים הלחוצים והמותחים בפרמייר ליג. ניצחון זה יקנה לה את האפשרות כמעט לנשום לרווחה. וניצחון בביתה של סלטה.
חסרונות – תוצאות בינוניות בליגה. תיקו בדרבי מנצ'סטר, ואז עוד אחד מול סוונסי, ומלך השערים העונה הולך לראות את המשחק מהיציע. זה אף פעם לא טוב. אף פעם.
הרכב משוער:
4-3-3
דה חאה;
טואנזבה, בלינד, סמולינג, דרמיאן;
הררה, קאריק, פוגבה;
לינגארד, ראשפורד, מרסיאל;
כיצד לדעתכם יסתיים המשחק? האם לדעתכם ווין רוני יפתח בחוד, או שמוריניו יבחר בראשפורד הצעיר? שתפו אותנו בתגובות.