סר אלכס פרגוסון – המאמן האגדי שהפך את מנצ'סטר יונייטד מקבוצה שהיא היסטוריה לקבוצה שעושה היסטוריה. המאמן הגדול ביותר בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד חוגג יום הולדת 75.
סר אלכס החל את הקריירה שלו כשחקן כדורגל בסקוטלנד, במועדון קווינס פארק (אין להתבלבל עם המועדון קווינס פארק ריינג'רס, מאנגליה), כחלוץ. יהיה קשה מאוד לשבח את פרגוסון כשחקן, בעיקר בהתחשב בכך שרוב חובבי הכדורגל בעולם לא שמעו את שמו אף לא פעם אחת בשנים שבהם פעל כשחקן כדורגל פעיל.
פרגוסון פרש ממשחק פעיל בשנת 1974, ומונה להיות מאמן איסט סטירלינגשיר, שבאותם שנים שיחקה בליגה החובבנית הראשונה של סקוטלנד. לאחר מספר חודשים, בעקבות דרמה ניהולית במועדון הוא החליט לעזוב, לאחר שרוב סמכויותיו נשללו ממנו ובחר לעבור לסנט מירן.
בסנט מירן הוא הביא את יכולותיו הטקטיות לידי ביטוי משמעותי לראשונה. הוא הפך את מירן מקבוצת תחתית טבלה בליגה השנייה, לקבוצה שמתחרה ברמות הגבוהות ביותר בסקוטלנד בליגה הראשונה, וכבר בעונתו השנייה במועדון הוא הוביל את סנט מירן לזכייה היסטורית בליגת העל הסקוטית.
בשנת 1978, בעונתו הרביעית במועדון, הוא פוטר – בפעם הראשונה והאחרונה בחייו. לגביי סיבת פיטוריו ישנם וויכוחים רבים, אך התשובה הרשמית שקיבל הקהל מהנהלת המועדון הייתה ש"פרגוסון הפר תנאי בחוזה והעביר תשלומים בלתי חוקיים לשחקני הקבוצה".
לאחר שלוש וחצי שנים מוצלחות בסנט מריין, פרגוסון מונה להיות מאמן אברדין. בעונתו הראשונה הקבוצה לא נחלה הצלחה רבה, וסיימה את העונה ללא תואר אחד, ובעיקר הפסדים בשלבים הקריטיים (גמר גביע הליגה וחצי גמר הגביע הסקוטי). אך בניגוד לעונה זו, בשש העונות אחריה אברדין נחלה הצלחה מסחררת. פרגוסון הוביל את הקבוצה לזכייה בליגה הסקוטית 3 פעמים, זכייה בגביע המחזיקות, כששבר את רצף הזכיות של סלטיק וגלאזגו (שבה שיחק כשחקן פעיל), 3 זכיות רצופות בגביע הסקוטי ועוד אחת בעונתו האחרונה במועדון, שבה זכה גם בגביע הליגה. אך החשוב ביותר – אברדין של פרגוסון הציגה כדורגל נהדר, בעיקר בהתקפה. תכונה בולטת במיוחד בשיטת האימון של פרגוסון.
לאחר קמפיין לא מוצלח במיוחד כמאמן נבחרת סקוטלנד במונדיאל 1986, פרגוסון מונה לתפקיד מאמן מנצ'סטר יונייטד במקום רון אטקינסון, שהציג יכולת רעה במיוחד בעונתו האחרונה במועדון. פרגוסון הגיע למנצ'סטר באחת מהתקופות הרעות ביותר שלה. כשמונה לתפקיד המאמן, הקבוצה מוקמה במקום ה21 בטבלה (אז, בליגה האנגלית הבכירה היו 22 קבוצות, ולא 20 כמו בפרמייר ליג), ובאותה העונה מנצ'סטר יונייטד של פרגוסון סיימה במקום ה-11. הישג מרשים, בעיקר כשמתחשבים בכך שמנצ'סטר יונייטד של רון אטקינסון הציגה כדורגל זוועתי.
