אם תשאלו את רוב האנשים מה אומר להם השם "רד בול" אני בטוח שרובם יגידו לכם "משקה אנרגיה". אז נכון, הקונצרן האוסטרי החל כחברת משקאות אנרגיה אך בשנים האחרונות הם לאט לאט משתלטים גם על עולם הספורט שלנו
לאחרונה, בעיקר בגרמניה אבל גם בשאר העולם, עולה לכותרות אחת מהקבוצות הנשלטות על ידי "רד בול", לייפציג שמה. לחובבי הכדורגל הגרמני השם אינו חדש ומוכר בעיקר בהקשר שלילי. כן, ר.ב. לייפציג הצליחה להפוך עצמה לקבוצה השנואה ביותר בגרמניה ולא בגלל היכולת של שחקניה על המגרש.
הכדורגל הגרמני ידוע ככדורגל של האוהדים ולמען האוהדים וחלק מחוקיו הם שליטת הרוב על ידי האוהדים בקבוצות (בגרמניה 51% מהקבוצה חייבת להיות בבעלות אוהדים), אז איך בעצם קרה מצב שתאגיד ענק שולט בקבוצה? תמיד יש פרצות בחוק וכך הצליחו ב"רד בול" להערים על המערכת: צריכים שבעה חברים כדי להקים קבוצה? לייפציג הציגה 11 כאלה, כולם עובדי המועדון.
בעיה נוספת שעמדה בפני ר.ב. לייפציג ברצותה להיכנס לבונדסליגה השנייה לפני כמה שנים הייתה הסמל. זה הקודם של הקבוצה הזכיר מדי את הסמל של "רד בול". מהסמל החדש הוצנעו האותיות ר.ב. ובמקום השמש הצהובה המזוהה עם חברת המשקאות, הוצב כדור. שני השוורים גם הם שונו.
בגרמניה כבר חוו קומבינות שעקפו את חוק ה-50+1. יש את הופנהיים, וולפסבורג ואפילו באייר לברקוזן. אף אחת מהן לא קבוצה עם מסורת כמו המבורג, באיירן, דורטמונד, שאלקה ואחרות ומאחורי כל אחת מהן עומד תאגיד עצום. יחד עם זאת, התאגיד שעומד מאחורי כל אחת גם קשור אליה בצורה כלשהי. משרדי "פולקסווגן" נמצאים בוולפסבורג, המטה של ענקית התרופות "באייר" שוכן בלברקוזן וגם משרדי SAP נמצאים בקרבת הופנהיים. "רד בול" היא בכלל חברה אוסטרית, שלא קשורה גאוגרפית ללייפציג כהוא זה.
אבל האוסטרים ידעו בדיוק למה הם בוחרים בעיר לייפציג, עיר אפרורית במזרח גרמניה. המון תשוקה של קהל שמתעניין פחות באידיאולוגיה ומלא בטירוף כלפי קבוצה מזרח גרמנית, השקעה בבסיס וביסודות וטיפוח שחקנים צעירים רבים, אלה היו המטרות העיקריות של האוסטרים.
העובדה שזהו מועדון הכדורגל המקצועני היחיד בכל שטחה של מזרח גרמניה לשעבר. אחרי הפלת חומת ברלין לפני 26 שנה החל האיחוד של שתי הגרמניות. אולם למרות השנים הרבות שעברו, יש עדיין פער כלכלי וסוציו-אקונומי עצום בין המערב העשיר למזרח העני. כל זה בא לידי ביטוי גם בכדורגל. מועדוני הפאר של מזרח גרמניה (דינמו דרזדן, מגדבורג, קארל צייס ינה, אוניון ברלין) נמחקו או שהפכו לקבוצות חובבניות בליגות האזוריות.
לייפציג, עיר של חצי מיליון תושבים, הייתה המקום האידאלי עבור אנשי "רד בול" להקים בה את הקבוצה שלהם: קהל פוטנציאלי גדול, רעב להצלחה ומעט מאוד התנגדות מקומית לפרויקט. אין אף קבוצה מקצוענית ברדיוס של 250 ק"מ סביב העיר. והיה גם אצטדיון מודרני, ה"צנטראל שטדיון", עם 43 אלף מקומות, שאירח משחקים במונדיאל 2006. האוסטרים חכרו את האיצטדיון ותמורת תשלום הגון קראו לו "רד בול ארנה".
ממוצע הקהל בעונה שעברה היה כ-30 אלף והעונה, בבונדסליגה, הממוצע צפוי לעלות עוד. יש טענה כי לא מדובר באוהדים אמיתיים, כי לקבוצה אין מסורת והיסטוריה, אולם אלו דברים שנבנים במשך שנים. מה שעוד נבנה זהו מתקן האימונים הענקי, בעלות של 35 מיליון אירו, שנחנך לפני כשנה. לדעת מומחים מדובר במתקן האימונים האיכותי ביותר בגרמניה, והוא כולל בין היתר דירות פרטיות לכל אחד משחקני סגל הקבוצה!
על פניו הפרויקט האנרגטי נראה כמשהו מבורך, צעד שיקפיץ את מזרח גרמניה גבוה ויחזיר את תודעת הכדורגל לאיזור. אך לא כל הנוצץ זהב, מיום הגעת הקבוצה לליגה השנייה בגרמניה ובעצם הפיכתה למקצוענית, המחאות רק גברו, עם זה בשירים שחוברו נגד או שלטים שנתלו בכל מקום ואפילו עד להחרמת משחק חוץ (על ידי אוהדי דורטמונד).
אך כמו שזה נראה כרגע, המחאות לא מטרידות את השוורים. הקבוצה, שהצליחה להגיע עד לליגה הבכירה 7 שנים מיום הקמתה, לא מתכוונת לעצור בזה. פתיחת עונה מסחררת עד כה שממקמת אותה במקום השני בליגה לא רחוק מהאלופה ויחד איתה הן שתי הקבוצות היחידות ללא הפסד.
קניית שחקנים צעירים, פיתוח תשתיות ומעל הכל הגעה למטרה שהוצבה בהקמה פתאום לא נראים כחלום רחוק. אז מבחינת השוורים על הדשא, תמשיכו להגיד שהם ממוסחרים, ללא מסורת, שכירי חרב וכדומה, כל זה לא מעניין אותם, כי "רד בול" נותן לך כנפיים ועם הכנפיים האלו הם מתכוונים להגיע הכי רחוק שאפשר
