הוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריית הכדורגל האירופי, היה חלק מהשילוש הקדוש של מילאן. האיש שהשפיע הכי הרבה על לאו מסי. והספיק בין היתר, להסתכסך עם יוהאן קרויף ואף לתת שישייה לנתניה. פרנק רייקארד חוגג 53
מי מאיתנו לא שמע על פרנק רייקארד? שהיה חלק מהשילוש הקדוש במילאן האגדית (יחד עם רוד חוליט ומרקו ואן באסטן), שהמציא את תפקיד הקשר מחדש וזה שכמאמן נהנה מרונאלדיניו בשיאו והראשון לתת למסי את המושכות בבוגרים.
אז רייקארד חוגג היום 53 אביבים, ואנחנו כאן כדי לערוך היכרות עם הלאמה ההולנדי.
פרנק רייקארד היה בן 17 בלבד כאשר ערך את הופעת הבכורה שלו במדי אייאקס אמסטרדם. באותו משחק הוא גם כבש. רייקארד שיחק בתפקיד הקשר אך ידע לאייש גם עמדות נוספות כגון מגן ימני, בלם, קשר אחורי וקדמי. פרנק המתנשא לגובה של 1.90, ניחן ביכולות פיזיות וטכניות מרשימות. בנוסף, הייתה לו ראיית משחק מדהימה וכושר גופני מצויין.
בראייה לאחור, רייקארד המציא את התפקיד מחדש. עם כושר המנהיגות, חוכמת המשחק והטכניות בשילוב הפיזיות והאגרסיביות, היה הקשר האולטימטיבי.
כבר בעונתו הראשונה, למרות גילו הצעיר, הפך לשחקן מן השורה. ההולנדי שותף ב23 משחקים וכבש ארבעה שערים.
בעונתו השניה המשיך להרשים בעת שערך 27 הופעות ליגה וכבש ארבעה שערים.
בעודו בן 18, זכה באליפות עם אייאקס. היכולת של ההולנדי הצעיר לא נעלמה מעיני מאמן הנבחרת דאז, אשר זימן אותו לראשונה לנבחרת.
עונה לאחר מכן אייאקס עם רייקארד ממשיכה לשלוט בהולנד כשהיא זוכה בדאבל.
רייקארד תמיד היה פתוח ללמוד ולהשתפר, גם כשמקומו בהרכב היה מובטח:
"…גם אם ערכת הופעות רבות בשנים הקודמות, זה לא בהכרח יעזור לך היום."
עונת 84/85
רייקארד שהתרגל לזכות בתארים וזכה בשנתיים בשתי אליפיות וגביע, חווה עונת עקרת תארים בחולפת. בתוספת שחקנים נהדרים כמו יון ואן ט'שיפ, ואן באסטן, ואננבורג ועוד, רצו להשיב אליהם את האליפות.
והם מצליחים לעשות זאת בעזרת עונת שיא מצידו של הפנומן ההולנדי. עם שבעה שערים ויכולת מדהימה, האליפות חזרה לאמסטרדם.
באותה עונה הוא זכה בתואר "השחקן ההולנדי הטוב ביותר".
רייקארד ואייאקס המשיכו לקטוף תארים בקצב מסחרר עד שבעונת 87/88 מונה יוהאן קרויף למאמן הקבוצה. הופצו שמועות כי רייקארד צפוי לעבור לאיינדהובן, דבר זה גרם לפיצוץ בין השניים. השחקן נטש את מחנה האימונים בסערה ועזב את הקבוצה.
עונת 88/89
נקודת המפנה בקריירה של ההולנדי הגיעה בעונת 88/89. בסיומה של עונה מאכזבת בסראגוסה, לה הושאל מספורטינג ליסבון, נרכש ע"י מילאן. הוא עבר לקבוצה האיטלקית, שם שיחקו כבר שני הכוכבים ההולנדים מרקו ואן באסטן ורוד חוליט.
סילביו ברלוסקוני ואריגו סאקי, דאז הבעלים ומאמן הקבוצה, יצרו את אחת השלישיות הגדולות שידע הכדורגל. שלושת ההולנדים הוליכו את מילאן אל התקופה היפה והמפוארת ביותר שלה. שלוש אליפויות, שני גביעי אירופה לאלופות ושני גביעים בין-יבשתיים. כל זה תוך חמש שנים.
גם בנבחרת השילוש הקדוש עבד כשנבחרת האורנג' זכתה בתואר היחיד שלה, יורו 88 על אדמת היריבה השנואה, גרמניה.
