אומת הכדורגל חוגגת היום את יום הולדתו של אחד הקשרים הגדולים בתולדות המשחק.
צ'אבי אלונסו נולד היום לפני שלושה עשורים וחצי בעיר הקטנה טולוסה אשר במחוז סאן סבסטיאן בחבל הבסקים, כצ'אבייר אלונסו אולאנו. כבר כילד היה ברור לכולם מה יעשה כשיגדל. את זמנו העביר בין הלימודים, למשחקי כדורגל בחוף הצדפים שבעיר וכישרונו בלט כבר בימים אלה. כנער צ'אבי הצטרף למועדון האם של אביו, ריאל סוסיאדד. אביו הוא פאריקו אלונסו, אגדה מקומית שזכה יחד עם הכחולים לבנים בשתי אליפויות בשנות ה80, צ'אבי הצעיר יחד עם אחיו הגדול מיגל השתלבו במחלקת הנוער של המועדון הבסקי.
אלונסו היה מאז ומתמיד שחקן שמאמנים אוהבים. בעידן ה-"מאניבול", מוחות הכדורגל הבינו שמעבר לשערים ובישולים יש עוד אלמנטים שיש לקחת בחשבון במשחק הכדורגל, שחקנים כמו אלונסו הפכו להיות "סחורה חמה" .ריבוי המסירות שהוא מחלק במהלך משחק והעובדה שרובן מגיעות למקום הרצוי, בנוסף ליכולת תיקול גבוה, נתונים שהיום ברור לכל חובבן שמנצחות משחקים . אך עוד שנים לפני כשצ'אבי היה שחקן צעיר בן 20 , הבין מאמן ותיק בשם ג'ון טושאק איזה יהלום מתחבא בסן סבסטיאן. הוולשי הוותיק מונה למאמן ריאל סוסיאדד באמצע העונה, שהקבוצה בדרך לליגת המשנה. המהלך הראשון שעשה טושאק היה להחזיר את אלונסו הצעיר מהשאלה ולמנות אותו לקפטן המועדון בו גדל. המהלך כמובן ספג קיתונות של ביקורת, אך אלונסו החזיר לוולשי על האמון וביחד השאירו את הכחולים לבנים בליגה. שנתיים לאחר מכן צ'אבי הוביל את סוסיאדד לעונה מופלאה, הבסקים סיימו במקום השני מרחק שתי נקודות מריאל מדריד, אלונסו זכה בתואר השחקן הספרדי של העונה והיה ברור שגדל קשר ברמה הגבוה ביותר.
לאחר שחוזר על ידי ריאל מדריד, בחר צ'אבי דווקא ללכת לשחק באי הבריטי, רפא בניטז עטוף בתהילת ההצלחה מוולנסיה, הביא איתו את אלונסו לליברפול על מנת שיצור יחד עם סטיבן ג'רארד (שפרש השבוע) אמצע קטלני לליברפול שידע לעשות את המעבר מהתקפה להגנה בצורה הטובה ביותר. כידוע אם זה לא קשה זה לא ליברפול, אלונסו החל היטב את העונה, אך נפצע לאחר התקלות עם פרנק למפארד במשחק נגד צ'לסי. בלעדיו ליברפול התקשתה בליגה ולא היוותה יריב על כתר האליפות. צ'אבי חזר לישורת האחרונה כמו מלוע של תותח והיה חלק מרכזי מסיום העונה המוצלח שכלל זכייה נהדרת של האדומים בליגת האלופות, לאחר קאמבק ענק מול מילאן של אנצ'לוטי שבצ'נקו וקאקא, משחק בו צ'אבי אף הבקיע את שער השיווין. השנים במרסיסייד היו נהדרות מבחינת צ'אבי. הקהל התאהב בשחקן האלגנטי והלוחמני בו זמנית, שמסירות ארוכות מדויקות יצאו מרגליו בכמויות סיטונאיות, לצד מספר שערים מרהיבים . הוא וסטיבי ג'י הפכו לצמד חמד בקישור, אך בליברפול כמו שכבר אמרנו במידה וזה קל מידי סימן שאתה בירידה. ליברפול לא הצליחה להוות יריב ראוי על אליפות הפרמיירליג, ולמרות שבתקופתו זכתה הקבוצה בגביע האנגלי והעפילה לעוד גמר אלופות, מערכת היחסים עם בניטז הידוע כטיפוס מנוכר, הלכה והתערערה.