בעונתו השנייה בקבוצה, כבר ניתן היה לראות שיפור משמעותי, והקבוצה סיימה במקום ה-2, בהפרש של 9 נקודות מהזוכה בעונה זו, ליברפול. אך השיגיה של מנצ'סטר יונייטד לא הרשימו רבים באותה התקופה, וניתן היה לראות בבירור שהקבוצה עדיין לא יכולה לאתגר משמעותית את הרדז, ששלטו בליגה באותם השנים.
בעונות שלאחר מכן, עלו ספקות לגביי יכולתו של פרגוסון. אמנם הוא הצליח להרים את יונייטד מהקרשים, אך ב6 עונותיו הראשונות במועדון הקבוצה עדיין טיילה בליגה. אמנם היא הגיעה למקומות מכובדים ביותר, כמו השני והרביעי, אך ב-6 שנים פרגוסון לא הצליח להוביל את מנצ'סטר יונייטד לאליפות ליגה אחת. נכון, הוא זכה בגביע למחזיקות גביע ופעמיים בגביע ה-FA , אבל האליפות שלשמה הוא הגיעה עדיין לא הונפה.
עד עונת 1992/93. עונה שבה הגביע הנחשק ביותר בשנותיו של פרגוסון ביונייטד, הונף. בניצחון מוחץ על שאר קבוצות הליגה ובהפרש של 10 נקודות מאסטון ווילה, שמוקמה שנייה. בשלב זה, כבר ניתן לראות שהסקוטי מתאים ליונייטד כמו כפפה ליד.
בעונה שאחריה, פרגוסון החתים את רוי קין, שאז היה בן 22, במטרה להחליף את בריאן רובסון, שהתקרב לסוף הקריירה שלו. החתמה חכמה ביותר מצד מנצ'סטר יונייטד. באותה העונה, יונייטד זכתה שנית בליגה, והפעם ביותר דומיננטיות מצד פרגוסון, וכהוקרה לכך הוענק לו תואר מאמן העונה בפרמייר ליג. אותו תהליך חזר על עצמו בגביע הליגה, שבו יונייטד ניצחה את צ'לסי 4-0 בגמר, ופרגוסון השלים את הדאבל הראשון שלו במנצ'סטר יונייטד.
בעונה שלאחר מכן, יונייטד הריחה את ההצלחה החוזרת ממש מקרוב, אך הפסידו את האליפות בחזור האחרון של העונה, והפסידו בגמר גביע ה-FA בגמר, נגד אברטון. מכל ההישגים של העונה הקודמת, אפילו אחד לא שוחזר.
ניתן לסכם את העשור הראשון של פרגוסון ביונייטד כהצלחה רבה. גם דאבל, 5 אליפויות ובעיקר – החתמות נהדרות. רוי קין, אריק קנטונה, בריאן מכלייר, סטין ברוס, פטר שמייכל, פול ווקר ועוד רבים. בנוסף ליכולת טקטית נהדרת, פרגוסון בלט מאוד ביכולת הסקאוטינג שבאה לידי ביטוי בכל המועדונים שבהם אימן. צירוף מקרים? כנראה שלא.
אך הטוב ביותר עדיין לא הגיע. בשנת 1999, מנצ'סטר יונייטד הניפה את הגביע עם האוזניים הגדולות בפעם הראשונה מזה 30 שנה, ומיותר לציין שזה השלים את הטרבל ההיטורי הראשונה של פרגוסון ביונייטד לאחר ניצחון בגביע ה-FA וזכיה בליגה. פרגוסון הפך לחלק בלתי נפרד ממנצ'סטר יונייטד.
