זה היה אמור להיות כרטיס הכניסה שלו לליגה של הגדולים, לשורה הראשונה של המאמנים בעולם. אבל שער של אדר בהארכה העניק את הגביע לפורטוגלים על חשבון הטריקולור. וכמו לא מעט מקרים בקריירה, דידייה דשאן לא זכה לקצור את הפירות. מנגד דשאן השחקן היה מילה נרדפת לווינריות וסחף את הקבוצות שבהן שיחק ואת הנבחרת הצרפתית לשלל הישגים. לרגל יום הולדתו ה-48 שחל היום יצאתי לתחנות בחייו של הקפטן האגדי והמאמן שטרם הגיע לגדולתו.
דשאן התאהב בכדורגל עוד מילדותו המוקדמת, ובגיל 8 הצטרף לקבוצת הילדים החובבנית של אבירון באיון. לאחר מספר שנים צד אותו מגלה כישרונות של המועדון הצרפתי נאנט. זו גם הייתה הקבוצה הראשונה של דשאן כבוגר, שבשורותיה שיחק ארבע שנים. נאנט הצנועה לא זכתה בתארים בשנים הללו, אך דשאן כבר סומן כאחד הקשרים האחוריים המבטיחים בצרפת. הוא עבר למועדון הפאר הצרפתי מארסיי. בחמש שנים במועדון שמתוכן הושאל שנה אחת לבורדו, זכה דשאן בשתי אליפויות, אך חשוב מכך בליגת האלופות. המפעל האירופי החשוב באירופה עבר באותה שנה מתיחת פנים רצינית ושינה למעשה את תבניתו ואת שמו. לא עוד גביע אירופה לאלופות אלא ליגת האלופות ולא עוד משחקי נוק-אאוט בלבד אלא שילובו של שלב בתים. מארסיי הדהימה את אירופה עם ניצחון 0-1 על מילאן באצטדיון האולימפי במינכן. והייתה לקבוצה הראשונה שמניפה את גביע ליגת האלופות החדש. כמו כן, היא הקבוצה הצרפתית היחידה שזכתה בליגת האלופות עד היום. ברמה האישית, דשאן היה לקפטן הצעיר ביותר שהניף את הגביע.
לאחר מכן, עבר דשאן ליובנטוס האיטלקית שהייתה לאחת הקבוצות הטובות האירופה. הוא שיחק במועדון חמש שנים ויחד עם דל-פיירו, רבאנלי ואחרים הצעיד את הביאנקונרי לאחת התקופות הטובות ביותר בהיסטוריה שלה. בתקופתו יובנטוס הייתה לקבוצה הטובה באירופה, היא הגיעה לשלושה גמרים רצופים בליגת האלופות, אך רק באחד מהם יצאה כשידה על העליונה. היא זכתה בשלוש אליפויות, גביע אחד ושלל תארי סופר-קאפ (עולמי, אירופאי ואיטלקי). לאחר ההצלחה הכבירה בסרייה א' סיים דשאן את הקריירה שלו בקול ענות חלושה אחרי עונה בצ'לסי וחצי עונה בולנסיה הספרדית.
במקביל לקריירה הענפה עם מארסיי ויובנטוס, דשאן היה אחד מהברגים המרכזיים בתור הזהב של הנבחרת הצרפתית. עם זאת, ההתחלה לא הייתה מזהירה כלל. דשאן ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ב-1989 תחת שרביטו של המאמן מישל פלטיני והטריקולור כשלו בניסיונות ההעפלה לשני מונדיאלים רצופים (1990 ו-1994). לאחר הכישלונות הללו הוזעק המאמן הצרפתי איימה ז'אקה לתפקיד המאמן הלאומי. הוא עשה חריש עמוק בנבחרת וביסס את רובה המוחלט על שחקנים צעירים דוגמת זינדין זידאן, עם זאת דשאן שמר על מקומו בנבחרת. ראשית, העניק ז'אקה את סרט הקפטן לאריק קאנטונה, אך לאחר שהורחק מהמגרשים לשנה זכה דשאן מההפקר ומונה לקפטן הצרפתי. ז'אקה הוביל את צרפת לחצי גמר יורו 1996, שם הודחה בדו-קרב פנדלים ע"י צ'כיה. לאחר שנתיים אירחה צרפת את המונדיאל. צרפת עלתה אוטומטית לטורניר, אך במשחקי ההכנה היכולת שלה איכזבה. עם זאת ועל אף היותה של ברזיל פייבוריטית לזכייה בתחרות, הדהימו הצרפתים את העולם וזכו בתואר על אדמתם. כעבור שנתיים ביורו 2000 שנערך בהולנד ובלגיה זכו הצרפתים בתואר והשלימו דאבל מדהים. דשאן שהיה הקפטן, היה לשני בהיסטוריה ולשלישי אי פעם שזכה להניף את גביעי המונדיאל, היורו וליגת האלופות. קדם לו פרנץ בקנבואר הגרמני ולאחר מכן איקר קסיאס הספרדי.
דשאן פרש מכדורגל בקיץ 2001 אחרי 427 הופעות במדי קבוצותיו השונות ועוד 103 הופעות במדי הטריקולור. הוא סיים את הקריירה כשבאמתחתו 15 תארים. דשאן היה קשר אחורי קלאסי, כזה שקודם כל מנע את התקפות היריב ולאחר מכן הוציא את חבריו להתקפה מתפרצת. בקבוצות בהן שיחק היה מעין "באנקר" בהרכב כשוויסת את מהלך המשחק. הוא אמנם לא הרבה לכבוש במלך הקריירה (סך הכל 22 שערים), אך היה מעורב בשערים רבים. אריק קאנטונה כינה אותו "נער המים" כרמז על כך שכל תפקידו היה להביא לו את הכדור במצב המתאים כדי שהוא יעשה מזה שער. קאנטונה שלא חיבב את דשאן יתר על המידה, ניסה ללעוג לו על היותו אפור ולא מגוון במשחקו. אך קשר אחורי טוב נמדד ביעילות שלו וביכולת להיות ברומטר של קבוצה, ובכך דשאן הצטיין.
