אתמול היה תאריך יום ההולדת של סר בובי רובסון ז"ל. המנג'ר האגדי שעשה קריירה יפה כשחקן באנגליה, הפך לאחר פרישתו למאמן ונתן קריירה מדהימה ואף יותר טובה על על הקווים מאשר על הדשא. לפניכם סיכום קריירת האימון של מי ששרד הכי הרבה זמן על הקווים של נבחרת שלושת האריות ב-35 השנים האחרונות.
כבר בשולי הקריירה שלו שימש רובסון כשחקן-מאמן בונקובר הקנדית, וכחודשיים בלבד לאחר פרישתו הוא כבר קיבל את משרת המאמן המלאה הראשונה שלו. פולהאם שבה שיחק רובסון בהיותו שחקן הביאה את אותו על מנת שישאיר אותה בליגה, אך המאמן כשל במשימה והוא וקבוצתו החדשה-ישנה סיימו במקום האחרון ונשרו לליגה השנייה. את עונת 1968-9 פתח רובסון עם פולהאם בליגה השנייה אך ב-17 בנובמבר הוא פוטר מאחר והקבוצה הייתה במקום השמיני. את ההודעה על פיטוריו הוא לא קיבל מההנהלה אלא גילה זאת מכותרת בצהובון מקומי.
גם הפעם רובסון לא נשאר מחוסר עבודה למשך זמן, וזאת בגלל שהוא חתם באיפסוויץ' טאון לאחר חודשיים. באותה עונה הוא סיים עם הקבוצה במקום ה12, מקום אחד לפני האלופה של העונה הקודמת-מנצ'סטר סיטי. רובסון אימן באיפסוויץ' 13 שנים!, סיים עם הקבוצה פעמיים במקום ה2 ואף זכה איתה בגביע אופ"א אחד, בגביע אנגלי אחד ובגביע טקסקו אחד מתוך ארבעה גמרים אליה הגיעה תחתיו. נתון די מדהים הוא שבמשך כל הקדנציה שלו באיפסוויץ' רובסון הביא לקבוצה רק 14 שחקני רכש מקבוצות אחרות.
לאחר 13 השנים המוצלחות שלו בקבוצה קיבל המאמן הצעה לחוזה ל10 שנים נוספות אך הוא סרב ובמקום זאת הוא קיבל תפקיד שאי אפשר לסרב לו: אימון הנבחרת האנגלית. באיפסוויץ' זכה רובסון לכבוד גדול על הישגיו והוא קיבל תואר "נשיא כבוד של המועדון" ואף הוצב פסל שלו מחוץ לאיצטדיון הקבוצה.
כבר במשימתו הראשונה-להוביל את הנבחרת ליורו 1984 נכשל רובסון והוא אף הציע את התפטרותו, אך ההצעה נדחתה על ידי ההתאחדות האנגלית לכדורגל ורובסון נשאר בתפקיד במטרה להוביל את הנבחרת לטורניר הבא-מונדיאל 86.
למונדיאל העפילה הנבחרת מהמקום הראשון לאחר 8 משחקים בהם ניצחה 4 וסיימה 4 בתיקו. בטורניר עצמו היא העפילה מהמקום השני בזכות הפרש שערים עדיף על נבחרת פולין. בשמינית פגשה נבחרת שלושת האריות את פרגוואי החלשה יחסית לשאר היריבות שיכלה לקבל, והיא פירקה אותה 3-0 בדרך לרבע הגמר מצמד שערים של גארי ליניקר ואחד של פיטר ברידסלי. ברבע הפסידה אנגליה 2-0 למי שלעתיד תהיה הזוכה-ארגנטינה, למשחק שיזכר לדורות. באותו משחק, השחקן הגדול בהיסטוריה (לא, לא מסי) כבש צמד שערים, אחד מהם ידוע כ"יד האלוהים" והשני נבחר ל"שער המאה". לאחר המשחק אמר רובסון את המשפט הבא: "זאת לא הייתה יד האלוהים, זאת הייתה יד הרמאות. אלוהים לא יכול לעשות את זה… היום, מראדונה הוקטן בעיניי לעד".
רובסון המשיך במשרתו והוביל את הנבחרת ליורו 1988 תוך איבוד נקודה אחת בלבד כל טורניר המוקדמות, אך הוא ונבחרתו הודחו כבר בשלב הבתים, לאחר שהפסידו בכל שלושת המשחקים. רובסון ספג ביקורות רבות מכל עבר אך הוא נשאר בתפקיד בכל זאת לשנתיים נוספות.
