בשקט, מבלי לשים לב, דני אלבס כבר בן 34, ולכבוד כך רציתי להזכיר לכל מי ששכח על המאורעות שהביאו את אלבס לטופ.
בתחילת דרכו בברזיל עבד אלבס בחווה של אביו אך היה ברור שלא יישאר שם. לדני אלבס, כמו לאביו דומינגו, הייתה תשוקה עזה לכדורגל. בתחילתו היה אלבס שחקן כנף ימני, אך בגלל מחסור בשערים אלבס הוסת על ידי אביו לעמדת המגן, שתתברר בהמשך כהצלחה. הוא התחיל בקבוצה הבוגרת של באהיה וביסס את מעמדו בנבחרת הצעירה של ברזיל ולקח לסביליה שנה אחת בלבד להחליט שהיא משאילה אותו, ואחרי עונה אחת קנתה אותו תמורת חצי מיליון יורו בלבד.
עוד לפני שנקנה רשמית על ידי סביליה, אלבס זכה בגביע העולם לנוער עם ברזיל ונבחר לשלישיית הטורניר. בשלוש השנים שלאחר מכן כבש אלבס 6 פעמים, זכה עם סביליה בליגה האירופית והתחיל לבסס את שמו כאחד מהמגנים הטובים בעולם. אחר כך בין השנים 2005-2008 זכה אלבס בעוד 4 תארים והשמועות התחילו לצוץ. הוא קושר למועדונים כמו צ'לסי וליברפול, ואז הגיע המעבר לברצלונה בקיץ 2008 תמורת 32 מיליון יורו (יותר מפי 60 מהסכום שנקנה).
כבר בעונתו הראשונה בברצלונה אלבס תקע יתד בהרכב הקבוצה ושיחק באותה עונה הכי הרבה חוץ מואלדס, מסי ופויול, וביחד איתם הוא זכה בטרבל הראשון בהיסטוריה של המועדון. חוץ מטרבל אלבס זכה עם ברצלונה בעוד טרבל (2014-2015) וסך הכל זכה עם ברצלונה ב-24 תארים מתוכם 3 גביעי אלופות ו-6 אליפויות ספרד. בנוסף לכך זכה עם ברזיל פעמיים בגביע הקונפדרציות ופעם אחת בקופה אמריקה ואמר : "אני גאה ללבוש מדים אלה, זה אופרה אחרת מהקבוצות".
אתם בטח מתקשים להבין את הקשר של מה שכתוב עד עכשיו לכותרת לא?, אז זהו שבברצלונה היה מאורע אחד שכל כך מתאר את האיש הזה, כך שלא יכולתי לכתוב אותו על ההתחלה. זה קרה בעונת 13-14, כאשר ויאריאל אירחה את ברצלונה למשחק חשוב בדרך לניסיון עצירת אתלטיקו מדריד. בדקה ה-76, במצב של 2-1 לויאריאל נזרקה על דני אלבס בננה כאקט גזעני, ולהפתעתו הרבה של אותו אוהד שזרק אותה, אלבס הרים אותה ואכל!
מי האמין באותו רגע שאלבס יגיב ככה, אני אענה לכם- אף אחד. כל האצטדיון הופתע, השדרנים צחקו ולא האמינו ואחרי אותו משחק אלפי אנשים בניהם ניימאר, סוארס, אגווארו וטורה העלו פוסטים שאמרו: כולנו "קופים" (כפי שכינה אותו אותו אוהד של ויאריאל), כולנו איתך דני.
בעיניי כצופה זה היה רגע שבו הספורט פינה מקום לאנושיות, ואלבס עמד בניסיון שנתנו לו בגבורה, והוא הראה שהוא "לא שם" על החוליגנים שתקפו את צבע העור ואת המוצא שלו והוא האמין שהוא זה עצמו, ולא משנה מה אחרים חושבים.
אלבס הוא גם בן אדם מאוד שנוי במחלוקת. עם מעברו ליובנטוס בעונה שעברה תקף אלבס את קבוצתו לשעבר שאמר שהיא לא יודעת להתייחס לשחקניה, אך מצד שני היו שמועות שאמרו שהוא הציע עצמו לברצלונה בחזרה אך היא מצידה סירבה. נכון לעכשיו הוא נהנה ביובנטוס בדרך לאליפות ומי יודע, אולי גם בדרך לתואר שברצלונה נכשלה בדרך אליו, ולו עצמו יש חלק לא קטן בזה, רק ברביעי בחצי הגמר הוא מצא פעמיים את היגוואין בדרך ל-2:0 של יובה על מונאקו.
אז לסיכום, אני מאחל לדני אלבס שיישאר כמו שהוא, קצת מבולבל אך תמיד עושה מה שרוצה מבלי לשפוט את האחרים.
כדי להוסיף למעלותיו הטובות נוסיף גם שהוא תרם 300 טיפולים לאזרחים בבוליביה שנדבקו בהפטיטיס סי, וירוס שפוגע בכבד, ובכך עזר להם לצאת ממחלתם.
אז דני, מזל טוב. תמשיך לחייך.
