לפני שש שנים מארקה הגדירה את חסה כאחד השחקנים המוכשרים של הבלנקוס באותה תקופה והשוותה אותו עם ניימאר וכריסטיאנו רונאלדו, אך היום הוא עדיין לא הגיע למה שציפו ממנו. חסה רודריגס, חוגג 24 היום, אבל החגיגה הזאת לא תהיה מתוקה. בקיץ 2016 חסה, שחקנו המוכשר של ריאל מדריד, עבר לפאריס סן ז'רמן כדי לקבל יותר דקות משחק ולהיות שחקן הרכב, אך במציאות הפך לשחקן ספסל ולא הצליח להרשים את אונאי אמרי ושיחק רק 352 דקות בודדות בהן כבש רק 2 שערים. בחלון ההעברות החורפי הוא חזר לספרד ושב לביתו עם המטרה היחידה-להוכיח לכולם ולעצמו שהוא מסוגל לממש את כל הפוטנציאל שלו. אז מה מנע ממנו עד עכשיו להיות כוכב של ריאל ושל פאריז?
חסה רודריגס הרשים את הסקאוטרים ששיחק בהוראקאן ולנסיה ומתוך הרבה אופציות מרשימות שהיו לו להמשיך את הקריירה, בחר לעבור לריאל מדריד בגיל 14, בגיל 17 ביצע הופעת בכורה בקאסטייה ובגיל 19 עם 22 שערים שבר שיא כיבושים של אמיליאו בוטראגניו בליגה השנייה בספרד. אחרי העונה הזו עבר סופית להרכב ראשון של ריאל ואת השער הראשון שלו בליגה כבש מול לא אחרת מאשר ברצלונה ב"קאמפ נואו", שגרם לניצחונם של הבלאנקוס, רגע חלומי וחשוב מאוד עבור החלוץ הצעיר. העונה שעברה הייתה הכי פוריה שלו בקריירה עם 6 שערים ו-6 בישולים בכל המסגרות. אז מה גרם לחסה בעצם אחרי עונה כזו לעזוב את קבוצתו?
ההחלטה של חסה לעזוב את ריאל מדריד הייתה מאוד מובנת. ריאל מדריד המודרנית זו קבוצה שצריכה תוצאות כאן ועכשיו, עקב זה לקבוצה ראשונה של הבלנקוס אין אופציה לפתח שחקנים צעירים. בנוסף גם שחקני תוצרת בית שלהם בהרכב הראשון אפשר לספור ביד אחת, יותר נכון עם אבצע אחת שכן רק שחקן אחד, דני קרבחאל, שגם הוא חזר למדריד רק אחרי הופעה המוצלחת שלו בבאייר לברקוזן פןתח בהרכב מבין כל שחקני הקאנטרה של ריאל. מעבר לכך למרות אוניברסליות של חסה ויכולת לשחק חוץ מצד שמאל בהתקפה, גם בצד ימין וכחלוץ, עדיין לא היה לו מקום בהרכב ורוב הפעמים הוא עלה למגרש כמחליף. במיוחד המעמד שלו הסתכן עם חזרתו של מרקו אסנסיו שגם מסוגל לשחק כקשר התקפי בכל צד.
אחרי שעזב את הספרד הייתה ציפייה שסוף סוף חסה יצליח לקבל מקום בהרכב ראשון, אך זה לא קרה. הכל התחיל מפציעה בתחילת עונה ולקח לו הרבה זמן לחזור לכושר. אחרי זה ביקורת של אונאי אמארי שהוא לא עובד מספיק קשה גרמה לריב ביניהם. עד עכשיו חסה אומר שלא קיבל מספיק הזדמנויות בפאריז ושאמארי לא האמין בו. גם בחורף הוחתם לעמדה שלו יוליאן דרקסלר והפך את חסה שוב לשחקן ספסל. עקב זה אמארי נתן לחסה לחזור לספרד בהשאלה לקבוצה לאס פאלמאס, לעיר שגדל בה בילדות.
חסה, כבר לא שחקן צעיר מדי (24 היום כאמור) והוא חייב לשחק בשביל להתפתח ולדעתי אין מקום יותר מתאים מלאס פאלמאס. אין יותר טוב מלשוב הביתה, לקבוצה שאתה יודע שמאמינים בך ויתנו הזדמנות להוכיח את עצמך. כן, זו לא קבוצה גדולה כמו פאריז, אבל גם אחרי ששיחק כל החיים בספרד, קשה מאוד להסתגל למדינה חדשה, לשפה ומנטליות שונה. התקופה הזאת בבית אמורה לחזיר לו בטחון ולהראות מיטב היכולות. אולי החגיגה היום תהיה מרה במקצת שכן הוא קיווה להיות במעמד אחר בשלב הזה של הקריירה, אך האווירה הביתית תמתיק אותה.
