המגן הימני נחשב לאחד המגנים הנאמנים ביותר של ריאל מדריד.
הוא התחיל את הקריירה ככדורגלן בקבוצת הילדים של כריסטו דה לה ויקטוריה, מאוחר יותר עבר לקבוצת הנוער של סלטה ויגו, ובעונת 1994 עלה לקבוצה הבוגרת. תוך 3 שנים עבר לריאל מדריד ועשה היסטוריה משל עצמו. בין שלל התארים שבהם זכה הוא שותף במעל ל-300 משחקי ליגה
תחילת הדרך- סלטה ויגו
אחרי שהיה מושאל לסלמנקה בעונת 96/97, מיצ'ל חזר לסלטה ויגו והפך לאחד משחקני ההגנה הטובים ביותר של הכדורגל הספרדי. הזימון לנבחרת היה קרוב והמגן הימני הגיע לייצג את הנבחרת הספרדית כבר בשנת 1998.
לסלגאדו נוצר שם של מגן ימני קשוח ופיזי. בעונת החזרה שלו לסלטה, במשחק שהתקיים מול אתלטיקו מדריד, נכנס הספרדי הצעיר בצורה קשה ביותר ברגלו של ג'וליאנו פאוליסטה, שחקן שהיה נחשב להבטחה ברזילאית. באותו מהלך הברזילאי שבר את השוק ושם, למרבה הצער, נגמרה לו הקריירה.
"חוויתי את התקופה הכי יפה בקריירה שלי עד הכניסה הנוראית הזאת שאני כבול אליה עד היום. הכדור היה מלפנים, הוא לא התכוון ללכת לכדור. הוא נתן לי מכה מאחור ועד היום זאת אחת הכניסות הכי אלימות בכדורגל. אני חושב ששחקן שעושה עבירה כזאת צריך להיות מורחק. בכיתי המון כי נשארתי מחוץ למונדיאל ונהרסה לי הקריירה", אמר ג'וליאנו רק במאי האחרון.
ריאל מדריד
בקיץ 1999 צירפה ריאל מדריד לשורותיה את מיצ'ל סלגאדו בסכום של 12 מיליון אירו. למעשה, הופעת הבכורה שלו בליגה הייתה ארבעה עונות קודם לכן מול ריאל מדריד, משחק שהסתיים 4-0 לטובת הקבוצה מויגו.
בריאל מדריד הפך סלגאדו לאחד המגנים הטובים ביותר באירופה, וזכה להצלחות רבות, במיוחד בשנים הראשונות שלו. בעונתו הראשונה במדי הבלאנקוס, 1999/2000, הוא זכה עם מדריד בליגת האלופות. באותו גמר היה סלגאדו שחקן הרכב ובישל את השער של מוריינטס נגד ולנסיה, בפעם הראשונה בתולדות הטורניר שהתמודדו שתי קבוצות מאותה המדינה בגמר.
אחרי שעמד בציפיות והפך לשחקן הרכב בעונת 00/01, זכה מיצ'ל בפעם הראשונה בקריירה שלו באליפות הליגה. בתחילת העונה השלישית שלו במדריד (01/02) הוא זכה בסופרקאפ הספרדי בניצחון ריאל מדריד מול ריאל סרגוסה, ובסיום העונה זכה בליגת האלופות בפעם השנייה מול לברקרוזן, משחק שהסתיים בתוצאה 2-1 כשמיצ'ל סלגאדו חלק מההרכב. מדובר בעונה הטובה ביותר של מיצ'ל מבחינת סטטיסטיקה, הוא שיחק 54 משחקים בכל מסגרות במדים הכל-לבנים.
העונה הרביעית שלו התחילה עם תואר חדש – הסופרקאפ האירופאי נגד רוטרדאם, גם הפעם סלגאדו בהרכב. בדצמבר באותה העונה התמודדה ריאל מדריד באליפות העולם לקבוצות. בגמר הבלאנקוס פגשו את קבוצת אולימפיה מפרגוואי וניצחו 2-0, עוד גמר של סלגאדו בהרכב. כבר בעונה הרביעית שלו בריאל מדריד, זכה מיצ'ל בכל התארים האפשריים בקבוצה מלבד גביע המלך, תחרות שבה הוא הפסיד פעמיים בגמר. בעונת 02/03 זכה בפעם השנייה באליפות בליגה הספרדית בקרב מותח במיוחד עד המחזורים האחרונים מול ריאל סוסיאדד המפתיעה.
העונה החמישית שלו (03/04) התחילה בזכייה בסופרקאפ הספרדי. היריבה בגמר הייתה מאיורקה ומיצ'ל שיחק את שני המשחקים, הראשון והגומלין. ריאל מדריד התחילה את העונה בהתלהבות גדולה ועם התחושה שיש יכולת לזכות בכל התארים, אבל הם הגיעו לסוף העונה עייפים בגלל סגל קצר ועתיר כוכבים, וכל ההזדמנויות נזלו להם מבין האצבעות. מה שהתחיל טוב מאוד הסתיים ככישלון חרוץ.