בשנת 2001 חלו שינויים רבים בסגל של פרגוסון. בעקבות עזיבתו של שמייכל, השוער האגדי של השדים האדומים, הוחתמו שחקנים כשרוניים כמו מסימו טיבי, מארק בוסניץ' וחואן סבסטיאן. אך הרבה משברים חלו ביונייטד בשנים אלו – עזיבת מקלרן לטובת מידלסברורו, ועזיבת שמייכל, שהדאיגה את כל מנצ'סטר יונייטד ואוהדי כאחד, אך המדאיג ביותר – הייתה הודעת פרישתו של פרגוסון מאימון. הוא הודיע כי הוא יפרוש מאימון בשנת 2002, והחשש שהמאמן הגדול ביותר של יונייטד יפרוש הדאיגה את אוהדי הקבוצה מאוד. אך לבסוף זה לא קרה, ופרגוסון חתם על חוזה חדש. יש האומרים כי זה קרה מפני שפרגוסון רצה לפרוש בשיא, ולא פרש מפני שיונייטד לא זכתה באף תואר באותה העונה.
בקיץ 2002, פרגוסון החתים גם את ריו פרדיננד וכריסטיאנו רונאלדו (בעליו פרגוסון אמר באוטוביוגרפיה שלו "השחקן המוכשר ביותר שאימנתי בחיי") והקפיץ את ווין רוני מאקדמיית הנוער לקבוצה הבוגרת. יונייטד נבנתה מחדש בשנים אלו – דור שלם של שחקנים התחלף, ובמקום המבוגרים, הוחתמו שחקנים צעירים ורעננים. אותו התהליך שהתרחש בשנות ה-80 המאוחרות, כשפרגוסון החליף דור שלם של שחקנים.
את עונת 2002/03 יונייטד פתחה בצורה רעה מאוד, הרעה ביותר בתקופתו של פרגוסון ביונייטד. אך גם זה לא מנע מפרגוסון לנצח את כל הקבוצות באנגליה ולהוביל את השדים האדומים לאליפות דרמתית נוספת, שהוכרעה במחזור אחד לפני האחרון. הכדור המשיך להתגלגל, ובשנת 2008 פרגוסון השלים דאבל, כשזכה בגמר ליגת האלופות נגד צ'לסי בדו קרב פנדלים, והוביל את מנצ'סטר יונייטד לזכייה בליגה במחזור האחרון, וסגנית של השדים האדומים הייתה גם זו שהפסידה להם בגמר ליגת האלופות – צ'לסי.
פרגוסון המשיך להצליח ביונייטד בשנים שלאחר מכן, והגיע לגמר ליגת האלופות שבו הקבוצה הפסידה לברצלונה, זכה בעוד שלוש אליפויות, שני גביעי ליגה, ויציע שקרוי על שמו באולד טראפורד. אך בשנת 2013 אלכסס פרגוסון, המאמן הגדול ביותר של מנצ'סטר יונייטד, זה שאימן את הקבוצה ביותר מ-1200 משחקים, הקבוצה כבשה בשנות פעילותיו כמאמן יותר מ-2400 שערים, זה שהפך אותה מקבוצה שהייתה היסטוריה לקבוצה שעושה היסטוריה, המאמן הזה – פרש. בצער רב, בעיקר לאוהדי הקבוצה, פרגוסון נפרד מיונייטד.
היה קשה מאוד למצוא לו מחליף. איזה מאמן יכול להחליף את הטוב ביותר של הטובים ביותר? תחילה, הביאו את דיויד מויס. הוא ממש לא נחל הצלחה ביונייטד, והקבוצה סיימה במקום ה-7. אחריו הגיע לואי ואן חאל, שבעונתו הראשונה היה נראה כי הוא יצליח לשחזר חלק מההצלחה, ובעונתו הראשונה הוא הוביל את הקבוצה להגיע למקום ה-3, אך שתי עונות רעות במיוחד הובילו לפיתוריו. כעת, חוסה מוריניו עומד על הקווים באולד טראפורד, אך לא נראה כי הוא זה שיחזיר את יונייטד לימים הטובים שלה. האם היורש יגיע בקרוב? שתפו אותנו בתגובות לגביי יורש עתידי לאלכס פרגוסון.
נאחל למאמן הגדול הגדול ביותר בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד, הסקוטי הבינלאומי, סיר אלכס פרגוסון הרבה מזל טוב, ושיהנה מהפרישה שלו, כי הוא הרוויח אותה ביושר.
