הטור הטקטי של ריאל מדריד – מאת נתיב כפרי
שנת 2016 בריאל מדריד הינה שנתו של זידאן. המאמן הצרפתי הוקפץ מקבוצת המילואים של הבלאנקוס אחרי הכישלון הצורם של המאמן השנוי במחלוקת רפא בניטס. המאמן הספרדי היה שידוך רע למועדון הגדול בעולם, והשאיר אחריו הריסות ועיי חרבות, זכר להפסד 4-0 המהדהד בקלאסיקו הביתי בנובמבר. ההפסד הזה היה הפסד הבית הגדול ביותר של ריאל בליגה מאז אותו 6-2 מפורסם לברצלונה, ב-2 למאי 2009. לא בשביל זה החליפו במועדון את אנצ'לוטי. ב-4 לינואר 2016 זיזו קיבל את המושכות. רבים פקפקו ביכולת שלו לקבל כמשרה ראשונה בקבוצת בוגרים את המועדון שדורש הכי הרבה מהמאמן על הקווים. אבל זידאן יצא לדרך מלא בביטחון ובקסם אישי, וניהל את הקבוצה באותה גמישות ואלגנטיות שאפיינו אותו כשחקן.
הוא חווה הפסד נוסף בדרבי מול אתלטיקו, שוב בבית, ולקח לו זמן לגבש שיטת משחק. מאז הוא לא שב להפסיד בליגה, ובליגת האלופות היה לו הפסד חוץ בודד לוולפסבורג, שריאל תיקנה בגומלין רבע הגמר. הוא עשה את הבלתי ייאמן וזכה בחצי עונה בגביע האלופות, החזיר את כריסטיאנו לכושר הטוב ולעמדת ביטחון שהייתה חסרה לו, שילב שחקני בית יותר ויותר ופיתח רוטציה שסייעה לו להתגבר על הבעיות שהיו לקודמיו בתפקיד. ברצלונה לקחה אליפות בסיום עונת 2015/16, אך בתקופה מאז שמונה זידאן הוא השיג 53 נקודות, 2 יותר מאנריקה, שאף הפסיד לו בקלאסיקו בקאמפ נואו, ובזמן שברצלונה שיחקה משחק עודף.
את 2016-17 פתחה ריאל בשעטה, כשהיא שוברת את שיא המועדון משנות ה-80 למשחקים ללא הפסד, ומביאה אותו עד לסף השיא הספרדי, 39 כאלה. ריאל זוכה בסופר קאפ האירופי ובגביע העולם לקבוצות; חרף פציעות של כל שחקן בסגל, מצליחים כל שחקני השדה לכבוש שער אחד או יותר. נדמה כי לא משנה איזה הרכב משחק, הלכידות הקבוצתית בריאל של זידאן חזקה יותר מהכל. לראיה, למעט הרכב אחד ששיחק פעמיים, ריאל שיחקה בכל משחק בהרכב שונה. העומק בספסל הוא מהטובים שהיו לה בהיסטוריה. בפן האישי, כריסטיאנו רונאלדו זוכה בכל התארים האישיים, כשהוא קוטף את כדור הזהב, את שחקן השנה באירופה של אופ"א ואת פרס שחקן השנה בעולם של פיפ"א. ריאל סוגרת את 2016 עם יותר תארים (3) מהפסדים (2), כשזאת הפעם הראשונה בשנה קלנדרית מזה כשמונים שנה שריאל סופגת רק שני הפסדים בכל המסגרות. בהתחשב בכך שמספר המשחקים ב-2016 היה 48, וב-1939 הוא עמד על פחות ממחציתם, מנקודת מבט היסטורית זו השנה הקלנדרית הטובה ביותר בהיסטוריה של המועדון.
ריאל ניצבת מרחק 4 נקודות מסביליה ו-5 נקודות מברצלונה. בעוד שאתלטיקו לא מדד לכלום העונה, אלה הן שתי הקבוצות היחידות שהן פקטור בצמרת. הראשונה לא בנויה לאליפות, מפני שהסגל שלה לא עמוק דיו. השנייה אמורה להוות אלטרנטיבה, אך נדמה שעוד לא חזרה לעצמה מטראומת ארבעת ההפסדים הרצופים אי שם בשליש האחרון של העונה שעברה. במובן מסוים, ההשפעה הפסיכולוגית של דמותו הגדולה של זידאן חוצה אף אל מחוץ לגבולות ריאל מדריד, ומרחפת כעננה ממטרת גם מעל ראשו של לואיס אנריקה. הוא פשוט לא מצליח למצוא את הפתרון הדרוש כדי לשמור על מומנטום בצמרת. ובל נשכח, יש לריאל עוד משחק השלמה בפברואר מול ולנסיה. מי ערב לכך שהפער לא יצמח ל-8 נקודות עם חזרתה של ליגת האלופות?