אחרי שתי עונות יבשות ללא תארים (03/04-05/06) מיצ'ל כבר התחיל את העונה השמינית שלו בקבוצה (06/07). אחרי ששיחק המון משחקים בשבע העונות שלו בקבוצה וברובם היה שחקן הרכב, כולם ציפו שימשיך להיות שחקן פותח בצורה בלתי ניתנת לערעור. אך אז הגיעו הבעיות… בעיות פיזיות גרמו לו להיעדר ממשחקים רבים ולשחק מעט. עם זאת, ההצלחה הקבוצתית שבה להאיר לו עיניים. אחרי שלוש עונות שבהם ריאל מדריד לא מצליחה לזכות באליפות המקומית, מיצ'ל סלגאדו וחבריו עושים זאת אחרי קרב עיקש ודרמטי מול ברצלונה ממש עד המחזור האחרון. במחזור ה-38 מול מאיורקה, מיצ'ל היה שחקן הרכב ועזר לחבריו להחזיר את התואר למדריד.
בעונה התשעית שלו (07/08) הוא זכה באליפות נוספת, האליפות הרביעית שלו והשנייה ברציפות. בניגוד לאליפויות הקודמות, הפעם ריאל מדריד הייתה אלופה בהפרש גדול מהשאר והציגה יכולת מרשימה. האלופה הגאה אף הבטיחה את האליפות השנייה ברציפות 5 מחזורים לפני סיום העונה, כשהיריבה ברצלונה עושה קבלת פנים לאלופה הנכנסת למגרש בברנבאו, כנהוג בספרד.
בעונתו האחרונה 08/09 זכה מיצ'ל בפעם השלישית בסופרקאפ הספרדי מול ולנסיה. זה היה התואר האחרון שבו זכה סלגאדו במדי ריאל מדריד ובכך סגר כמות גביעים שמעט מאוד שחקנים הצליחו להשיג, 11 תארים: ליגה (4), ליגת האלופות (2), סופרקאפ אירופי (1), סופרקאפ ספרדי (3), אליפות העולם לקבוצות (1).
בין היתר, היה סלגאדו גם אחד הקפטנים של ריאל מדריד. אחרי 10 עונות במדי ה"מרנגס", ב-4 לאוגוסט 2009 ריאל מדריד ומיצ'ל סלגאדו החליטו לחתוך את היחסים ולהhפרד כידידים. עבור המועדון מיצ'ל סלגאדו כבר היה מבוגר מדי, ושחקנים צעירים התחילו להראות יכולת טובה; עבור מיצ'ל – הוא כבר חיפש הרפתקה אחרת.
בלקבורן
מיד עם עזיבתו את ריאל מדריד חתם מיצ'ל סלגאדו בבלקבורן לשתי עונות, ואף האריך בהמשך את חוזהו לשנה נוספת. בעונת 12/13 עזב את הקבוצה האנגלית, ומאז קיבל הצעות מקבוצות כמו אל סאאד הקטארית, ספורטינג קנסס, לוס אנג'לס גלאקסי, טורונטו…
נבחרת ספרד
הופעת הבכורה שלו בנבחרת הספרדית הייתה ב-1998, במשחק שבו קפריסין הפתיעה את ספרד 3-2. הוא השתתף ביורו 2000 ובמונדיאל 2006, אך עקב פציעות לא שותף במונדיאל 2002 וביורו 2004.
המשחק האחרון שלו כשחקן נבחרת היה מול צפון אירלנד ב-6 לספטמבר 2006 שבו ספרד הפסידה 3-2… סגירת מעגל.
כיום
מיצ'ל סלגאדו עזב את הליגה האנגלית, ולאחר שסירב לשלל ההצעות החליט לתלות את הנעליים. הוא עזב לאיחוד האמירויות ושם שימש כיו"ר אקדמיית הספורט של 'דובאי ספורט סיטי'. בין היתר הוא משמש כשגריר של הליגה הספרדית ביחד עם כוכבי כדורגל נוספים (מוריינטס, פויול, צ'אבי, ראול).
הנתון המעניין עוד יותר הוא, שממש לפני מספר ימים פורסם כי מיצ'ל סלגאדו שיגר הצעה לנשיא סלטה ויגו בשביל לרכוש ממנו את הקבוצה. סלגאדו מכחיש את הדברים ומוסר כי מדובר בהצעה ששלח מזמן בזמן שהנשיא לא רצה למכור וטוען כי כרגע מאוחר מידי עבורו לרכוש את הקבוצה. ככל הנראה בעבר, כשעוד היה בדובאי, הוא נפגש עם כמה משקיעים שהסכימו לעזור לו לרכוש את הקבוצה אך ההצעה שלו למורינו נדחתה. כיום, הוא מאמן את נבחרת גליסיה, מקום הולדתו, עם פראן גונזאלס, ספורטאי לשעבר גם כן.