רייקארד תופקד כקשר מרכזי. ההולנדי היה עמוד התווך של הקבוצה כשמשחק הקבוצה נשען עליו.
הוא לא הרבה לכבוש, אבל כשעשה זאת, זה היה בדרך כלל במאני טיים:
בגמר גביע אירופה 90, כבש את שער הניצחון נגד בנפיקה ונבחר לאיש המשחק.
בסופר קאפ עונה אחרי, מילאן זכתה וגם שם כבש. בנוסף באותה עונה הבקיע צמד בגמר הגביע הבין-יבשתי, ונבחר לאיש המשחק.
בשנת 92 נבחר לGuerin d'Oro , המוענק לשחקן המצטיין של הליגה האיטלקית.
עונת 92/93
מילאן זוכה באליפות אבל הדבר המשמעותי הוא שואן באסטן נפצע לעיתים תכופות וחוליט שרוי בבעיות אישיות. מה שגורם לכך שמהשילוש הקדוש נשאר רייקארד, שכמעט לבדו סוחף את הקבוצה אל זכייה באליפות.
עם כל הכבוד לאליפות, היא לא עזרה להמתיק את המכה שנפלה על מילאן.
בתום העונה החליט רייקארד לחזור הביתה. על אף לחצים כבדים מצד ברלוסקוני ופאביו קאפלו, התחנונים לא עזרו וההולנדי עזב.
יחד עם דני בלינד, הצליחו השניים לזכות באליפות והסופר קאפ ההולנדי. באותה עונה רייקארד כבש עשרה שערים, מספר לא מבוטל ביחס אליו.
עונתו האחרונה בקריירה הייתה עונה מרשימה במיוחד. אייאקס לא נחלה הפסדה לכל אורכה. היא זכתה באליפות ובליגת האלופות כאשר ניצחה את מילאן בגמר, רייקארד בישל לפטריק קלייברט, דבר שבוודאי מרח עוד קצת מלח על הפצעים של האקסית האיטלקית.
במונדיאל 1990, נתפס בעיני המצלמות יורק לכיוון החלוץ הגרמני רודי פלר והורחק בבושת פנים. על כן, בתקשורת הגרמנית הודבק לו הכינוי "הלאמה".
קריית אימון
שלוש שנים בלבד לאחר פרישתו, מונה למאמן נבחרת הולנד. בשנת 2000 הוביל את הנבחרת ביורו עד לשלב חצי הגמר.
על אף ההצלחה היחסית בנבחרת, הקדנציה הראשונה שלו כמאמן של קבוצה הייתה רעה מאוד. בשנת 2001 מונה למאמנה של ספארטה רוטרדם. התוצאות היו רעות ורייקארד פוטר לאחר שזו ירדה ליגה.
ביולי 2003 מונה למאמן ברצלונה. את טביעת העין ניתן היה לראות היטב כאשר הביא שחקנים כמו רונאלדיניו ודווידס.
למרות עונה ראשונה לא מוצלחת במיוחד, המשיך לקבל את הקרדיט והגב מההנהלה. הדבר השתלם, שכן בשנתיים הבאות זכה בשתי אליפויות, הסופר קאפ הספרדי ובליגת האלופות.
לאחרונה, כשנשאל מסי מי היה המאמן שהכי השפיע עליו, להפתעת רבים הוא ענה : רייקארד. כנשאל למה דווקא הוא, ענה מסי "הייתי חסר ביטחון והוא עשה הרבה בשביל לתמוך בי ולעזור לי להשתלב". המשיך, "יכול להיות שבלעדיו לא הייתי כאן".
בעונת 07/08 עזב לאחר שבשנתיים הצליח לזכות רק בסופר קאפ הספרדי.
מכאן הקריירה שלו ידעה רק מורדות. התחנה הבאה שלו הייתה גלאטסראיי, שלא זכה עימה בדבר ופוטר לאחר 16 חודשים. אנקדוטה מעניינת – בזמן הקצר בו אימן את גלאטסראיי, הספיק לפגוש את נתניה ולנצח אותה בצמד מפגשים 10-1 (כולל 6-0 מהדהד).
התחנה האחרונה שלו הייתה נבחרת ערב הסעודית, גם שם נכשל כישלון חרוץ ונשלח הביתה ב2013.
בשנת 2014 בריאיון למגזין ההולנדי "ווטבול", חשף כי אינו רוצה לחזור לאמן.