היום כדורגלן העבר הארגנטנאי, חואן סבסטיאן ורון חוגג יום הולדת 42 וב-23 שנות קריירה הבחור הצבעוני רשם לא מעט אירועים מיוחדים ולאחר שכבר הספיק לפרוש פעמיים ממשחק פעיל וגם חזר הוא מוצא את עצמו בקבוצה בה גדל אסטודיאנטס לה פלאטה .
אביו של ורון, חואן רמון ורון, היה גם הוא כדורגלן והכינוי שלו היה "לה ברוחה" (בספרדית: "המכשפה"). בשל כך, זכה ורון הצעיר לכינוי "לה ברוחיטה" (בספרדית: המכשפה הקטנה).
חואן נולד ביום בו אביו שיחק עבור אסטודיאנטס במשחק הדרבי הלוהט נגד חימנסיה ואפשר לראות כי הקשר בינו לבין הקבוצה היה כבר מלידה.
כילד קטן, ורנון חלם לשחק בשפילד יונייטד האנגלית בגלל הערצתו לפדרו ורד שהיה כוכב הקבוצה. כשורון ניסה להגיע לקבוצה הוא נדחה בשל הטענה שהוא לא מספיק טוב, שנים אחר כך כשהגיע למנג'סטר יונייטד הוא אמר: "אז החלום שלי היה לשחק בשפילד יונייטד והנה אני במנצ'סטר יונייטד". אפשר להגיד בבטחה כי חואן סבסטיאן ורון הצליח מעבר לכל חלומתו.
ורון היה שחקן מוכשר ביותר ופליימיקר ענק, היא יכל לשחק בעמדת הקשר ההתקפי כמזין כדורים לחלוצים ויוצר מצבים, במרכז המגרש שהוא נותן מעצמו גם בהגנה וגם בהתקפה ובעמדת הקשר האחורי כגרזן. "אל ברוחיטה" נודע בשל ראיית המשחק המדהימה שלו, כדורי העומק הנהדרים שהיה מכניס ובבעיטות החזקות שלו מטווח ארוך. ורון נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 הכדורגלנים החיים הטובים ביותר.
הכוכב הארגנטנאי אשר שיחק בעיקר בעמדת הקשר האמצע החל את הקריירה שלו בקבוצת הנערים של אסטודיאנס לה פלאטה, ובשנת 1994 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון, בה שיחק עד 1996, הוא כבש שבעה שערים בשמונים הופעות והראה יכולת גבוה מאוד במדי אסטודיאנטס.
ב-1996 "לה ברוחיטה" עבר לשחק בקבוצה בכירה יותר, בוקה ג'וניורס, בה שיתף פעולה עם אחד מגדולי השחקנים שהעולם ידע דייגו מראדונה. הצטרפותו לבוקה הביאה לו חשיפה תקשורתית גדולה יותר והתעניינות מצד קבוצות אירופאיות. בסיום העונה רכשה אותו קבוצת סמפדוריה תמורת 7 מיליון דולר, והוא שיחק בה במשך שתי עונות. בעונתו השנייה שיחק ורון עם חברו לנבחרת אריאל אורגטה.
באותה שנה (1996) ורון זומן לראשונה לנבחרת ארגנטינה הוא היה חלק מסגל הנבחרת עד שנת 2003, ובתקופה זו רשם 58 הופעות וכבש תשעה שערים. ורון נתפס כאחד האחראים לכישלונה של נבחרת ארגנטינה במונדיאל 2002 לאחר שנבחרתו עפה כבר בשלב הבתים, ולאחריו נופה מסגל הנבחרת.
אחרי שנתיים בסמפדוריה שבהם ביסס את מעמדו כקשר ברמה גבוה, ורנון ואורגטה נקנו שניהם על ידי פרמה שהייתה מהבכירות באיטליה באותן שנים. למרות שכבש במדיה שער אחד בלבד ב-26 משחקי ליגה, ביסס ורון את מעמדו כאחד הקשרים הטובים באיטליה והוא נקנה על ידי לאציו תמורת 27 מליון דולר.
