השוער הצבעוני ביותר של הניינטיז חוגג יובל. כמה מילים לכבוד האיש שהופיע על מסכי הטלוויזיה שלנו אחת ל4 שנים, מלך הטראש טוק, הנער שהביא תקווה לכל הילדים נמוכי הקומה שרצו להיות שוערים, וגם אחד האנשים עם הטעם האופנתי היותר מזעזע שידע הספורט העולמי.
חורחה פרנסיסקו קמפוס נוורטה נולד בעיר הנמל הגדולה, אקפולקו. הוריו של הנער הקטן והמופרע שלא היה עוזב את הכדור בשכונות העיר, שלחו את בנם לשחק במחלקת הנוער של אוניברסידד נאסיונל מעיר הבירה, מקסיקו סיטי. השנה היא 1988 וב"פומאס" מתחיל תהליך מדהים של חילופי דורות. יחד עם חבריו למחלקת הנוער, לואיס גרסיה פוסטיגו, קלאודיו סוארס ועוד שחקנים נפלאים שהפכו לברגים מרכזיים בנבחרת מקסיקו הגדולה, עלה קמפוס לקבוצה הבוגרת כאשר הוא משחק בעמדת החלוץ. לא זו לא טעות, לא הרבה יודעים אך חורחה קמפוס החל את הקריירה המקצועית שלו בחוד לאחר שביקש מהמאמן לשחק בעמדה זו מכיוון שהשוער הראשון בקבוצה היה אדולפו ריוס המצוין. לבחור הקטן המתנשא ל168 ס"מ בלבד הלך לא רע בעמדת החלוץ המרכזי כאשר הוא מציג יכולת דריבל מרשימה ומציאת שטחים ריקים. קמפוס סיים את עונת 1990-91 עם 14 שערים ותואר אליפות ראשון ביד, הדור הצעיר של ה"פומאס" זוכה באליפות הראשונה מזה עשור ומקסיקו כבר מתחילה לפנטז על הגרסה המחודשת של הנבחרת של שנות השבעים. בהמשך הקדנציה הראשונה שלו במדי הכחולים-זהובים שנמשכה עד שנת 1995, תיזז קמפוס בין שני קצוות המגרש וכבש במצטבר 31 שערים במדיה של אוניברסידד נאסיונל.
תקופתו הראשונה והיציבה ביותר בקריירה של קמפוס מגיעה לסיומה בשנת 1995. מכאן יוצא קמפוס למסע על גבול מקסיקו-ארה"ב. קמפוס ראה בכדורגל כחוויה ולא כמרדף אחרי היוקרה והתהילה ויחסו למשחק היה בהתאם. קבוצתו השנייה הייתה אטלנטה המקסיקנית, בה פתח כחלוץ או כשוער, לפי רצונו ולפי מהלך המשחק, לדוגמא באחד ממשחקי הליגה, בו פתח קמפוס כשוער, החליט באמצע המשחק לעבור לעמדת החלוץ כאשר אטלנטה הייתה זקוקה לשער. מאמן הקבוצה שם במקומו שחקן שדה אחר בשער וקמפוס כבש שער מספרת נהדר בחלקו השני של המגרש. אחרי עונה אחת בלבד, עזב קמפוס את אטלנטה לאחר שהחליט לעבור לארה"ב ולשחק בלוס אנג'לס גלאקסי, שגם אותה עזב אחרי עונה אחת כאשר רצה לשוב לאטלנטה. קמפוס הציג יכולת נהדרת בשער, אך היה אדם לא פשוט בכל מה שקשור למערכת קבוצתית רצינית ולתכניות אימונים מפרכות, הוא בסך הכל רצה ליהנות ולכן מחויבות לא הייתה בדיוק הצד החזק שלו. בהמשך הקריירה שלו שיחק קמפוס לתקופות של בין חצי שנה לשנה בקרוז אזול (אליפות מקסיקו), שיקאגו פייר (גביע אמריקאי), אוניברסידד נאסיונל, אטלנטה, טיגרס ופואבלה.