בקיץ 2009 עקר אלונסו בחזרה לארץ מולדתו, הפעם לבירת ספרד. לצערם של אוהדי ליברפול שכעסו מאוד על ההחלטה, כמו גם השחקנים שמאוד אהבו את צ'אבי. סטיבי ג'י אף התבטא ואמר שמדובר בהחלטה טיפשית. בריאל הבינו שצריך בעל בית אמתי שישמש כברמוטר לכרסיטיאנו רונאלדו. גם במדריד צ'אבי שידרג את המערך הטקטי, הביא את הערך המוסף, שיחק באלגנטיות אך בצורה תכליתית ועזר להפוך את ריאל לשוות כוחות ליריבה השנואה מברצלונה . חשוב מכל עזר לקבוצה לזכות בתואר בו היא חשקה מכל, גביע אלופות עשירי במספר , בנוסף זכה יחד עם הבלנקוס באליפות מקומית ראשונה מבחינתו .
יכולת המסירה הפנומנלית שלו, לצד חכמת המשחק והנחישות הבלתי נגמרת שלו הועילו לאלונסו גם במדי הנבחרת הלאומית. צ'אבי החל את דרכו במדי הנבחרת הלאומית במוקדמות מונדיאל 2004 (וגם שיחק מספר פעמים בנבחרת חבל הבסקים הלא מוכרת בפיפא). אלונסו היה חלק מרכזי בתור הזהב של ה-"לה רוחה" בסוף עשור הקודם ובתחילת הנוכחי שהשיא היה כמובן הזכייה ההיסטורית במונדיאל בדרום אפריקה בקיץ 2010 בו פתח בכל המשחקים. אלונסו פרש מהנבחרת בסיום מונדיאל 2014, לאחר שערך 115 הופעות בינלאומיות והוסיף שתי אליפויות אירופה למאזן התארים.
לאחר שנים מוצלחות בלבן של מדריד, צ'אבי החל להרגיש לא מעורך, הקשר החליט בגיל מתקדם יחסית שוב לעקור יחד עם משפחתו הפעם למינכן. צ'אבי חתם בבאיירן של פפ גווארדיולה שחיפש שחקן שיוכל להתאים לסגנון שהוא מביא מברצלונה. צ'אבי באופן סולידי למדי גם אצל הבווארים זכה לתשורות. הספרדי הפך לעוגן בקישור במהרה, שמר על אחוזי מסירה פנומנליים וזכה עם באיירן בשתי אליפויות קלילות והיד עוד נטויה, על אף גילו צ'אבי בכושר מצוין ולא נראה שמתכנן לפרוש בקרוב.
לאורך הקריירה מאמניו הבינו ששחקן כמותו בקבוצה זו זכות, וכך גם האוהדים שהעריכו את יכולת ההקרבה והנחישות לצד הדומיננטיות הטכנית של הבסקי. במהלך הקריירה שמר צ'אבי על יציבות מופלאה, כמעט לא סבל מפציעות, וקיבע את מקומו כאחד המוסרים הטובים בעולם. אין ספק ששחקנים כדוגמת טוני קרוס ומרקו וראטי שאבו השראה מצורת המשחק של אלונסו . למרות כל זאת צ'אבי נשאר איש צנוע, לא ראוותן אך בעל הילה קלאסית בתקופה שבה המוחצנות והאגו הפכו לסגנון של השחקן הממוצע.
צ'אבי אלונסו ממשיך בשלו גם בגיל 35 ואין ספק שעולם הכדורגל הפך ליפה יותר בזכותו, לאחר שהשאיר בכל מקום בו שיחק את חותמו. היכולת של הספרדי להתאקלם בכל מקום, בכל סיטואציה, בלי פחד מהשינוים שחלו במשחק בנוסף לאופי חזק ומוסר עבודה מופתי, הן רק חלק מהסיבות מדוע גם בגיל מתקדם יחסית הוא נשאר אחד מהמובילים בתחומו. יהיה מעניין לראות איך החלק האחרון בקריירה של הקשר אדום הזקן תראה, האם תסתיים בגרמניה ? אולי אם עוד איזה גביע אלופות? או אולי ריאל סוסיאדד תהנה מחזרתו של הבן האובד שהצהיר פעמים רבות על רצונו לזכות בתואר עם הכחולים לבנים. הייתי רוצה לאחל לו מזל טוב אך כל מה שצ'אבי השיג עד היום הושג בזכות עבודה קשה חריצות וכישרון שמוצה עד תום. אז נאחל לו שיהיה בריא ושיהיה מאושר מהכדורגל וממשפחתו.