ורון שהיה בעל דם חם נקשר מידית עם אוהדיה של לאציו שנחשבים כאחד הקהלים הכי קיצוניים בכל העולם והוא עשה בקבוצה תקופה נפלאה מבחינה אישית, ורנון הוביל את לאציו לדאבל בשנת 2000 והיה אחד הגורמים המרכזיים להצלחה של הקבוצה.
ב-2001 עזב ורון את לאציו לאחר קדנציה טובה מאוד, לטובת מנצ'סטר יונייטד, ששילמה עבורו לא פחות 44 מיליון דולר, עסקה זאת נחשבה כאחת העסקאות הגדולות בתולדות הכדורגל העולמי באותה תקופה, כדי להבין את הפערים העצומים בין התקופה של היום לבין שנות ה-2000 ניתן לראות את המחיר ששילמה יונייטד על פוגבה שמאוד דומה בשיטת המשחק שלו לורון, הוא 105 מליון יורו בעוד על ורון שילמה יונייטד רק 44 מליון דולר ורון לא הצליח לשחזר את יכולתו במנצ'סטר, בין היתר משום שלא הסתגל לשיטת המשחק האנגלית. הדבר בא לידי ביטוי בכך שיכולתו בליגת האלופות הייתה טובה מיכולתו בליגה. ב-2003 אחרי שלא הצליח להרשים במדי יונייטד, עבר ורון לצ'לסיי, אך גם בה לא הצליח להשתלב.
ב-2004 הושאל ורון לאינטר שבהמשך גם רכשה את כרטיס השחקן שלו. הוא חזר להציג את יכולתו הטובה, והיה שותף לזכייתה של הקבוצה באליפות. אחרי שנתיים בקבוצה מהעיר מילאנו, באמצע העונה ב-2006 ורון הביע את רצונו לחזור לארגנטינה כדי לסיים את הקריירה בקבוצה בה גדל. אינטר קיבלה הצעות מקבוצות הפאר בארגנטינה אך ורון דחה אותם כי רצה לחזוק לשחק רק בקבוצת נעורו, אסטודיאנטס. ורון הוביל את הקבוצה לאליפות ארגנטינה, הראשונה בה זכתה הקבוצה מאז 1982 והפך ליקיר האוהדים.
אחרי שסירב לקבוצות רבות שהתעניינו בו והתעקש להישאר במועדון אותו כל כך אהב, זומן ורון להוביל את נבחרת ארגנטינה בקופה אמריקה 2007, זאת הייתה הפעם הראשונה שהשחקן זומן לנבחרת מאז האכזבה במונדיאל 2002. לרוע מזלו, ורון נפצע במהלך הטורניר ולכן פיספס לא מעט משחקים בעונת 2007/8. בשנת 2008 ורון קיבל את תואר השחקן הכי טוב בליגה הארגנטינאית.
ורון פרש ממשחק פעיל ב- 17 ביוני 2012, אך ב-19 ביולי 2012 החליט לחזור לשחק וחתם שוב באסטודיאנטס. בשנת 2014 פרש סופית ממשחק כשהוא בן 38 לאחר קריירה מפוארת מלאה בתארים והצלחות.
בדצמבר 2016, "אל ברוחיטה" חזר מפרישה בפעם השנייה, בשל לחץ כבד מצד אוהדי הקבוצה אסטודיאנטס שהתקשו להיפרד מאחד מגדולי השחקנים של הקבוצה, אולי הגדול ביותר. אחרי הצבעה שנעשתה, החליטו האוהדים ברוב של 65% כי הם רוצים שהכוכב שלהם יחזור. ורון לא מקבל משכורת ואינו משתתף במשחקים הרשמיים של הקבוצה. אך לפי הנהלת הקבוצה והשחקנים הוא מהווה תפקיד מנטלי ענק בחדר ההלבשה והוא דמות שסוחפת אחריה את הקהל. וכיום הוא ממשיך לשמש תפקיד מרכזי במערכת של קבוצת נעורו.
כתבה מרתקת מקיפה ומעניינת.
אני נהנה לקראו את הכתבות של אורי בן נון