העם היושב בציון וכן קהלים רבים אחרים ברחבי אירופה מכירים את קמפוס בעיקר בזכות התקופה שלו בנבחרת מקסיקו שנמשכה 9 שנים, בה לבש את המדים המזעזעים שכולנו זוכרים. קמפוס עמד לראשונה בשערה של הטריקולור בגביע הזהב של צפון אמריקה בשנת 1993 (השני בלבד מאז הקמת המפעל) ויחד עם חבורת שחקנים מוכשרים כמו רמון רמירז ולואיס רוברטו אלבס שכבש 11 שערים בטורניר, הנהיג קמפוס את מקסיקו לטורניר הטוב ביותר בהיסטוריה שלה כאשר היא מביסה בשלב הבתים את קנדה (8-0) ומרטיניק (9-0) . בחצי הגמר טיילה מקסיקו מול ג'מאייקה, אותה ניצחה 6-1 וסיימה בהשפלתה של היריבה המרה, ארה"ב במקסיקו סיטי במשחק הגמר שנגמר בתוצאה 4-0 למקסיקנים. מונדיאל ארה"ב 1994 היה הראשון של קמפוס. מקסיקו סיימה ראשונה בשלב הבתים בהפרש שערים לאחר שכל הנבחרות (מקסיקו, נורווגיה, איטליה ואירלנד) סיימו עם 4 נקודות כ"א. קמפוס הוצג לעולם הגדול בפעם הראשונה בחייו כאשר הוא מראה יכולת מדהימה בשער מול אירלנד בניצחון 2-1 למקסיקו. מקסיקו הודחה בשמינית הגמר מול בולגריה בדו קרב פנדלים. שנתיים לאחר מכן חזר קמפוס לארה"ב לגביע הזהב של 1996 והוא הגיע מוכן מתמיד- לאחר שהתנסה מול חלוצים כמו רוברטו באג'ו, חריסטו סטויצ'קוב ועוד, נבחרות כמו סנט וינסנט המושבה הצרפתית וגואטמלה לא איימו עליו. קמפוס סיים את הטורניר מבלי לספוג שער בודד תוך כדי שמקסיקו מנצחת בגמר 2-0 את ברזיל הגדולה שהייתה האורחת התורנית בטורניר. גם במונדיאל 1998 וב2002 לא הצליחה מקסיקו לעבור את שלב שמינית הגמר לאחר שבצרפת "זכתה" לשחק מול גרמניה, לה הפסידה 2-1 ובקוריאה ויפן נפרד קמפוס בדמעות מנבחרת מקסיקו לאחר הדחה כואבת בשמינית הגמר מול ארה"ב לה הפסידה מקסיקו 2-0.
קמפוס לא היה חלק מתור הזהב של מקסיקו של שנות השבעים, אך ייזכר כאחד השוערים הגדולים באמריקה. קמפוס זכה עם נבחרתו ב3 תארי גביע הזהב ובגיל מתקדם זכה בתואר שחקן הטורניר של גביע הזהב ב1998. הוא וחבריו הם אלו שביססו את מקומה של הנבחרת המצוינת שאנו רואים היום.
עם פרישתו לאחר 129 משחקים רשמיים בנבחרת, שימש קמפוס כעוזר מאמן בין השנים 2004 ל2006. השוער/חלוץ הססגוני צריך להיות המודל של כל השחקנים ה"מופרעים" בעולם- את דרך החיים של קמפוס אף אחד לא הצליח לשנות, גם לא את הרצון שלו להישאר ולשחק את רוב הקריירה שלו בליגה ה"שכונתית" של מקסיקו, אך יחד עם זאת הצליח קמפוס לנצל את היכולת המדהימה שלו בשער ולהנהיג את מקסיקו להישגים כבירים.