המעבר של דשאן לתפקיד המאמן היה טבעי, ובעונה שלאחר הפרישה כבר קיבל את הצ'אנס במונאקו. בעונתו הראשונה במועדון דשאן לא הרשים והקבוצה סיימה במקום ה-15 המאכזב. עם זאת, דשאן המשיך להחזיק במושכות ובעונה שלאחר מכן זכה עם הקבוצה בגביע הליגה וסיים במקום השני בטבלה. בשנה שלאחר מכן מונאקו הגיעה להישג השיא אחרי שהעפילה לגמר ליגת האלופות, אחרי שהדיחה בדרך את ריאל מדריד וצ'לסי. אך הקבוצה של דשאן הפסידה לפורטו של ז'וז'ה מוריניו. דשאן פספס הזדמנות לזכות בליגת האלופות כשחקן וכמאמן. הוא ביסס את מונאקו כקבוצת צמרת בצרפת ועזב אחרי ארבע עונות.
אחרי טבילת האש הראשונה שלו כמאמן, עבר דשאן ליובנטוס. הוא הובא לקבוצה לאחר שזו הורדה לסרייה ב' בגלל פרשת השחיתות שהסעירה את העולם. בנוסף להורדת הליגה, הגברת הזקנה נאלצה לפתוח את העונה עם מינוס תשע נקודות. רוב שחקני הקבוצה עזבו לקבוצות אחרות ודשאן עמד מול שתי משימות מאתגרות במיוחד. הראשונה, לחבר את שחקני הבית הצעירים לשחקנים הוותיקים שנשארו דוגמת אלסנדרו דל-פיירו וג'יאנלואיג'י בופון. והשנייה להעלות את יובנטוס לסרייה א' תוך עונה אחת. דשאן עמד בשתי המשימות והצעיד את הביאנקונרי למקום הראשון בליגה. עם זאת, החוזה של דשאן לא הוארך והוא היה בבחינת משה רבנו שעמד על הר נבו וראה את בני ישראל נכנסים לארץ הקודש. אחרי שנת שבתון והתאוששות מהפרסה ביובנטוס, חזר דשאן למקום נוסף שהיווה נדבך משמעותי בקריירה שלו – מארסיי. הקבוצה שהייתה בעבר אימפריה צרפתית ואירופית הציגה יכולת רעה ולא איימה על אולימפיק ליון שזכתה בשבע אליפויות רצופות בעשור הראשון של שנות האלפיים. דשאן בעונתו הראשונה הצליח להצעיד את המועדון לאליפות ראשונה אחרי 18 שנים (כשהוא שיחק במדי הקבוצה).
אחרי הפרק הקצר במארסיי, דשאן מונה למאמן הנבחרת הצרפתית, כמחליפו של לורן בלאן שלא הצליח עם הטריקולור. המטרה הראשונית של דשאן הייתה העפלה למונדיאל 2014. משימה שלכאורה נשמעת פשוטה יחסית ליכולת של צרפת. אך ההגרלה זימנה לה מפגש עם ספרד, אלופת העולם ואלופת אירופה. צרפת כצפוי סיימה במקום השני בבית המוקדמות ועלתה לפלייאוף, שם הוגרלה מול אוקראינה. צרפת הייתה הפייבוריטית הברורה לעלייה, אך במשחק הראשון הצהובים-כחולים ניצחו 0-2. דשאן ידע שאי העפלה למונדיאל הוא כישלון שלא ייסלח לו והוא ייאלץ להתפטר. מנגד, האוקראינים הגיעו לגומלין אחרי שלא הפסידו 12 משחקים ברצף. במשחק עצמו, הצרפתים הציגו יכולת הירואית, ניצחו 0-3 ועלו למונדיאל. במונדיאל, צרפת הגיעה עד שלב רבע הגמר, שם הפסידה לגרמניה שזכתה בסופו של דבר בתואר.
אחרי שהמונדיאל הסתיים פניו של דשאן התמקדו בהכנות של נבחרתו לקראת יורו 2016 שייערך על אדמת צרפת. הנבחרת הצרפתית כמובן עלתה אוטומטית לטורניר ולכן לא נאלצה לשחק במוקדמות. עם זאת, במשחקי ההכנה צרפת הציגה יכולת טובה ויחד עם היותה מארחת סומנה כפייבוריטית ברורה לזכות בתואר. צרפת אכן מימשה את התחזיות והציגה כדורגל נהדר. התלכיד הצרפתי הבקיע בצרורות ואף גבר בדרך לגמר על גרמניה, אלופת העולם. עם זאת, בגמר, הטריקולור נכנעו לפורטוגל ולא זכו להניף את הגביע הנכסף. 12 שנים אחרי שכמעט זכה בליגת האלופות, דשאן שוב מוצא את עצמו בפוזיציה דומה כשכמעט זכה כמאמן בתואר שזכה כשחקן. הווינריות שהייתה שמו השני של הקפטן הצרפתי הוחלפה בכמעטיות שלו כמאמן. עם זאת, לדשאן עוד שנים רבות ואני מאמין שבמוקדם או במאוחר איכויותיו כמאמן יבואו לידי ביטוי.
