איימה ז'אקה לנצח ייזכר כמאמן שהביא את גביע העולם לצרפת והיה הראשון שהציג את אחת הנבחרות המחוברות בעולם שסחפה אחריה עולם שלם ולא רק אומה
כמו לא מעט מאמנים מצליחים בעולם, ז'אקה שיחק כקשר אחורי. הוא החל את הקריירה בקבוצת קוזאן החובבנית במחוז לואר בו נולד, תוך שהוא עובד במקביל במפעל לפרנסתו. הוא אותר על ידי סקאוטים של קבוצת סנט אטיין, והצטרף למועדון בשנת 1960, כשהיה בן 19. הקבוצה הייתה אז מהמצליחות בליגה הצרפתית, וז'אקה זכה עימה בחמש אליפויות, מתוכן ארבע רצופות, בין השנים 1964 ל- 1970. כמו כן זכו ז'אקה וסנט אטיין שלוש פעמים בגביע הצרפתי. בתקופת שהותו בסנט אטיין זכה ז'אקה לשתי הופעות במדי נבחרת צרפת, שתיהן בשנת 1968.
בשנת 1973 עבר ז'אקה לאולימפיק ליון, ולאחר שנתיים פרש ממשחק פעיל בגיל 34.
בפברואר 1976, כשנה לאחר פרישתו, התמנה ז'אקה לתפקיד המאמן בקבוצת אולימפיק ליון שבמדיה פרש. הוא אימן אותה ברציפות ללא הצלחה יתרה עד שלקראת עונת 1980/1981 התמנה למאמנה של בורדו.
כמאמן בורדו זכה ז'אקה בשלוש אליפויות צרפת, שני גביעים, וכן הוביל אותה מספר פעמים לשלבים הגבוהים בתחרויות האירופיות. היכולת הווינרית שלו כשחקן החלה לפעול גם בעמדת הקווים. בורדו בעצם הייתה הקבוצה היחידה שהצליח בה כמאמן וגם שם ההצלחה הייתה לתקופה מסויימת, הוא פוטר מתפקידו בפברואר 1989, והמשיך לתפקידי אימון קצרי טווח במונפלייה ונאנסי לא תפקידים שהצליח בהם יותר מדי. קריירת האימון של ז'אקה הייתה דומה במקצת לקריירת המשחק שלו – כמה שנים טובות, הגעה לשיא ונפילה.
בשנת 1992 התמנה לתפקיד עוזר המאמן של ז'ראר הוייה בנבחרת. לאחר שהנבחרת של הוייה כשלה להעפיל למונדיאל 1994, מונה ז'אקה לתפקיד המאמן הזמני, וכמו שכבר ציינו, הצלחה רגעית שסידרה לו קריירה ענפה. לאחר סדרה של תוצאות טובות לנבחרת בהדרכתו במשחקי ידידות, ביניהן ניצחון חוץ על איטליה בפברואר 1994, קיבל ז'אקה את המינוי הקבוע.
בתחילה בנה ז'אקה את נבחרתו סביב הקשר אריק קנטונה. הוא מינה אותו לקפטן הנבחרת והפך אותו לשחקן המרכזי בסגל. הכל הלך לפי התכנית עד שבינואר 1995 בעט קנטונה, אז שחקנה של מנצ'סטר יונייטד, בפניו של אוהד קבוצת קריסטל פאלאס שהתגרה בו, והורחק לשנה מכל פעילות (קנטונה לאחרונה ציין שזה היה אחד הרגעים הטובים בקריירה שלו). כתוצאה מכך, ז'אקה נאלץ לערוך שינויים מהותיים בנבחרת, והוא החליט לזמן שחקנים צעירים יותר לסגל ולבנות אותו סביב הקשר זינדין זידאן. בו בעת הדיח חלק מהשחקנים הוותיקים יותר בסגל, כגון קנטונה, דויד ז'ינולה וז'אן-פייר פאפן.
על אף סימני השאלה על הסגל שזימן ז'אקה, הוא הצליח להוביל את צרפת לטורניר יורו 1996. בטורניר עצמו הוביל ז'אקה את הנבחרת עד לשלב חצי הגמר, שם הודחה על ידי צ'כיה בדו-קרב בעיטות הכרעה לאחר שוויון 0-0 בתום הארכה. נבחרת צרפת העפילה אוטומטית לטורניר מונדיאל 1998, בשל היותה הנבחרת המארחת. על אף ההישג בטורניר היורו, הופעות לא משכנעות של הנבחרת בסדרה של משחקי ידידות הובילה ללחץ מצד הקהל והתקשורת בצרפת על ז'אקה להתפטר מתפקידו.
למרות זאת, ז'אקה הוביל את נבחרתו לטורניר המונדיאל הביתי. צרפת סיימה את שלב הבתים עם שלושה ניצחונות בשלושה משחקים, על נבחרות דרום אפריקה, ערב הסעודית ודנמרק, וככל שהתקדם הטורניר התחברה צרפת לכדי נבחרת יעילה ומגובשת. בשלב שמינית הגמר הדיחה צרפת את פרגוואי בתום הארכה. ברבע הגמר נזקקה לבעיטות הכרעה על מנת להדיח את איטליה, ובחצי הגמר גברה על קרואטיה. צרפת פגשה למשחק הגמר את אלופת העולם המכהנת ברזיל, והביסה אותה בתוצאה 3-0.
ז'אקה שם דגש טרם המשחק על השמירה הלקויה של שחקני ברזיל במצבים נייחים, וזידאן ניצל זאת כשכבש בגמר פעמיים בנגיחה לאחר הגבהת כדור קרן. ז'אקה היה למאמן הראשון שמוביל את צרפת לזכייה במונדיאל. לאחר הזכייה התפטר ז'אקה מתפקידו כמאמן הנבחרת, בלעדיו דור הזהב הצרפתי המשיך לזכייה גם ביורו הבא בשנת 2000, אך ההישג לא היה אותו דבר.
כעבור חודש מונה ז'אקה לתפקיד המנהל הטכני של צרפת, תפקיד בו אחז עד לפרישתו מעולם הכדורגל בדצמבר 2006, בגיל 65.
איימה ז'אקה הוכיח כמאמן שהוא יודע לשים בצד את הביקורות וללכת עם האמת שלו, אמת שהובילה את צרפת להישג הכי גדול שלה עד כה, ומשאיר את המאמן הותיק כגדול מאמני הנבחרת, לפחות עד שמישהו אחר יביא תואר נוסף לארץ הבגט