הבלאנקוס יצרו לעצמם שוב את אפקט ההרתעה, הפעם גם בליגה. אבל כדרכם של שיאים, כל שיא סופו להיגמר. אם קודם ריאל התמודדה עם הנטל של דמותה ההיסטורית, עם המעמד שלה כשיאנית הזכיות בליגה הספרדית שזוכה באליפות בודדת ב-8 עונות מול 6 באותו פרק זמן של היריבה הגדולה ברצלונה, הרי שכעת ניצב בפניה אתגר חדש – אתגר הפייבוריטית. גם זידאן יודע שהאתגר הזה ניצב בפני ריאל רק בינואר 2015. ריאל סיימה ריצת שיא של 22 ניצחונות רצופים. היא הייתה עשויה לבלי חת, ופשוט דרסה כל מה שעומד בפניה. אז הגיע משחק ידידות שריאל הפסידה, והיווה רמז לבאות. ריאל פתחה את שנת 2015 עם הפסד לולנסיה. זה לא מנע ממנה לשמור על פער 4 נקודות מברצלונה, שהייתה במקום השני.
אבל אז הגיעו שרשרת של כישלונות. בגביע ריאל פגשה את אתלטיקו מדריד והודחה במפגש כפול. בליגת האלופות הגיע הפסד ביתי ביזארי 4-3 לשאלקה, מרחק שער בודד מההדחה מבישה של אלופת אירופה כבר בשמינית הגמר. הריח החמצמץ שנותר בשני המפעלים האלה לא פסח על הליגה. ריאל חטפה סטירת לחי מאתלטיקו, והפסידה ליריבה העירונית 4-0 משפיל מול הקהל בויסנטה קלדרון. שחקנים התעייפו, נפצעו וחסרו לקבוצה. אחרי פציעה ממושכת של לוקה מודריץ', הצטרף גם טוני קרוס למיטת החולים וזה פגע אנושות ביכולת של הקבוצה. מתוך 17 משחקים בכל המסגרות, ריאל סיימה 8 משחקים ללא ניצחון, 6 מהם היו הפסדים בתקופה של קצת יותר מחודשיים. הפער מברצלונה קוזז ונהפך, ריאל סיימה שוב ללא תואר מקומי, כשבליגת האלופות העוצמות במרכז השדה של יובנטוס ורגלו המונפת של שחקן הקאנטרה אלבארו מוראטה (הפעם מול קבוצת נעוריו) עצרו את ריאל בשלב חצי הגמר.
המצב של ריאל כרגע שונה מחד, אך זה מאידך. בגביע יש לה אמנם מקדמה, אבל רצף המשחקים התובעני של 7 משחקים בחודש ינואר רק ילך ויצמח בחודשים הבאים. אמנם הסגל שלה עמוק, אך פציעות ישנן גם השנה, ויותר. במקביל, רובץ על גבם של הקאסטיליאנים משקלו של השיא. כל קבוצה כעת רוצה להיות הראשונה שתנצח את ריאל. כעת, ריאל וזידאן צריכים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהם עצמם ייצרו. וכידוע, אחרי שבירת שיא מגיעה תמיד ירידה ביכולת, שלעתים מלווה אף בנפילה כואבת. כעת, יותר מתמיד, זקוקה ריאל לאופי של לחימה, להנהגה שתבוא מהדמויות החזקות במועדון, ובראשן זידאן וכריסטיאנו רונאלדו. כי לריאל יש את כל הסיבות להצליח. הפער בצמרת מספיק גדול, ולמעשה היא מתמודדת רק מול עצמה באליפות המקומית. וכמאמר פרידריך ניטשה, "האויב הכי גדול שלך הוא תמיד אתה עצמך".
לקריאת הפרקים הקודמים בסדרה:
פרק 8 – המאסטרו עבד (על כולנו)