למונדיאל 1990 העפילה הנבחרת בקלות יחסית עם 3 נצחונות ו3 הפסדים. רובסון ידע עוד לפני הטורניר כי חוזהו לא יחודש דבר שיכול להיות ודירבן אותו לסדר לעצמו ג'וב טוב להמשך, מאחר והנבחרת הגיעה בטורניר זה הכי רחוק שהגיעה אי פעם תחת תחתיו. האנגלים עלו לשמינית מהמקום הראשון בבית וחלפו על פני בלגיה וקמרון בדרך לחצי הגמר. כמו לפני ארבע שנים, גם הפעם הודחה נבחרת שלושת האריות מול הזוכה העתידית, הפעם זאת הייתה מערב גרמניה. 90 הדקות הסדירות הסתיימו ב1-1 ולאחר דו קרב פנדלים ניצחה גרמניה בתוצאה 4-3. רובסון ונבחרתו יצאו מהמשחק מאוד מאוכזבים והמאמן אף אמר כי אין יום בו הוא לא חושב על מה יכול היה לעשות יותר טוב במשחק הזה.
כאמור, ההתאחדות האנגלית לא האריכה את חוזהו של רובסון והלה חתם באיינדהובן ההולנדית.
הוא העביר שנתיים לא רעות בכלל בהולנד בהן זכה בשתי אליפויות, אך האנגלי לא הסתדר עם מעורבות השחקנים במשחקים, נכשל בזירה האירופית וב30 ביוני 1992 הוא שוחרר מהקבוצה.
רובסון שוב לא היה צריך לחכות זמן רב כדי לקבל משרה וכעבור יום אחד בלבד הוא חתם בספורטינג ליסבון הפורטוגלית.
רובסון מינה את ז'וזה מוריניו למתורגמן שלו, ויחד איתו הצליח להצעיד את הקבוצה למקום השלישי למרות שהקבוצה הייתה במצב טוב והנשיא שלה החתים שחקנים ללא ידיעתו והסכמתו של רובסון. רובסון פתח את העונה הבאה בצורה מצויינת והוביל את הקבוצה אל המקום הראשון אך ב7 בדצמבר 1994 הוא פוטר מאחר והקבוצה הודחה מאירופה מוקדם מהמתוכנן.
פורטו, אחת היריבות של ספורטינג קפצה על המציאה ורובסון ומוריניו חתמו אצל הדרקונים.
בפורטו, ההצלחה של המאמן האנגלי המצויין באה לידי ביטוי גם על ידי תארים, דבר שלא קרה יותר מידי בעבר. בשנה וחצי זכה המאמן בגביע (ניצחון בגמר על ספורטינג) ושתי אליפויות ובעצם הוכיח לספורטינג איזו טעות עשתה כשוויתרה עליו מהר.
ההצלחה המסחררת של רובסון לא נעלמה מעיני ז'ואן גאספרט-נשיא בארסה אז, והמאמן האנגלי הוחתם בקבוצה יחד עם מי שהפך לעוזרו הקבוע (מוריניו).
המאמן עשה עבודה נפלאה, זכה בגביע ובסופרקאפ הספרדיים ובגביע אירופה למחזיקות ואף זכה בתואר אישי-מאמן השנה באירופה.
למרות ההצלחה המסחררת ברצלונה החתימה בעונה הבאה את לואי ואן חאל, ורובסון ירד בדרגה והפך למנהל המקצועי של הקבוצה.
לסר בובי העבודה כמנהל מקצועי לא התאימה והוא חזר לאיינדהובן לעונה אחת בה סיים במקום השלישי אך העפיל עם הקבוצה במחזור האחרון לליגת האלופות.
משרתו האחרונה הייתה בניוקאסל בה חתם לאחר פיטוריו של רוד חוליט. רובסון חולל מהפכה בקבוצה, הפך אותה מקבוצת תחתית לקבוצת צמרת והוביל אותה פעמיים למוקדמות ליגת האלופות בארבע שנים. הוא אמנם לא זכה עם הקבוצה בשום תואר אך אין ספק כי הוא תרם לה רבות. באוגוסט 2004 הוא פוטר מהקבוצה ובכך חתם קריירת אימון מפוארת שעברה בכל רחבי אירופה.
רובסון היה איש כדורגל בכל רמ"ח איבריו וגם כאשר אובחנה אצלו מחלת הסרטן הארורה, הוא המשיך לעסוק בענף. הוא גם הקים קרן צדקה למען חולי סרטן שאספה יותר יותר ממיליון ליש"ט עבור החולים. הוא נפטר ב31 ביולי 2009, והשאיר לכולנו זיכרונות מדהימים מכל מקום בו אימן.
